הנאום



"אזרחי ישראל,

אני ניצב כאן בסיכומם של שבועיים לא פשוטים, לא למדינת ישראל, לא לתושבי ישראל ולא לממשלה בראשותי. ישראל נמצאת בימים האחרונים תחת מתקפה תקשורתית, פוליטית ודיפלומטית חסרת תקדים. המשט שיצא לכיוונה של ישראל לפני שבועיים נועד ליצר פרובוקציה וליצור דה לגיטמטציה בינלאומית למדינת ישראל. לצערי הרב,  במטרתו זו  הוא במידה רבה הצליח.

על סיפון המשט היו לוחמים מיומנים וקיצונים שהיו מוכנים להקריב את עצמם ואת חבריהם למען הכתמתה של ישראל. ישראל לא מנעה כניסתו של סיוע הומניטרי אמיתי לעזה מעולם. המצור של ממשלת ישראל הוא מצור פוליטי על משטר החמאס בלבד ולא על האוכלוסייה בעזה. החמאס הוא ארגון טרור בינלאומי שמבצע מעשי רצח בזדון של חפים מפשע מתוך מטרה להפחיד ולפגוע בתהליך השלום בתוך ישראל ומחוצה לה. שלטון החמאס בעזה הוא שלטון אימים אוטוריטארי שרודף ופוגע באנשי עזה יותר מכל. שלטון החמאס איננו מקובל לא רק על ישראל, אלא גם על מדינות העולם ובכלל זה רוב מדינות ערב והרשות הפלסטינית.  המצב ההומניטארי הקשה בעזה לא נובע מהמצור הישראלי, שמאפשר לסחורה ומזון הומניטאריים להיכנס לרצועה. המצב הקשה בעזה נובע ממדיניות הבדלנות והכלכלה הריכוזית של שלטון חמאס. שלטון שלוקח חומרי בנייה ותרומות לגיטימיות שמגיעות לאנשי עזה והופך אותם לכלי נשק, לבונקרים ולהעשרתם  הפרטית של מנהיגי הארגון.

הצענו לאנשי המשט לעגון באופן מסודר בנמל ישראלי ולהעביר את הסיוע ההומניטארי לאנשי עזה דרך מעברי הגבול היבשתיים כפי שנעשה מידי יום ביומו בפיקוח האו"ם. החלק השפוי שבין הפעילים שהיו על הספינות, היו מסכימים להסדר כזה, שהיה עוזר לא רק לפעילים אלא בראש ובראשונה לאנשי עזה. אולם מטרתם של המארגנים הקיצוניים, המיעוט שעל המשט, לא הייתה להגיע לעזה או לעזור לאנשי עזה אלא להשחיר את פניה של ישראל ולעורר אלימות. תהיה העמדה אשר תהיה בנוגע לאירועים שקרו לפני שבועיים, את תהליך השלום הם לא קידמו.

לצערי הרב טעויות נעשו גם מצידנו. חיילים שהופתעו מעוצמת האלימות שהופגנה כלפיהם, מפי מי שכונו פעילי שלום, נאלצו להתמודד  עם סיטואציה בלתי אפשרית וקשה. ממשלת ישראל עומדת מאחורי החיילים ומצרה על המצב הקשה בו הועמדו. הממשלה ברשותי היא האחראית הבלעדית לשליחת החיילים ולאופי שליחתם.  ההחלטה להסית את המשט לחופי ישראל הייתה ידועה לכל ונכונה.

יחד עם זאת, אנו מצרים על השתלשלות האירועים, וכן אנו גם מצרים מאוד על אובדנם של חיי אדם מקרב הפעילים על הספינה, יהיו מטרותיהם אשר יהיו.

מסיבה זו ישראל נענתה לבקשת נשיא ארה"ב להקמת ועדת חקירה רצינית ומקיפה שתבדוק את ההתנהלות שהובילה למשט ואת ההתנהלות שהתרחשה בשעתו. מתוך נכונות לשקיפות מלאה ומתוך בטחון בכנות כוונותינו, לראשונה הסכמנו למעורבות של משקיפים בינלאומיים על תהליך הבדיקה.

אני שומע בציבור הישראלי זעם רב על המעורבות של הממשלה התורקית באירועי המשט. אני שומע גם בקשב רב את הביקורת ותחושת אי הנוחות שמשמיע המשטר התורכי כנגד מדיניות ממשלת ישראל בראשותי. יחד עם זאת אני מבקש להבהיר שיהיו חילוקי הדעות בין ממשלת ישראל לממשל התורכי אשר יהיו, מדינת ישראל ותורכיה הנן ידידות אמת, וכך אני מתחייב שנשאר. אני מבקש מהציבור הישראלי לנהוג באיפוק מרבי ולא להשית על העם התורכי כולו את רגשות אי ההסכמה עם המשטר התורכי.

