הדיון האיראני

מזה כמה ימים שהעיתון הגדול במדינה, ידיעות אחרונות, יוצא בקריאה ל"דיון ציבורי" רציני בסוגיית פרויקט הגרעין האיראני והתקפה ישראלית אפשרית על מתקני הגרעין באיראן. על פי התזה של העיתון, נפלה החלטה זה מכבר אצל נתניהו וברק לצאת למתקפה על מתקני הגרעין של איראן. למעשה הברית בין ביבי לברק שנרקמה לפני שנתיים וחצי, התעצבה סביב ההבנה שאיפשהו במהלך כהונת הממשלה לא יהיה מנוס מלעשות את הפעולה הזו. נוכח פעולה דרמתית כל כך, יתר הסוגיות המדיניות מתגמדות ועל כן ממשלת נתניהו לא התאמצה כל כך, בלשון המעטה, לקדם את התהליך המדיני עם שכנותיה. על פי אותה תזה, עסקת שליט נועדה להסיר מסדר היום את הסוגיה המדינית היחידה שעוד הייתה רלוונטית בציבוריות הישראלית ולצבור נקודות תמיכה ולכידות אחרונות לקראת הרגע המכונן של ממשלת נתניהו. עכשיו, יודעים לספר לנו בידיעות אחרונות, מתכוננים ביבי וברק למתקפה כאילו היא בלתי נמנעת ומתעלמים מאזהרות ודעות ביטחוניות אחרות. בין השאר מצטטים בעיתון את הרמטכ"ל, ראש המוסד, וראש השב"כ הקודמים שהביעו כולם הסתייגויות מפעולה כזו בפורומים שונים לאחר פרישתם. יתכן, רומזים בעיתון, שהפרישה המוקדמת של חלקם וזהות מחליפיהם נקבעה על רקע הכנת השטח לפעולה הישראלית באיראן.

אז מה אומרים לנו למעשה בידיעות אחרונות? המסקנה היחידה שמציגים כותבי המאמרים היא שפעולה ישראלית באיראן עומדת בימים אלה על הפרק וחייבים לעשות "דיון ציבורי" מקיף בסוגיה שכן אסור להשאיר אירוע חשוב כל כך לגחמות לב של שני אנשים.

אז ראשית אני רוצה להקדים ולאמר שאני נגד פעולה ישראלית באיראן וחושב שמדובר אכן בסוגיה קריטית ופוליטית מהמעלה הראשונה שצריכה להעסיק את כולנו. אך יחד עם זאת, הקריאה לדיון ציבורי היא קריאה סתמית, מתחמקת, לא הוגנת ומעט שקרית. אם יש לכם משהו להגיד עיתונאים יקרים, פשוט תגידו אותו. אם אתם נגד פעולה ישראלית באיראן תסבירו למה ותעמדו מאחורי קביעתם באומץ כל עוד לא השתכנעתם אחרת. זה גם בסדר גמור לשנות את דעתם מול נתונים חדשים. אם אתם בכלל רוצים להעמיק בסוגיה, אז נחמד יהיה אם תפנו לאקדמיה, למומחים לאסטרטגיה, למאזני כוחות, למזרחנים, ולפיזיקאים ותבקשו מהם חוות דעת קצרות בתחומי עיסוקם שקשורים לסוגיה. יכול להיות מעניין אם בעיתון הנפוץ במדינה יופיעו גם עובדות חדשות, תיאוריות ומקורות מידע לצד הדעות החשובות כשלעצמן. אבל לקרוא לדיון ציבורי ולצאת מידי חובה זה פשוט מיותר. מה זה בכלל לעזאזל דיון ציבורי?הנה אנחנו מדברים על הסוגיה, בודאי בכל בית בישראל הזכירו את הנושא השבוע בזמן כזה או אחר – זה דיון ציבורי? נו אז? האם השתנה משהו? האם ההחלטה שתתקבל במסדרונות הממשלה עכשיו תהיה נכונה יותר?

