הציור השבועי לביבי

הנאום של בנימין נתניהו הערב באו"ם התחיל טוב. הוא דיבר על המאבק של כוחות הקדמה באלה שמתנגדים לה. הוא אפילו גנב משפט או שניים מהנאום המצוין של אובמה שלשום. הוא דיבר על החדשנות והמצוינות של ישראל במדע, בטכנולוגיה ובסיוע בינלאומי ברפואה. הוא הזכיר את השאיפה של ישראל לשלום. אפילו הביקורת שלו על איראן היתה סבירה יחסית לעצמו – לפחות בהתחלה. ואז לאט לאט יצא לו הביבי והוא התחיל לחפור בור לעצמו (ולכולנו). זה התחיל בהתעקשות המטופשת על המנטרה של קווים אדומים. אנשים כבר לא משתמשים במונח המקובל של 'אולטימאטום' כנראה. ביבי השתמש במטפורה של קו אדום שימוש כל כך מוגזם שלפעמים לא היה ברור שהוא מתכוון אליו בצורה מטפורית. קו אדום היה עוצר את סאדם חוסיין, קו אדום היה מונע את השואה, קו אדום ימנע מלחמה באיראן. אז בואו נסמן כולנו קו אדום גדול ויהיה טוב – נשמע כמו שיר חדש לפסטיגל. ביבי נשמע כמו מי שנותן שיעור באסטרטגיה לא רק לאובמה, כי אם גם לצ'רצ'יל ופרנקלין ד. רזוולט. וזה עוד היה בחלק הסביר, הוא היה יוצא מזה בכבוד יחסית; אבל אז באה הפצצה. תרתי משמע.

כתבתי כבר בעבר על הנטייה של ביבי לנפנף בעזרים פיזיים בזמן נאום , ביבי לא מצליח לעמוד בפני עצמו; יש לו פאטיש הזוי ולא ברור לתרשימים , ציורים או נפנוף מסמכים בזמן נאום. אפילו שכל פעם מבקרים אותו על זה, אני בטוח שגם היועצים הקרובים ביותר שלו אומרים לו אחרי כל פעם שזה קטע מיותר וטיפשי שרק מזיק לו למסר, ובכל זאת הוא לא מתאפק. שוב ושוב הוא מנפנף. לפני שלוש שנים מאותה בימה הוא נופף, באחד מרגעי השפל של זילות השואה לצרכים פוליטיים, בתוכניות מחנה ההשמדה אושוויץ. הפעם, בטוויסט מפתיע, הוא הלך ישירות על הפצצה. אחרי דקות ארוכות של תיאור טכני, דידקטי, מורתי של שלבי הכנת פצצה וההכנות האיראניות, ביבי הודיע בדרמתיות שהוא הכין משהו שימחיש את העניין. הניגוד בין הפאטוס למה שבא בעקבותיו הוא דוגמא לאירוניה קומית מושלמת. ציור של פצצה מסרט מצויר, וכתוב לידו שלב 1, שלב 2, ובום. וביבי בפרצוף רציני עומד ליד  ומסביר שהאיראנים כבר עברו את שלב 1, ועכשיו הם בשלב 2 ובאביב הם יגיעו לבום. ואז מגדיל ומנצל את המטאפורה של קו אדום עד לסוף הלא הכרחי ומגחיך אותו סופית בציור קו על גבי הפצצה.  איפה צריך לסמן את הקו האדום ילדים? שאל את העצרת הכללית בזלזול.

איזו תמונה יוצאת דופן?

גדעון סער, בנסיון לפשר על המבוכה בערוץ 10, אמר שהמטרה של ביבי היתה לפנות באיור לדעת הקהל העולמית, מעל (או מתחת) לראשי המנהיגים. כי זה כנראה ידוע לשר החינוך שמה שאנשים בכל העולם הכי אוהבים זה שמדברים אליהם כמו אל ילדים בגן. אפילו ליברמן, במסיבת עיתונאים ספונטנית ביציאה מבניין האו"ם, נראה מעט נבוך והתקשה להתייחס ישירות לתרשים הפצצה. אם ביבי קיווה להיכנס למעגל החדשות של מחר בעולם, אז לפחות בזה הוא הצליח. אין ספק שכל קומיקאי וסטיריקן אקטואלי בעולם המערבי יראו לצופיהם את הקטע המדובר. אם המטרה היא להפוך את מדיניות החוץ של ישראל לבדיחה, ההצלחה היא כבירה.

אבל דבר רציני אחד כן צריך לקחת מהנאום. ביבי אמר שהאביב, גג הקיץ, הבאים הם נקודת העל חזור מבחינתה של ישראל. הם הקו האדום שלנו. ביבי שוב מהמר על עתידה של ישראל בצורה לא מוצלחת. בלי תיאום אמריקאי, בתקופה רגישה, ביבי מודיע על לוח זמנים סופי למתקפה. אם ביבי לא יעמוד בדד ליין הזה, הדבר יהיה בבחינת שבירה של אולטימאטום ונזק עצום למדיניות ההרתעה (הכושלת ממילא) של ישראל. הדבר אגב מגדיל את ההערכות שכך או כך, עם התקפה או בלי, ביבי לא ירצה ללכת לבחירות אחרי הקיץ הזה. הוא יעדיף לערוך אותן לפני כאשר הדד ליין שלו והשאלה "מי אתה מעדיף שינהיג את ישראל בזמן מלחמה עם איראן" עומדים כאיום קיומי באוויר.  ומה תענו לביבי ילדים על שאלתו? צבעו בבקשה את כל התמונה בצבעים והשאירו בלבן את ראש הממשלה הנכון. בין הפותרים נכונה יוגרלו פרסים.