אני קורא לכל תושבי ישראל לזנוח רעיונות חרם וניתוק מהעם התורכי. העם הישראלי והעם התורכי הפגינו ידידות רבת שנים, קשרי מסחר ענפים פועלים בין שתי המדינות כמו גם שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים אחרים. לא נמחק שנים של חברות בין העמים בגלל חילוקי דעות פוליטיים, קשים ככול שיהיו.

כשם שאנו מתנגדים בשאת נפש לקולות הקיצוניים הקוראים להחרים אותנו בגלל מחלוקות פוליטיות, כך ממשלת ישראל תתנגד לניסיונות החרמה מאורגנים בתוך ישראל כנגד מדינה ידידה אחרת.

המשטר התורכי הוא מרכזי וחשוב באזורנו. אנו מכבדים את רצונו של ראש ממשלת תורכיה ארדואן להגדיל את מעורבותו באזור. כמו כן ממשלת ישראל תמכה ומברכת את ארדואן על ניסיונותיו האמיצים להצעיד את תורכיה אל עבר קבלה לאיחוד האירופי. אנו שמחנו בעבר ונשמח בעתיד לקבל את עזרת תיווך התורכים בינינו לבין מדינות אסלם שאין לנו עדיין יחסי שלום עימן.  אני מודה, היחסים בין הממשלות היום אינם במיטבם, אך כולי תקווה שנלמד להחיות אותם כקדם במהרה ולחזק את האמון בין הממשלות.

הימים האחרונים מלמדים אותנו שיעור חשוב באיפוק ובסובלנות. ממשלת ישראל והקואליציה בראשותי תעשנה את בדק הבית הראוי פנימה. אני מבטיח לאזרחי ישראל ששינויים יתרחשו מוקדם מן המאוחר.

חזק ואמץ ישראל. תודה רבה."

נאום זה לא נכתב ולא נישא על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול או בכלל. לא ציוינו שבועיים לאירועי המשט, לא נלקחה אחריות ולא נתנה התיחסות כנה למצב הנוכחי של ישראל, לא נתנה התחייבות לשיפור היחסים עם תורכיה, ראש הממשלה לא החזיר בנאום אחד את מקומה של ישראל במשפחת העמים.

אם תרצו, אין זו מדינה

כבר זמן רב שאני רוצה לכתוב על תנועת אם תרצו, אבל המחשבה מעוררת בי לרוב גועל. אבל כמו בסיפור המשט, אין ברירה לבלוג פוליטי אלא להתיחס.

לכאורה צריך להזהר במילים, שכן תנועת אם תרצו כבר הגישו תביעת דיבה נגד קבוצה בפייסבוק (!) שהעיזו לכנות אותם פשיסטים(!!) ואיימה בתביעה כנגד ויקפדיה בגלל שתחת הערך אם תרצו הופיע שהתנועה ימנית (!!!). על פי פרסומים בהארץ, על כל תגובה שאם תרצו מעבירה לעיתון הם דורשים לפרסם כלשונה ובמלואה אם לא יתבעו משפטית העיתון. רק מה, אלא הן בדיוק הדוגמאות המעולות לאופיה של תנועת אם תרצו. נחתום המעיד היטב על עיסתו. אני לא מתבייש להגיד שאם צרצו היא תנועת ימין פשיסטית שפועלת בשיטות מקרטיסטיות ופארוניות כנגד כל גילוי דעת יוני.

[פאשיזם לצורך הדיון הינה תנועה  בעלת מטרות פוליטיות, שמעלה את הלאומיות למעמד ערך עליון, שרודפת את כל המתנגדים לרעיון, שמייחסת פטריותיות בלעדית ללאומנות, שפונה לרגש, שמאדירה את הכוחניות והשובינזם, רואה את כל העולם במונחים של הם ואנחנו. התנועות הפאשיסטיות הן עממיות לרוב ופועלות בפופוליזם]