אני גם מתנגד לחלוטין לתפיסה הצינית כאילו אהוד וביבי החליטו מתוך גחמה על הפעולה ולא מקיימים דיון בנושא. אני בטוח שהחלטה כזו, גם אם מתקבלת על ידי שני מנהיגים שאין לי כמעט שום כבוד והערכה כלפיהם, וגם אם היא מנוגדת לדעת גורמי בטחון שונים, עדיין מתקבלת לאחר שיקול דעת מחמיר ולאחר בחינה בכובד ראש של ההשלכות האפשריות. זה לא אומר שמתקבלת ההחלטה הנכונה או שאי אפשר היה להגיע למסקנות אחרות אחרי בחינה מעמיקה יותר והיחשפות למגוון גדול יותר של דעות בראש פתוח. יתרה מזו, אגלה סוד ידוע, אנשים שונים מול אותו מידע היו מגיעים למסקנות שונות שלא כולן נכונות ו/או הגיוניות נוכח המציאות האמיתית. אבל בואו נהיה כנים עם עצמנו, האם "דיון ציבורי" ישפר במשהו את ההחלטה המתקבלת? או שזו פשוט הדרך של הכתבים להרגיש טוב עם עצמם בלי שהם בעצם אמרו שום דבר מחייב. ובשביל שלא אתחמק מהסוגיה בעצמי, יש צורך אחרי דברים אלו להתייחס לסוגיה עצמה:

* קיימות שתי עמדות מרכזיות לגבי סוגיית התקיפה הישראלית באיראן ושתיהן נובעות מתפיסות עולם הפוכות. על פי התפיסה הראשונה אסור לאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני, בכל מחיר. נשק גרעיני בידי האיראנים משמעו שואה שניה, סוף הציונות, קץ המדינה. ההנחה היא שאם לאיראנים יהיה נשק גרעיני, אז בשלב מסויים, מוקדם או מאוחר, הם ישתמשו בו נגדנו. מרגע שיהיה להם נשק כזה לא נוכל עוד לפעול נגדם וכל שיותר לנו הוא רק לספור את הזמן עד הסוף הדטרמיניסטי. הנחת יסוד סמויה כאן היא שמתקפה אטומית על ישראל תהיה סופית ומשמעה סוף המדינה, לא פחות. לצד הנחת יסוד זו קיימת הנחה נוספת, שמבוססת יותר או פחות על חומר מודיעני, והיא שהשלטון באיראן החליט זה מכבר להשיג נשק גרעיני ושזו המטרה המרכזית שמעסיקה אותו; יהיו מה שיהיו ההשלכות הכלכליות והפוליטיות באיראן, האיראנים נחושים לצעוד בדרך האטום. על כן סנקציות, בידוד, ואפילו האביב הערבי לא יצליחו למנוע בסופו של דבר את השגת הנשק הגרעיני. למול השקפת עולם פסימית שכזו יש, על פי הטענה, רק מסקנה רציונאלית אחת: על ישראל לתקוף ומיד. גם אם חצי מהמדינה תהרס כתוצאה ממלחמה כזו, וגם אם קיימת האפשרות שנפסיד במלחמה שתפתח עדיין זה הכרחי כי אי-פעולה משמעה אבדון בטוח. על כן  צריך לתת לברק ובביבי קרדיט מסוים, אם הם חושבים שזה המצב הרי שאין על מה לקיים דיון. כל מה שנותר הוא לתכנן לעומק את המתקפה כדיי להיות בטוחים, או כמעט בטוחים, שננצח במתקפה כזו על איראן ונמזער את הנזק הפוטנציאלי.

