מופז הוא אותו מופז וביבי הוא אותו הביבי

* המשבר הקואליציוני הנוכחי הוא גם צפוי וגם מזויף. צפוי בגלל שברגע שהוקמה קואליציית ה-94 היה ברור שנושא גיוס החרדים ביולי יהיה האתגר הראשון לקואליציה. כאשר מצרפים עוד שותף גדול רשמית לקואליציה וכוחן היחסי של כל אחת מהסיעות האחרות נחלש, ברור לחלוטין שחילוקי דעות ומשחקי כוח יתפוצצו מתישהו. אבל מדובר גם במשבר מזויף ועל כן לא צריך למהר ולקבור את הקואליציה ולהכריז על בחירות. בעיקר כי קדימה, הסיעה היחידה שיכולה להביא להפלת הממשלה, היא גם הסיעה שהכי פחות רוצה בחירות מכל סיעות הקואליציה כולל הליכוד. ש"ס יפרשו מהקואליציה רק אם ממש לא תהיה להם ברירה, ולביבי אין שום סיבה לא להשאיר להם ברירה כזו. וליברמן, שהוא החוליה החלשה ביותר, נו אי אפשר לדעת מה ליברמן יעשה. נכון לשלוש השנים וחצי האחרונות נדמה שהוא מרגיש מאוד בנוח בקואליציה. אם זה ישתנה אני לא יודע, בכל מקרה זה לא יהיה באמת מסיבה עניינית של גיוס חרדים כי אם רק בגלל שהוא יחליט שהוא רוצה לפרוש. הנה התרחישים האפשריים לחוק גיוס החרדים (לשעבר חוק פלסנר) ועתיד הקואליציה:

א. נתניהו מודיע לקדימה על אימוץ המלצות ועדת פלסנר (אותה פיזר אתמול), לליברמן מודיע על גיוס ערבים לצבא, ולחרדים מודיע שאימוץ המסקנות המלא יכנס לתוקף רק עוד שנתיים ובהחלטת ממשלה חדשה (קריצה קריצה) ובנתיים לא יהיו כל סנקציות על חרדים שלא ירצו להתגייס. הדבר היחיד שיקרה הוא שמסלולים מיוחדים של "שירות אזרחי" בתוך הקהילות יאפשרו לחרדים שממילא נפלטו מהישיבות לקבל עוד כסף שלא קיבלו קודם. חברים בקדימה יתמרמרו. מופז יודיע שזה הפתרון הטוב ביותר שניתן היה להשיג לעת הזו. מופז נשאר בממשלה.

ב. נתניהו מודיע לבג"ץ שהוא זקוק לעוד זמן. יעבירו חוק זמני שקובע שהמצב הנוכחי יוקפא עד להגשת מסקנות חדשות של ועדה ממלכתית אזרחית שתתכנס עד דצמבר (קריצה קריצה). חברים בקדימה יתמרמרו. מופז יגיד שחבל שהניסיון של פלסנר נכשל, אבל שזה היה באשמת החרדים והפתרון של ראש הממשלה הוא הפתרון הטוב ביותר לעת הזו. קדימה, יטען, תעמוד על עקרונותיה בדצמבר ותדאג שמסקנות הועדה החדשה תתקבלנה בממשלה. מופז נשאר בממשלה.

ג. נתניהו מכנס את השרים ומודיע להם שהוא גונז את ועדת פלסנר לחלוטין. שאול אני לא רוצה לשמוע, יוסיף, הבחור שלך הגזים לגמרי. בחוק החדש שיוצע לכנסת במקום חוק טל יהיה פרק נרחב על גיוס ערבים לשירות לאומי או לחילופין סנקציות כלכליות קשות על עיריות שבהן לא יהיה גיוס או שירות לאומי. החרדים יוכלו לבחור בין שירות אזרחי בקהילות לבין השארות בישיבה שתחשב שירות לאומי מועדף. בשני המקרים ייהנו מהטבות כלכליות חדשות כ"פיצוי" (קריצה קריצה). חברים בקדימה יתמרמרו. מופז יגיד שביבי בגד בציבור החילוני ושקרן, ושרק הפתרונות של קדימה הם הפתרונות הנכונים לבעיית הגיוס. המצב הוכיח שקדימה לא יכולה להפקיר את המצב לחרדים ולימין הקיצוני בעת הזו. בעיית הגיוס "זה מאחורינו". מופז נשאר בממשלה.