הטקטיקה של אם תרצו פשוטה למדי, היא יוצרת זיקה ישירה בין ציונות, ימניות ופטריוטיות ומגדירה כל מי שלא עולה בקנה אחד עם דעותיה (כלומר כל שמאלני או חשוד כשמאלני) כפוסט-ציוני. פוסט ציוניות הינו ביטוי קוד בו הם משמשים ללא כל קשר למשמעותו המקורית של המושג. כך לדוגמא ימנים שקוראים לשקול סיפוח השטחים כולל הענקת אזרחות לפלסטינים אינם נחשבים על ידי אם תרצו כפוסט ציונים. לעומת זאת מי שמגנה את התנהלות ישראל במשט שבוע שעבר הוא בהכרח פוסט-ציוני למרות שאין שום קשר בין זה לבין ציונות. מבחינתם של אם תרצו כל אדם וכל דעה פולטית במדינה יכולים לקבל ציון ציוני או פוסט-ציוני, על פי פירוש ימני כמובן. הנחת המוצא היא שמה שהוגדר כפוסט ציוני הוא בודאי רע מיסודו, שלא לאמר אנטישמי ולכן בוגד. בדומה לביטוי "קונמוניסט" שהוצמד לכל מי שלא חיבב את המשטר הרפובליקני בשנות החמישים בארה"ב כך "פוסט ציוני" פועל בישראל 2010.

תנועת אם תרצו היא תנועת הימין המסוכנת ביותר שכמה במדינת ישראל איי פעם. בדיוק בגלל הנופך המרכזי שהיא מייחסת לעצמה. שלא כמו ישראל ביתנו של ליברמן (איתה היא חולקת מאפיינים אידיאולגים רבים) אם תרצו אינה נתפסת כתנועה קיצונית או סקטוריאלית. זוהי תנועה חילונית, חוצה מפלגות, של צעירים משכילים ברובם. כאן בדיוק מסוכנותה: כאשר צעירי האקדמיה הם שמנהיגים תנועה פופוליסטית ולגיטימית בעלת מאפיינים פאשיסטים, סימן שהמדינה הליברלית בסכנה חמורה.

הסימנים  ניכרים באוניברסיטאות היטב, לא עובר יום שתנועת אם תרצו לא מקיימת הפגנה בתוך אוניברסיטה גדולה בארץ. בשבוע שעבר ישבתי בספריה יום אחרי המשט כאשר נכנסו שני פעילים של אם תרצו וחלקו מנשרים שקראו לבוא להפגנה בתוך הקמפוס כנגד העולם והצביעות התורכית.  ברוח התנועה  הוקם אתר אינטרנט שבו מתבקשים הגולשים להלשין על מרצים "פוסט ציונים" שמלמדים בקמפוס ולעיין ברשימה השחורה הקיימת על מנת להזהר מהם. הם גם פרסמו בעיתונים המצאות של דו"ח (שלא פורסם מעולם) לפיו 80% מהמחקר האקדמי על ישראל הוא פוסט ציוני.  בדיון סוער שהתקיים ברשימת התפוצה של מדעי המדינה בנושא, התלוננה מרצה אחת שהוזכרה על ידי אם תרצו כסוררת על קבלת מכתבי שנאה ואיום בדוא"ל.

האיום של אם תרצו הוא בכך שהם מבקשים לקבע את הסטנדרט לגבולות השיח במדינת ישראל על פי מדדים (ימניים) שלהם. בכך כל מי שבעל דעה שמאלית הופך לשיטתם ללא לגיטימי. סטודנטית כתבה שבוע שעבר  מאמר בישראל היום לפיו בשעות שאחרי המשט היא נורא כעסה "כעסתי על השמאל שמהר להאשים את ישראל", ויצאה להפגין מול השגרירות התורכית במסר שאנחנו (מי?) לא נכנע (למה?) .   צבירת הכוח של אם תרצו מרשימה במיוחד. ההפגנות השבוע נגד התקשורת הזרה (מי שלא ראה את הכתבה המפחידה במקור, כדאי) , נגד התורכים ואתמול נגד הפגנת השמאל הם ביטויים לפופלאריזציה גוברת של המסר של אם תרצו ונכונות של ציבור הולך וגדל לצאת למאבק עממי בשם ערכים אלו.

זה מדאיג, וזה בעיקר עצוב. התגובה של הרוב הישראלי למשט היתה מפחידה וחמורה הרבה יותר מהמשט עצמו. הציבור הישראלי בוחר להגיב למצוקה המדינית שישראל נמצאת בה בהסתגרות ובלאומנות (זוהי דוגמא טובה מדוע חרם עולמי קולקטיבי כנגד מדינה אינו פעולה אפקטיבית, ראה פוסט קודם על "החרם"). מאוד מדאיג. העתיד הפוליטי בישראל מעולם לא נראה רע יותר.

*עוד כמה מילים על המשט, על הממשלה ועל ישראל בכלל. בהשאלה מנתן יונתן:

"דוגית נוסעת, מפרשיה שניים, ומלחיה נרדמו כולם. אם לא יעורו כל מלחיה, איכה תגיע הדוגית לחוף?"