קונספירציה

* בית המשפט קבע היום החלטה חשובה וצודקת ביותר בנושא התפטרות הרופאים המתמחים. הלך אדם ללמוד רפואה, עליו לדעת שהוא לקח על עצמו, בין השאר, גם אחריות חברתית גדולה. המתמחים ביקשו לשבור את הממשלה על ידי שימוש בנשק לא קונבנציונאלי ואלים. ההתפטרות ההמונית איננה לגיטימית וכפי שקבע בית המשפט גם אינה חוקית. בו נניח רגע שההסכם של ההסתדרות הרפואית עם האוצר הוא הסכם גרוע שלא רק שאינו מיטיב, הוא מרע את תנאי העסקת המתמחים. זו לא סיבה לשתק את המערכת הרפואית הציבורית, לסכן חיי אנשים רבים ולהרע משמעותית את איכות חייהם של רבים עוד יותר. התפטרות המונית היא אקט אלים, שמבקש לכפות על ממשלה דרישות תוך הפעלת כוח גדול שמוחזק בידיים הקולקטיביות של הרופאים הצעירים. מדובר בשימוש לרעה בכוח, ושימוש לא הוגן בעוצמה קולקטיבית. הפסיקה של בית המשפט על כן מרשימה שכן היא מפרידה בין הזכות החוקית של אדם פרטי להתפטר מעבודתו אם הוא לא מרוצה, לבין התפטרות קולקטיבית שנועדה להשיג הישגים פוליטיים של חלוקת משאבים. שביתה, במסגרת חוקי ההשבתה במדינת ישראל לתחומים חשובים כמו רפואה ובטחון, היא נשק לגיטימי של איגוד עובדים. התפטרות קולקטיבית, אמר בית המשפט היום, היא נשק לא לגיטימי שאסור להשתמש בו.

* הגיע הזמן להגיד משהו על "הקונספירציה השמאלנית" שמתנגדי המחאה משמיעים מידי יום. הרעיון ההבילי אותו מבטאים כמה עיתונאים ופובליציסטים הוא שמאחורי המחאה עומדים גורמים אנטי ציוניים ופרו פלסטינית מהשמאל הקיצוני בישראל ובחו"ל. אלה, אומרת הטענה, תכננו, יזמו, מלווים וממנים את המחאה מתוך ניסיון לגייס את עם ישראל נגד הממשלה סביב נושא קונסזואלי בשביל להחליש אותה לפני הכרזת המדינה הפלסטינית בספטמבר, או סתם בשביל להפילה ולבחור במקומה ממשלה "שמאלנית" חלילה וחס. זו הסיבה, הם ממשיכים, שהימין הפוליטי העמוק בישראל לא מצטרף למחאה ולרוב אפילו מתנגד לה, וזו הסיבה שהמחאה בעצם מרוכזת בעיקרה בתל אביב הבועתית ומובלת על ידי צעירי מרץ או משהו בסגנון.

השטויות הללו די מדהימות וכמו כל תיאוריית קונספירציה מלאות חורים. בו נניח רגע שזה נכון (וזה לא) ובאמת כל ראשי המחאה הם שמאלנים שרוצים בהפלת הממשלה בלי שום קשר לנושאים הכלכליים. אז מה? זה אומר משהו על המחאה עצמה? מארגני המחאה כל כך משתדלים לא להגיד שום דבר שמתקשר למדיניות חוץ, יחס לפלסטינים או אפילו ערביי ישראל, שלפעמים זה כמעט מביך. אין שום גיוס למחאה סביב הסוגיה המדינית. המפגינים והתומכים הרבים שמחזיקים את המחאה הזו כבר חודשיים עושים זאת סביב הנושא הכלכלי ובאים מרקע מדיני רחב. תוקפים את הממשלה? בודאי, במוצהר, לא במחשכים; המחאה היא נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה. אף אחד לא מסתיר זאת. על זה יוצאים להפגין ועל זה קוראים ברחובות. יש בין המוחים אנשים שחושבים שהממשלה הנוכחית היא גם הפתרון והיא תצליח לפתור את המצוקות החברתיות. עבור אנשים אלה במיוחד מסרבים המארגנים לצאת בגלוי להפלת הממשלה ודואגים להדגיש שוב ושוב שהם רוצים שינוי מדיניות ולא מחייבים שינוי מפלגתי. מה עוד רוצים?

לא אכחיש שרבים מהגרעין הקשה של הפעילים במחאה הם שמאליים גם בעמדותיהם המדיניות, ושרבים מהפעילים הרגילים של הימין העמוק מתנגדים למחאה. אבל יש לזה הסבר מאוד פשוט: מי שמתנגד לממשלה מכל הסיבות, כולל המדיניות, קל לו יותר להתחייב ולהיות אקטיביסט בתוך גל מחאה נגד הממשלה. אחרים שתומכים (או לפחות לא מתנגדים) למדיניות הממשלה בנושא המדיני, יתמכו במחאה בצורה פאסיבית יותר. ולבסוף אנשים שכל הווייתם האישית והפוליטית היא סביב הנושאים המדיניים ותומכים במדיניות הממשלה, יתקשו מאוד לתמוך במאבק החברתי גם אם באופן עקרוני הם מסכימים איתו. אם אתה מתנחל ועתידך האידיאולוגי סביב ההתנחלויות חשוב לך יותר מכל, ואתה חושב שהממשלה הנוכחית היא זאת שמקדמת את האינטרסים שלך, אז לא תרצה לתקוף את הממשלה בשום נושא ולא משנה מה הוא. זה טבעי, זה הגיוני, ואין עם זה שום בעיה.