* שאלה לכולם : למה מדברים על אי שוויון ב"נטל" גיוס בהקשר של חרדים בחורי ישיבה, חלק מדברים על אי שוויון בנטל השירות בהקשר של ערביי ישראל, ואף אחד לא מדבר על אי שוויון בנטל השירות בין גברים לנשים ובעיקר כל הנשים הדתיות (ובכלל זה גם החרדיות) שלא משרתות בצבא כלל?  אם יש לכם תשובה טובה לשאלה הזו, אולי תהיה לכם גם תשובה לשאלת גיוס הגברים החרדים.

* אתמול בהלוויה של יצחק שמיר הזכירו ששמיר פרש מהאצ"ל לטובת הלח"י בגלל שהבין שהבריטים הם האויב האמיתי של מדינת ישראל. כמו שמיר ככה גם נתניהו יודע שהאויב האמיתי של מדינת ישראל היא ארה"ב בהנהגת ברק אובמה, ולא נגיד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שזכה כאן לכבוד מלכים. האידיאולוגיה שנתניהו ירש משמיר אומרת שהסטאטוס קוו בארץ הוא היעד הטוב ביותר שישראל יכולה להשיג לעצמה שכן כל נסיון תזוזה מסטאטוס קוו זה יסכן את מעמדה ועצם קיומה של ישראל על הדרך. לפי שמיר של שנות השמונים וביבי של היום, ישראל נמצאת בשיווי משקל נאש: נקודה סאב אופטימאלית, אולי אפילו לא משהו בכלל, אבל בשיווי משקל וזה כל מה שאפשר להשיג. אכן הערבים הם אותם ערבים, האמריקאים הם אותם בריטים, ביבי הוא אותו השמיר והים הוא אותו הים.

* חייבים לכבוש מהבריטים את המיתלה

הצעה לחוק (אי) גיוס חרדים

סוגיית גיוס החרדים כמו פיניקס חוזרת לחיינו מחדש אחת לכמה חודשים. יש לזה סיבות פוליטיות טובות (או ליתר דיוק רעות) כמובן. זה מתחיל ממעמד הביניים היצרני, שמשלם מיסים וחיי חיים אזרחיים רגילים כולל שירות סביר בצבא ושירות מוגזם ולא סביר במילואים, סובל ממצב כלכלי בעייתי ביותר ומכך שישראל הפכה בעשורים האחרונים למדינה המערבית עם הפערים הגדולים ביותר בחלוקת ההון. לרגע אחד בקיץ שעבר חשבנו שהמחאה החברתית עומדת לשנות פה את הפוליטיקה וליצור דיון פוליטי ראשוני בישראל על מדיניות כלכלית. אבל שנה עברה וקיבלנו שיח אחר: שיח אנרכיסטי נגד הפוליטיקה מחד (ראה אירועי ה"מחאה" האחרונים) ושיח "הפריירים" האנטי חרדי שלפיו אם רק נגייס את החרדים הכל יהיה בסדר. "לשאת בנטל" קוראים לזה – כאילו באמת יש נטל כמותני של שירות צבאי שאם רק נחלק אותו על פני יותר אנשים אז כל אחד יישא בו קצת פחות וזוגות צעירים יוכלו לקנות דירה. זה כמובן רחוק מהמצב: גם היום יש לצה"ל יותר מתגייסים ממה שהוא צריך. עובדה שצה"ל מוותר מרצונו על אלפי מתגייסים (ובעיקר מתגייסות) מידי שנה. בנוסף רבים מאלה שכן מתגייסים משרתים בתחומים שלמעשה נועדו רק להחזיק את כל המתגייסים הרבים. המחשבה כאילו גיוס אלים של קהילות שלא רוצות לעשות זאת ומתנגדות לכך נחרצות תשפר במשהו את מצבו של מעמד הביניים היא לא יותר ממשאלת לב אתנוצנטרית שלפיה אם לנו רע אז למה שהשונה מאיתנו לא יתנסה גם בחיינו. אגב אם החיים החרדיים כל כך טובים לפי החילונים, מדוע הם לא חוזרים בתשובה? אני חוזר על מה שכתבתי כאן בעבר יותר מפעם אחת: חרדיות איננה מוצא גנטי או אתני ואדם איננו יוצא מבטן אימו חרדי. כל חילוני שמאוד רוצה בכך יכול לעשות את השינוי והמאמץ ולהפוך לחרדי. אלה שהחילונים לא רוצים, בצדק, לחיות אורח חיים חרדי. הם רוצים להיות חילונים שהולכים לים, לקולנוע, לאוניברסיטה, חושבים חשיבה עצמאית, לא שומרים שבת נגיעה או כשרות, וכן גם מתגייסים. החיים החילוניים היום במדינת ישראל כוללים גם גיוס לצבא.