התפיסה השניה, או קבוצה של תפיסות ליתר דיוק, קודם כל גורסת שלפחות אחת מהנחות היסוד של תפיסת העולם הקודמת אינה נכונה; במילים אחרות היא שוללת את הדטרמיניסטיות של האבדון שמרכזית כל כך בתפיסה הקודמת. אבל זה לא מספיק, כי אפשר להגיד שגם מול מודיעין ממשי ועובדות, הסיכון שבכל זאת התפיסה הדטרמיניסטית היא הנכונה כל כך גדול, שבכל מקרה כדאי לבחור בתפיסה הראשונה. על כן השלב השני של תפיסת העולם השניה הוא שהנזק מתקיפה ישראלית מונעת באיראן הוא הנזק הממשי והוודאי היחיד; אנחנו אולי לא בטוחים בנזק הפוטנציאלי שבפרויקט הגרעין האיראני, אבל אנחנו כן בטוחים שתקיפה ישראלית באיראן תלווה בנזק חמור ובסיכון גדול למדינת ישראל. זו לא בושה להודות שאיראן מנצחת כאן במשחק ההרתעה – איראן מרתיעה אותנו, ובצדק; ישראל לא תוכל לאורך זמן להחזיק מעמד לבד במלחמה כוללת מול איראן. גם אם לא תפרוץ מלחמה כוללת, או לחילופין ישראל לא תעמוד בה לבד, עדיין ישראל תספוג לכל הפחות מטחי טילים מסיביים על העורף שלא נראו כאן מעולם. ולא מדובר בצינורות חלולים עם חומר נפץ שדרום הארץ לצערנו רגיל בהם בשנים (ובימים) האחרונות. אפילו לא מדובר בקטיושות שמסוגלות להחריב דירות. מדובר בטילים שפגיעה של אחד מהם הורסת בניין. יש לזכור שבמלחמת העולם השניה מתו הרבה יותר אנשים ונהרסו הרבה יותר בתים בהפצצות האמריקאיות ה"רגילות" על טוקיו מאשר שתי פצצות האטום גם יחד.

* הרחבתי במילים כבר מספיק לפוסט אחד, ואפשר כמובן לפתח את הסוגיה הרבה הרבה יותר. אסכם רק בקצרה שהתפיסה השניה נראית לי ריאלית והגיונית הרבה יותר. על כל חלקיה. למעשה אני חושב שזה בכלל לא כוחות. הזכרתי את זה שהתפיסה השניה היא קבוצה של תפיסות ואכן זה המצב: אפשר לתקוף ולשלול כמעט כל מילה בהנחות היסוד של התפיסה הראשונה. סוד כוחה של התפיסה הדטרמיניסטית הוא רק בזה שהיא מציגה את הסיכון המקסימלי, ולאנשים רבים יש גישה לפיה צריך תמיד להתחשב רק בסיכון המקסימלי. גם אם הסיכוי לסיכון למעשה אינו ריאלי.

ומילה אחרונה, עבור שתי התפיסות קיימת גם אופציה נוספת. לא חייבים להניח שהפתרון לגרעין הוא התקפה על הגרעין, אפשר גם ל"תקוף" את המוטיבציה; נגיד אנחנו חושבים שהמטרה היחידה של השלטון האיראני היא להשמיד את ישראל –  זה לא אומר שהפתרון היחיד הוא מניעת יכולת ההשמדה – אפשר גם לפעול לשינוי המטרה האיראנית. במקרה שלפנינו יש תשובה די פשוטה: על ישראל לחתור ולהשיג בהקדם שלום עם העולם הערבי, עם שכניה ובראש ובראשונה עם הפלסטינים. שלום כזה הוא הפתרון האמיתי לאיום האיראני.

פוסט גזענות

אני הולך להיות קצת חריף ובוטה יותר מהרגיל בפוסט הזה. בעיקר כי המצב עצמו הוא חמור ובוטה. אז סליחה מראש.