אז לכל הקונספירטיביים. תרגיעו. ממילא, אם כבר, המחאה החברתית היא סוג של הוכחה לנצחונה הנוכחי של התפיסה המדינית הימנית. הציבור מאס בנושאים המדיניים, לא אכפת לו מה נסגר עם הפלסטינים, ומתעניינים בשינוי כלכלי. זה לא אומר שזה לא ישתנה בעתיד הקרוב, אבל זה המצב כרגע.

שבכוחם להוליך שולל קורבנות תמימים

[אקדים ואומר שלצערי לא מצאתי את גזר הדין המלא באינטרנט אלא רק שברים ממנו]

למי שלא שמע, אתמול הרשיע בית משפט בישראל אדם בלא פחות מאשר עבירת אונס בגלל ש"התחזה" ליהודי ולרווק. המתלוננת לא מכחישה כי הסכימה, או יותר נכון הביע עניין,  לקיים עם הנאשם יחסי מין וזאת דקות בלבד לאחר שנפגשו. סטוץ. אלא שהיא הופתעה מזה שהוא נשוי ועוד יותר גרוע, ערבי! עובדות אלה הספיקו לבית המשפט על מנת להרשיע אותו בעבירת אונס ולגזור עליו 18 חודשי מאסר בפועל. אם להיות הוגנים ההרשעה עצמה הושגה לאחר עסקת טיעון במסגרתו הודה הנאשם בעובדות, וגזר הדין המנומק הוא שניתן אתמול על ידי בית המשפט. יש לציין שהמשפט הזה נמשך שנתיים במהלכם הנאשם ישב לכל אורך הזמן במעצר בית!

מדובר בפסיקה חשוכה, גזענית ושוביניסטית מאין כמותה. חשוכה כי היא מערבת ענייני משפט מוסרניים ביחסים אישיים בהם אין להם מקום ורומסת זכויות פרט בשם הרצון הסובייקטיבי של פרט אחר. בית המשפט קובע כאן בדין פלילי רמות מוסר שאינן מקובלות בחברה. באיזו זכות?

גזעני, כמעט מיותר לציין. המתלוננת בעצם אומרת שאם הנאשם היה באמת יהודי אז לא היה מפריע לה לקיים איתו את יחסי המין החפוזים. אבל בגלל שנודע לה שהוא ערבי היא מרגישה שנאנסה. מותר כמובן לכל אדם להרגיש רגשות שמקורם בגזענות כאוות נפשו, אבל מדוע בית המשפט צריך לגבות את הגזענות ברשות הרבים? אולי זה לא מפתיע, שכן אחד משלושת השופטים (אם כי לא זה שחתום על כתיבת גזר הדין) הוא השופט משה דרורי, אותו שופט שכבר זיכה אברך מדריסה בכוונה תחילה של קופאית(אתיופית), כי זו זכתה מכך לכרטיס כניסה לחברה הישראלית כלשונו.

שוביניסטי, זה אולי החמור מכל. עבירת האונס במדינת ישראל נועדה להגן על זכויות נשים ולמנוע פגיעה לרעה וניצול של נשים בגלל היחסים השוביניסטים בחברה. ההרשעה הזו לקחה את עבירת האונס והפכה אותה ממגינה מפני השוביניזם למגינת השוביניזם. הפסיקה מקבלת מאחורי הדברים את התפיסה הדתית לפיה גוף האישה הוא משהו קדוש ושברירי ושכל יחסי מין מביעים רכישה ובעלות של הגבר על האישה. בית המשפט הגדיל לכתוב: "עבריינים מתוחכמים בעלי לשון חלקלקה ומתק שפתיים, שבכוחם להוליך שולל קורבנות תמימים, במחיר הכבד מנשוא – קדושת גופם ונפשם". כן קראתם נכון: "תמימים" ו"קדושה". לא סקס במעלית כי אם קדושת הגוף  ותמימות. המתלוננת רצתה לקיים עם הנאשם יחסי מין, על כך אין מחלוקת, אבל לפי תפיסת הפסיקה מרגע שהתרחשו יחסי המין היא איבדה לכאורה משהו מהותי מעצמה אה-פריורית. לנשים כאילו יש משהו מיוחד, אלמנט X, אותו הן יכולות לתת או לא לתת. הן לא מקבלות שום דבר, רק נותנות. והן בוחרות לתת את אלמנט X או לא על סמך המצג שהגבר שמולן נותן להן. על כן, כאשר הנאשם נתן למתלוננת מצג שווא על עצמו היא נתנה לו את X  למרות שבנסיבות אחרות לא הייתה נותנת.  אי אפשר לקבל פסיקה כזו בעצם מבלי שמקבלים הנחת מוצא בסיסית, האישה אינה שווה לגבר. האישה אף פעם לא מעוניינת לקיים יחסי מין בשביל ההנאה נגיד, האישה רק "מסכימה" או "לא מסכימה", ובמקרה זה הסכימה בגלל מצג שווא;  האישה לא רוצה ביחסי מין לשם הרצון, אפילו לא בסטוץ חד פעמי שהתרחש אחרי חמש דקות זמן היכרות. לא, הגבר הוא שנהנה, והאישה חשבה שאולי בעתיד יצא לה משהו מזה, מרגע שהבינה שלא (כי הוא נשוי וערבי) היא הרגישה מרומה. שלושת השופטים אגב היו גברים.

נשאר לקוות שבית המשפט העליון יהפוך את ההחלטה השערורייתית הזו. אבל לא הייתי שומר על אופטימיות רבה מידי, מי שקבע את התקדים בעניין מצג השווא כעבירת האונס הוא שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין. אפשר לנחש שהוא גם יקבל לדון  בערעור התיק הזה.