בואו נודה על האמת, חרדיות היא אורח חיים שממש, אבל ממש, לא מתאים לצבא. הצבא הוא גוף חילוני כמעט מעצם הגדרתו (והוא כזה ברוב מדינות העולם, גם הדתיות) – בהיררכיה הצבאית הכה חשובה אין מקום להיררכיה דתית מקבילה. שיקולים מקצועיים וחברתיים של מפקדים בצבא לא יכולים לקחת בחשבון גם שיקולים דתיים או שיקולים של אורח חיים סגפני חרדי. תחשבו מה חלילה יקרה אם מחר בבוקר יחליטו כל ראשי הישיבות שמעכשיו אלפי חרדים יתגייסו לצבא בכל מחזור. מה שיקרה זה שהצבא ייהרס לחילונים לחלוטין; החרדים לא יחזרו בשאלה בשביל להתגייס, הצבא לעומת זאת סביר מאוד שיאלץ לחזור בתשובה. במיוחד הדבר נכון למעמד הנשים בצבא, שגם ככה התחיל ממקום נמוך מאוד ורק בשנים האחרונות אחרי מאבקים ממושכים הצליח במשהו להשתפר ולהגיע לרמה סבירה (יש עוד מקום רב לשיפור) – אם יתגייסו כל החרדים אפשר להגיד שלום לכל ההישגים של השוואת תנאי האישה בצה"ל ולשכוח מנגיד זמרות בטקס יום הזכרון, לוחמות ביחידות מעורבות, או אלופות שתתנה פקודות לפקודים.

* ואחרי כל זאת צריך להגיד שבהחלט יש בעיה חמורה של אי-שיוויון באי הגיוס של חרדים לצה"ל. במדינה דמוקרטית שוויונית לא יתכן שיהיה חוק מיוחד שיחריג אוכלוסיה שלמה מחוקים שאמורים להיות אוניברסאליים רק בגלל שלאוכלוסיה הזו יש את הכוח הפוליטי להחריג את עצמה בחוק. נגד זה בדיוק יצא בג"ץ בביקורתו על חוק טל. על הכנסת לחוקק חוקים שוויוניים בבסיסם: כאלה שינוסחו בלשון נכונה לכולם  ויחריגו פרטים רק על בסיס אובייקטיבי ואוניברסאלי ולא קהילות שלמות ממניעים פוליטיים. המסקנות המסתמנות של ועדת פלסנר עומדות רק להחמיר את אי השיוויון ביחס לחקיקה מיוחדת לאוכלוסיה ויש לשער שאם יוגש בג"ץ נגדן, בעוד חמש עד עשר שנים גם "חוק פלסנר" ימצא את עצמו באותו מקום של חוק טל: תוקם ועדה חדשה, ואוהל מחאה חדש, וממשלה חדשה תקבל חוק מפלה חדש (והחרדים בכל מקרה לא יתגייסו).