* ידיעות אחרונות היום פרסמו כפולת עמודים חגיגית שריכזה את "הפגנות השנאה" כלשונו של העיתון (אין גרסא דיגיטלית של ידיעות ככה שאני לא יכול לתת לינק. תסמכו עלי, חילקו בחינם באוניברסיטה היום).  בכפולת העמודים היו כמה קופסאות עם כתבות קצרות על הפגנות שונות, ומאמר דעה אחד של יאיר לפיד הנאור (עוד על כך בהמשך). לקופסאות היו כותרות משנה: "שונאים חרדים", "שונאים ערבים", "שונאים נכים", "שונאים זרים". ככה כמו קבוצות טייפ קסטינג של תוכנית ריאליתי בטלויזיה זה לצד זה וללא הבחנה. עכשיו כנראה רק נשאר לנו לשלוח סמס לידיעות עם הקבוצה שאותה אנחנו רוצים להדיח (או לגרש). יאיר לפיד כבר הכריע, מה איתכם?

* אבל אני רוצה לעשות את ההבחנה: מותר בהחלט לבוז, להתנגד ואפילו לשנוא אורח חיים חרדי. זה לגיטימי לחלוטין. לגיטימי אגב בדיוק כמו לבוז ולהתנגד לאורח חיים תרבותי ערבי. אבל בעוד שחרדיות הינה אורח חיים בלבד, ערביות לא. ערביות הנה מוצא אתני. להפלות אדם על רקע היותו ערבי זוהי אפליה פסולה וגזענית שכן היא מלבישה על אדם תכונות ודעות מעצם הווייתו וללא קשר ישיר לפועלו ולאורח חיו.

אקצין אפילו יותר את עמדתי: לתקוף אורח חיים חשוך ופרימיטיבי המבוסס על בורות, הדרה והפחדה (כמו אורח חיים חרדי- איסלמי או יהודי) זהו מעשה ליברלי ונאור. לעומת זאת מעשה לא ליברלי זה לתקוף אדם על שיוכו האתני, הלאומי או הגזעי. בכלל להפלות אנשים זה לא נכון. ואסור לקבוע דעות קדומות על אדם רק על סמך המראה שלו, השפה שלו, צורת לבושו וכדומה.

ההבדל כאן הוא אולי דק, אך תהומי; אם אתה מפגין נגד קצבאות לישיבות אתה מפגין על נושא עקרוני, המדבר על סדרי עדיפויות בחברה לא לפי אנשים, כי אם לפי מנהגים ואורח חיים. כך למשל אדם שיגדיר עצמו כחרדי, אך לא ילך לישיבה, לא יפגע מקיצוץ כזה כלל. הרב אמסלם, המורד הגדול מש"ס, ממחיש זאת היטב בקוראו ליצור תמריצים לאורח חיים של עבודה ויצירה לצד לימודי התורה החרדיים. כלומר הרב אמסלם, חרדי בעצמו, תוקף את אורח החיים החרדי בגרסא הנוכחית וקורא לשינויו.

בניגוד לכך, הפגנה נגד ערבים שבאים להתגורר בשכונות יהודיות ו"מתחילים עם בנותינו התמימות" היא הפגנה גזענית ומגעילה שלא לאמר נאצית. כן עד כדי כך הגענו במדינת ישראל שסוג מעוות של ניאו-נאציזם בטוויסט יהודי צבר אחיזה מספיקה במדינה בשביל להוציא הפגנה בעיר במרכז הארץ שאלו היו הכותרות שלה. זהו כמובן המשך ישיר למכתב הרבנים שקרא לא להשכיר דירות לערבים בשל היותם ערבים. מכתב שתוכנו לא היה מבייש את הגרועים שבתנועות הפאשיסטיות האירופאיות בימינו.

ההשוואה בין שנאה גזענית כזו, לבין הפגנות נגד החרדים אולי עוזרת לידיעות אחרונות למרק את המצפון, אך היא אינה במקום, מקוממת ומטשטשת את ההבדלים בין מותר ואסור במדינה דמוקרטית. בין לגיטימי ולא לגיטימי. בין הבעת דעה לבין הסתה פרועה.

*באותו עמוד היתה גם התייחסות להפגנה נגד עובדים זרים בדרום תל אביב. הפגנה תחת הכותרת "ביבי תגרש אותם!". מאמרו של יאיר לפיד עסק בכך. לפיד טען שהנושא מורכב. בכלל זה הבון טון של רוב החילונים המרכזיים עכשיו, להגיד שהנושא מורכב: לא צריך לגרש בכוח ילדים או להכניס למחנות כפייה, אבל הבעיה היא אמיתית ועמוקה. יאיר לפיד ביקש מאיתנו לעשות תרגיל מחשבתי: לחשוב שלא מדובר בסודנים כי אם בבלונדינים מנורבגיה שהגיעו לישראל ומוכנים לעבוד בשכר לא שכר, משתלטים על שכונות ושותים אלכוהול בלילות. יאיר לפיד אומר שאם נעשה את התרגיל הזה, אזי נראה שאכן קיימת בעיה חמורה שיש לפתור. ככה נראה שהמפגינים אתמול בתל אביב לא אשמים בגזענות.

אלא שהמסקנות שלי מהתרגיל המחשבתי של לפיד אחרות לגמרי. לדעתי אם היו מהגרים למדינת ישראל בין 35 ל-50 אלף מהגרי עבודה נורווגים בלונדינים לא היתה שום בעיה. לנורווגים בלונדינים לא היו מעיזים לשלם פחות משכר מינימום. לא היו מעסיקים אותם על בסיס יומי בלבד, ולא היו מעיזים למנוע מהם הבטחות סוציאליות מינימליות כמו ביטוח. על בלונדינים לא היו אומרים שהם מביאים מחלות לישראל. אם בלונדינים היו נראים ברחוב אף אחד לא היה מפחד לצאת מהבית. על הנורווגים הבלונדינים לא היתה מתקיימת הפגנה אתמול בתל אביב. ולכן אני אומר שכן, מתחילתה ועד סופה של סוגיית מהגרי העבודה והפליטים מאפריקה, היא רוויה בגזענות. גזענות מהסוג הפשוט והנחות ביותר.

ומי שלא מאמין לי, אז שילך לשדה התעופה בן גוריון ויסתכל על טיסות נכנסות מסין, מתיאלנד, ומרומניה. מאות מהגרי עבודה נכנסים לישראל דרך נמל התעופה בן גוריון מידי יום ביומו. לא מסתננים ולא בחשאי- עם אישורים למהדרין ובעידוד הממשלה. אז ממשלה שמביאה במו ידיה מאות מהגרי עבודה מידי יום (ומאות אלפים מאז התחילה המדיניות איי שם בתחילת שנות ה-90) שלא תדבר על הצורך בגירוש, ובאיום תרבותי. כל עוד אנחנו מייבאים עובדים, אין לנו שום זכות להתחיל בכלל לדבר על גירוש של מי שהם ברובם פליטים מהמדינות העניות והאלימות בעולם שכל מה שמחכה להם חזרה בביתם הם רעב ומוות. זה לא הלקח שהיינו אמורים ללמוד כעם מהשואה שקרתה לנו. זה לא יהודי.

ביבי תגרש? אני מעדיף שיגרש את הגזענים היהודים ההונגרים חזרה להונגריה ואת המהגרים המרוקאים חזרה למרוקו לפני שיגרש את הפליטים האפריקאים. כי ההבדל בין מהגרי העבודה מאתיופיה למשל, אותם אנחנו מקבלים בידיים פתוחות (טוב בו לא נגזים, גם הם סובלים קשה מאפליה וגזענות) עם סל קליטה לבין המהגרים מסודן הוא שאלה מוגדרים על ידי מישהו כיהודים ואלה לא. אז שלא יגידו לי שאין כאן גזענות.

*בקיצור הרגיז אותי העמוד הזה בידיעות (למרות שהמצב עצמו מרגיז הרבה יותר). אני לא מבין למה ידיעות מחלקים את העיתון שלהם בחינם באוניברסיטה. הרסו לי את כל הבוקר…