אז מה עושים? הנה הצעת החוק הפשוטה שאני מציע שלא תזכיר את המילה חרדי או חילוני אפילו פעם אחת ותהיה שוויונית לכל, בלי ועדה, חינם:

  1. כל אזרח רשאי להגיש בקשה לדחיית גיוס לשם לימודים גבוהים או מקצועיים (בכלל זה גם לימודי ישיבה "כולל" יחשבו לימודים גבוהים). בקשות תאושרנה אם הוכיח המבקש שהוא התקבל ללימודים במוסד מוכר בישראל ויתחיל את לימודיו מיד בתחילת תקופת הדחייה. דחיית הגיוס תהיה לתקופה של עד שלוש שנים ולא יאוחר מתום הלימודים בפועל. במקרים חריגים אפשר יהיה לקבל הארכה לארבע שנים.
  2. כל אדם, ולא רק נשים כפי שהיום, רשאי לבקש בקשת שחרור משירות צבאי חובה במידה והתחתן לפני או במהלך השירות הצבאי.
  3. אדם שיש לו ילדים מתחת לגיל 6 לא יזומן לתקופת מילואים רצופה שעולה על חמישה ימים ולא יותר מפעם בחצי שנה.

זהו, לא צריך יותר כלום. לא הגדרות של פטורים, לא סיבוכים של תורתו אמונתו, מכסות, מסלולים מיוחדים והמצאות משונות. שלושת הסעיפים הללו יפתרו עיוותים רבים שקיימים היום גם באפליה שבין נשים לגברים בצבא. אפליה שלא פוגעת רק בגברים כי אם גם בנשים שהשירות הצבאי של הגברים בעצם מכתיב להן את תפקידן במשפחה. החוקים המפלים בין גברים לנשים היום בגיוס ובמילואים נבנו למודל משפחה פטריאכלית מסורתית ולא מתאימים בעליל לחברה מודרנית מתוקנת ושוויונית.

החוק ישמור על מכסות הגיוס הקיימות פחות או יותר; יתן תמריץ לקבוצה של חיילים איכותיים להגיע לצבא משכילים ומוכשרים יותר (בדומה למסלול היום של עתודה אקדמית רק בלי מלגה מחד, ובלי תוספת שירות מאידך); כמעט ואף חרדי לא יאלץ להתגייס בעקבות החוק הזה – אך הדלת תישאר פתוחה למי שירצה בכך; הצבא יאלץ להתאים את סדר המילואים מחדש כך שנטל בלתי הגיוני של מילואים לא ייפול על משפחות צעירות;  והחשוב מכל, החוק יהיה שוויוני ואוניברסאלי, נכון לחילוני ודתי כאחד, גבר או אשה.

סטודנטים נגד חרדים

אגודות הסטודנטים בכל הארץ יצאו היום למאבק משותף והפגנות סימולטניות נגד חוק האברכים. הסטודנטים טוענים שהם הנפגעים העיקריים מהחוק מכיוון שהוא מפלה אותם לרעה. גם הם (כלומר אנחנו) רוצים להנות ממלגות מחיה על חשבון המדינה בזמן הלימודים. הסטודנטים אומרים שהם אינם יוצאים נגד החרדים, ושהם אינם שונאים חרדים, אלא יוצאים נגד הממשלה בלבד שמפלה ומפרה את עקרון השוויון. אבל הסטודנטים לא מדייקים, או ליתר דיוק הם אינם באים למחאה בידיים נקיות.

אקדים ואומר שאין לי כל כוונה להגיד שהחוק הוא חוק ראוי וטוב שישפר את המצב הכללי במדינה. הדבר החיובי היחיד שאפשר להגיד על החוק הזה הוא שהחוק מכשיר וקובע תקנות בחוק למה שנעשה גם ככה כל השנים מתחת לשולחן. מצד אחד גם זה משהו, וזה עדיף על המצב הקודם. אך מצד שני זה מעגן בחוק דבר של אי צדק. מצד שלישי, החרדים יש לזכור הם גם ככה מהאוכלוסיות העניות במדינת ישראל. מלגת המחיה הזו לא תאפשר לאף אחד מהם לקנות טלוויזיה 42 אינץ', זו באמת מלגת מחייה שמאפשרת גם ללמוד לימודי דת מהבוקר ועד הערב וגם לספק מזון מינימלי לעשרה ילדים. על כן הסטודנטים טועים ומטעים בכך שהם אומרים שההתנגדות שלהם לחוק איננה קשורה בחרדים. ההתנגדות שלהם מחזיקה מים אך ורק בהקשר של התנגדות לחרדים:

אם היה מדובר באנשים עניים סתם, הסטודנטים היו תומכים גם תומכים במתן מלגות מחיה. יתרה מזו, הסטודנטים תומכים בשבירה של עקרון השוויון למלגות אוניברסיטה על בסיס יום-יומי; במלגות שחרור מצה"ל לדוגמא, ובמלגות שאגודות הסטודנטים עצמן מחלקות לסטודנטים משרתי מילואים. אלה מלגות שמפלות על בסיס יומי וברור בין סטודנטים שעושים צבא לכאלה שלא. או במילים אחרות, מלגות שמפלות לרעה חרדים וערבים על בסיס לא אקדמי.

לאגודות הסטודנטים אין בעיה להפלות מלגות אוניברסיטה על בסיס שירות בצבא אבל יש להם בעיה עם מלגות לחרדים. מדוע? מכיוון שהסטודנטים לא מקבלים את אורח החיים החרדי ואינם חושבים שעל המדינה לממן את לימודי הדת. החרדים לעומתם חושבים שלימודי דת מחזקים את עם ישראל כולו ועל כן תורמים למדינה בדיוק, ואולי יותר, משירות במילואים. הויכוח כאן הוא אם כן ויכוח ערכי שיפוטי ולא ויכוח על בסיס אוניברסאלי של שוויון וזכויות. ערכי ושיפוטי על אורח חיים של חברה מסוימת. זה עדיין לא אומר שהמאבק אינו לגיטימי. אלא שבואו נוריד ממנו את הצביעות ונגיד באמת את מה שמתכוונים: כן, המאבק בחוק הוא מאבק נגד חרדים.

בתחילת השבוע התפרסמה קריקטורה מדויקת בעיתון הארץ שבה יאיר לפיד מצויר פותח בקבוק שפניה בהנאה למראה חוק האברכים בטלוויזיה. אכן, המסרים החד מימדיים של "שינוי" עושים קמבק. אך כפי שכתבתי כאן כבר בעבר , הדרך הזו אינה משיגה לציבור החילוני שום תוצאות. הדרך היחידה להתחרות באורח חיים חרדי זה על ידי מתן תמריצים לאורח חיים חילוני או לפחות ייצרני. להרעיב ילדים חרדים למוות לא יוביל לשום מקום, וזה גם לא יקרה. הדרך הנכונה היא להעניק מלגות קיום ללימודי דת, אבל במקביל להעניק תמריצים כלכליים גדולים ומפתים עוד יותר לחרדים מרובי ילדים שיעזבו את הכוללים וילכו לעבודה. וגם לתת את האופציה לחינוך חינם וארוך בפריפריות בהם הקהילות החרדיות מושכות מצטרפים חדשים למשל. החברה החילונית והליברלית צריכה לראות באורח החיים החרדי כמתחרה, לא כאויב. ובתחרות צריך להתחרות על לב הצרכן (שזה האנשים החלשים והעניים של החברה) ולא  על מצבם של הספקים.

כולנו חרדים

אין טובה כשבת קודש על מנת לכתוב פוסט על חרדים. מה שראינו השבוע נקרא במחקרי תקשורת "גל". כל התקשורת במשך שבוע שלם מתעסקת כמעט בלעדית בנושא החרדים בעמנואל. הקליימקס הגיע ביום חמישי כאשר כל ערוצי הטלויזיה במשך 40 דקות של חדשות הערב דברו רק על זה, כולל ליווי  ההורים בכל שלב ורגע עד הגעתם המאורגנת לכלא. שאלת המחקר שלפנינו היא מי יותר חרד ולמה?

יש כבר לא מעטים שיוצאים להגנת "החרדים", גדעון לוי למשל כבר כועס על שנאת החילונים כלפי החרדים ואומר שההפגנה של מאת אלף החרדים היא הפגנה של אנשים מפוחדים. יכול להיות שזו היתה אי הבנה של המושג חרד (שמשמעותו המקורית היא מפחד) בתרבות העכשוית?  אז תיקון מציאות: נתחיל בזה שלפני שזה נהיה מאבק בין חילונים לחרדים זה היה מאבק פנים חרדי. חוץ מזה שאף אחד בהפגנה שם לא פחד, בטח שלא מהחילונים. אם יש שנאה בסיפור הזה היא חד צדדית וחריפה מהחרדים כלפי מדינת ישראל. כפי שצעק אחד המפגינים: "עברנו את פרעה, עברנו את האינזיפיציה (טעות במקור) נעבור גם את הציונים" ואחר הוסיף: "כמו שהלכנו לתאי הגזים על קידוש השם, ככה גם נלך עכשיו לכלא". מתי בדיוק נראו גילויי השנאה מהחילונים לחרדים? אני כל הזמן שומע על השנאה הזו כביכול אבל אני לא רואה אותה. אין חילוני אחד ברחובות. ובכלל לא מדובר כאן בחילונים נגד חרדים. מדובר כאן בחרדים נגד המדינה.

את בנימין נתניהו הסיפור כנראה ממש לא מטריד. מה אכפת לו, כולה ראש ממשלה. שבג"ץ יתמודד עם זה. מצידו שהחרדים ישרפו את בג"ץ אם הם רוצים. ממילא השופטים שם מעצבנים. לשר החינוך בכלל לא אכפת. מה זה עניינו? שהוא יפתור את הבעיה? שהוא יאכוף את מדיניות הממשלה והכנסת? למה בגלל שהוא השר האחראי בראשות המבצעת? הוא בכלל רצה להיות שר משפטים. עכשיו שיחנקו, שהשופטים יטפלו בזה. וממילא גם לשרת החינוך הקודמת לא היה אכפת, עובדה היא לא עשתה כלום במשך שנה שלמה בכהונתה מאז פסיקת בג"ץ הראשונה בנושא. ומה עם בן גוריון? הוא הרי זה שאשם בכל. זה נכון כמובן. אבל בו לא נגרר להיסטוריה חדשה פוסט ציונית.

מה לעשות עכשיו? אני חוזר על מה שכתבתי כאן בבלוג בעבר. חרדיות אינננה תכונה גנטית. חרדים הם אפילו לא קהילה אתנית. קצב החרדים גדל במהירות הגדולה מקצב הילודה. המדינה צריכה להתחרות בחרדיות. היא צריכה להתחרות על ידי מנגנוני רווחה וסיוע טובים יותר. על ידי מתן תמריצים לאורך חיים חילוני ייצרני. ולהפסיק לתת תמריצים ללימודים מהבוקר עד הערב בישיבות.

מה הממשלה לא תעשה- בדיוק את זה. מה שכן, בבחירות הבאות שינוי תחזור. לפי סקר אתמול בערוץ אחד יאיר לפיד שווה לבדו 14 מנדטים. כנראה בגלל שאף אחד לא ממש יודע ספציפית את דעתו ולכן קל לדמיין אותו כימני ושמאלני בו זמנית. לניו-שינוי זה יספיק. ניו-שינוי תעשה בדיוק מה ששינוי הישנה עשתה. כלום. תכנס לממשלת נתניהו השלישית ותתרסק אחרי מערכת אחת. בעוד 7 שנים שיפרוץ המשבר הבא בין המדינה לחרדים החינוך החרדי כבר יהווה את הזרם החינוכי השכיח. במקום מאה אלף מפגינים בירושליים יהיו מאתיים אלף. בעוד 14 שנים הם כבר לא יתפשרו ולא יעזבו את הרחובות לפני שבג"ץ יפוזר. לראש הממשלה גלעד ארדן לא תהיה ברירה והוא יענה לבקשתם.

בנתיים החילונים גם חרדים. אבל בשקט.

השבעת הממשלה ה45: