שנה טובה

משרד הפנים מודיע שהוא יחל במלאכת גירוש ילדי העובדים הזרים רק אחרי החגים. ראש הממשלה מבקש ממשפחת שליט להפסיק את המחאה (נגדו) לזמן החגים. המתנחלים מודיעים שיחדשו את הבנייה מיד בתום תקופת ההקפאה בחגיגיות, למרות שעדיין לא יסתיימו החגים. משפחות רבות בישראל יברכו היום על "סימני החג" הסלק (שיסתלקו אויבנו), התמר (שיתמו אויבנו) והכרשה (שיכרתו אויבנו). חג שמח.

*למשרד הפנים ואלי ישי, אם העובדים הזרים הם כל כך זרים למדינת היהודים, אז מה אכפת להם אם הם מגורשים לפני או אחרי החגים היהודים? האמת היא שכנראה שאכפת, רק שלאלי ישי לא אכפת. הוא מבקש להגדיר ישראליות על פי יהדות, ויהדות על פי ההלכה בלבד. בפועל לאום נקבע על פי תרבות, מסורת, נימוסים ומנטליות. אורח חיים ישראלי שילדי העובדים הזרים נמצאים בתוכו הרבה יותר מהרבה חרדים. כן גם בחגים, עליהם הם לומדים בגנים ובבתי הספר. מבחינתי הם ישראלים לא פחות מאלי ישי, אבל חשוב מכך, מבחנתם הם ישראלים. דיון מעמיק יותר בסוגיית מהגרי העבודה וילדיהם אני מבטיח אחרי החגים.

*לראש הממשלה, אחרי שמשפחת שליט דחתה את בקשת הנשיא להפסיק את המאבק לשחרור בנם, אתה לא חושב שזו קצת חוצפה לבקש מהם בעצמך. אחרי הכל הם מוחים בראש ובראשונה נגדך ומול ביתך.  להזמין אותם לחג ולהגיד להם: תשמעו חבל לכם על הזמן להפגין מולי בזמן החגים. ובכלל זה לא נוח לי כל פעם להסתתר באוטו שאני בא הביתה. אכפת לכם להפסיק את המחאה בחגים? ממילא אני לא מתכוון לעשות כלום בנידון. זו חוצפה.

*המתנחלים מתכוננים לחדש את הבנייה, והישראלים מבטיחים לפלסטינים שהבנייה לא תחודש, בצורה בלתי פורמלית,  בגלל המשא ומתן. יהיה סוכות שמח? סביר להניח שהמתנחלים ינצחו בסיבוב הזה. אי אפשר לשלוח צוי הפסקת בנייה ומעצר בצורה בלתי פורמלית.

*אז מסתבר שיש מנהג מוזר לברך על פירות וירקות שמתקשרים אסוציאטיבית עם ברכות לחג. פעם ראשונה ששמעתי על המנהג הזה היתה השנה. מבירור קצר שערכתי מדובר במנהג שנהוג בעיקר בעדות עיראק, תונסיה, טורקיה, ומרוקו. השנה המנהג הופץ ברבים בין השאר על ידי ידיעות אחרונות שחבר לשופרסל וחילקו ערכות ברכות סימנים לחג. לכו לקנות בשופרסל את סימני החג על מנת שתוכלו לקלל את אויביי ישראל לכבוד השנה החדשה בכיף. נאכל כולנו סלק ונראה להם מה זה. אגב למי שתהה מי זה אויבנו ושונאינו שכתובים בברכות, אז על מנת שלא נתבלבל עם השכנה ממול פירש לנו הרב עובדיה יוסף, גדול הדור וגדול הפוסקים של עדות המזרח, שהרשעים הם הפלסטינים וספציפית אבו מאזן. טוב לדעת.

שנה טובה ומתוקה לכם, לנו ולכולנו. וגם לידידינו ואויבנו (לא יזיק שיהיה להם קצת טוב, אולי הם יניחו לנו).

בשבוע הבא כאן בבלוג: סליחות.

"יהי רצון מלפניך ה', שירבו זכיותינו כרימון"

ייצוג הולם

שדולת הנשים, עמותת איתך – משפטניות למען צדק חברתי, ועמותת כוח נשים , עתרו לבג"ץ נגד הרכבה של ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט. לטענת העותרות, העובדה שלא נכללה אשה בין חברי הוועדה מנוגדת לחוק שוויון זכויות האשה, שלפיו בכל ועדה ציבורית או צוות לעיצוב מדיניות לאומית יינתן ביטוי הולם לנשים. הבוקר החליט בג"ץ, בהרכב של שלושה שופטים (מרים נאור, סלים ג'ובראן ועוזי פוגלמן), לקבל את העתירה ולחייב את המדינה למנות חברה נוספת בועדת טירקל עד סוף החודש.

אני לא מעוניין לתקוף את הפסיקה שכן אפשר שהייתה נחוצה על מנת לשמור על הפרשנות הנוכחית של חוק שוויון האשה.לעומת זאת אני מבקש לתקוף את העמותות העותרות שהגישו עתירת סרק שרק פגעה במטרתם המרכזית. את נשק העתירה לבג"ץ יש לשמור למקרים מיוחדים ולא להפנותו למקרים חסרי חשיבות כאלה. התוצאה היא זילות של מושג השוויון ויצירת ריחוק מהציבור, חבל.

מצב ייצוג הנשים בזירה הציבורית, בכל העולם, אינו טוב. בגלל מאות שנים של הדרה מכוונת של הנשים מהזירה הציבורית לזירת הבית, מוצאות עצמן הנשים כמין בעמדות נחיתות, גם היום, בכל הקשור לייצוג. מושגים של ירידת שכר ותקרת זכוכית עודם קיימים לצערנו כמעט בכל תחום בחיים הציבוריים. כך למשל בתקשורת הישראלית, רוב מוחלט של המשרות הבכירות מוחזקות בידי גברים בעוד הנשים, שמצידן מהוות את הרוב המוחלט של בוגרי האוניברסיטאות והמכללות לתקשורת, מהוות רוב במשרות שמאחורי הקלעים של עולם התקשורת בלבד. המצב מחמיר עוד יותר כאשר מתקרבים לתחום הפוליטי בתקשורת: במחקר שביצעתי, ביחד עם חברים נוספים, בשנה שעברה באוניברסיטת תל אביב התגלה שבשלושת העיתונים הגדולים בישראל (לפני 'ישראל היום' שאז עדיין היה רביעי) אחוז הנשים שמפרסמות מאמרי דעה פובליציסטיים נע בין 12% בלבד למקסימום של 19%.

חוק שוויון האשה, שלא נאכף באופן קבוע אגב, נועד לנסות למזער את הנזקים בועדות ציבוריות, בראש ובראשונה בדירקטורים של חברות ציבוריות. הרעיון עובר יפה בדירקטורים: מטרתם של דירקטורים ציבוריים הנו לייצג את האינטרסים של הציבור בחברות המוחזקות על ידי המדינה. הציבור הוא הבעלים ועל כן צריך לייצג אותו. הבעיה היא שייצוג הולם עדיין נתפס, גם במקומות אלה, כאישה אחת בפאנל של גברים. זה אינו ייצוג הולם- ייצוג הולם הוא 50% בממוצע. מה הכוונה בממוצע? בהחלט יכול להיות שבוועדה ציבורית מקרית אחת תהיינה רק אישה אחת, אולי אפילו אפס. אבל זאת בתנאי שבועדות מקריות אחרות יהיה רק גבר אחד או אפס. כל קבוצה מקרית של אנשים יכולה להיות מורכבת מנשים או גברים בלבד. אנחנו לא רוצים לחיות בחברה שבה לפני כל דיון בודקים האם כל הקבוצות בחברה מיוצגות בה בצורה דסקריפטיבית (היינו על סמך שיוך קבוצתי מראש). הייצוג ההולם נועד לתת לקבוצת הנשים הזמנות שווה (יותר) להיכנס לזירה הציבורית, לא להבטיח את עצם הייצוג עצמו של "האינטרס הנשי". למה אני מתכוון: גם גבר יכול לייצג את האינטרסים של נשים; כפי ששלי יחימוביץ למשל מייצגת את הזכויות של כל מעמד העובדים, בנימין נתניהו מיצג את כל מדינת ישראל בפני העולם, ואביגדור ליברמן מיצג את כל חברי מפלגתו. אנחנו לא רוצים שאשה תחשב כמייצגת של נשים בועדה שאין עניינה מגדרי כלל. ואף על פי כן אנחנו כן רוצים שיהיה יותר ייצוג למין הנשי בזירה הציבורית, פשוט בגלל שכרגע עובדתית אין מספיק ביחס לשיעורם באוכלוסייה. זה עניין סטטיסטי כמותי ולא מהותני (אם כי יש לו השלכות מהותיות רחבות).

מסיבות אלה במקרה שלפנינו יש כשל בעתירה ובפסיקה. זה אומנם נכון לפי לשון החוק, אבל מיותר לחלוטין. זאת בגלל שועדת טירקל מעצם מינויה היא ועדה זמנית ומוגבלת. בועדה חברים בסה"כ שלושה  חמישה חברים ישראלים (ועוד שני משקיפים בינלאומיים), יש לה מינוי לזמן מוגבל בלבד קצר מאוד, והיא דנה בנושא אחד בלבד. בכל מקרה מדובר בועדת בדיקה קונקרטית ולא בועדה שנועדה לייצג את הציבור. אין שום בעיה מהותית עם כך שועדה מקרית כזו תכלול שלושה גברים מקריים. בג"ץ ביקר את הממשלה על כך שלא שקלה נשים לחברות בועדה, אבל הממשלה לא שקלה גם גברים באותה מידה. הרי לא הייתה שום שקילה של החברים ודיון רציני בהם. הם הוצנחו מלמעלה על ידי ראש הממשלה על פי גילם והסיכוי שהם לא ימליצו שום דבר במסקנותיהם. חשוב להיאבק על הגדלת הייצוג המספרי של נשים בזירה הציבורית, אבל ועדת טירקל לבחינת אירועי המשט אינה צעד חשוב בכיוון.

שובה של שינוי

איך יודעים ששינוי (או משהו דומה בשם אחר) עומדת לעשות קמבק? בשבוע האחרון היה עיסוק איטנסיבי ביחסי חרדים חילונים. או ליתר דיוק בחילונים שמזדעזעים מחרדים. הכל התחיל בסיפור על אפליית הילדות המזרחיות (החרדיות בעצמן יש לזכור) והפרדתן בבית ספר חרדי בעמנואל.

עמדתי שלי בסיפור היא שמדובר בתופעה קשה שלא קשורה בחרדים דוקא אלא באופן כללי בציבור הדתי. גם בבתי הספר הדתיים הלאומיים ישנה הפרדה, אם לא פורמלית אז בפועל, בין מזרחים לאשכנזים. הסיפור הוא לא החינוך, אלא החתונה. שיעור נישואי התערובת בציבור הדתי בכלל נמוך לאין שיעור מנישואי התערובת בחברה החילונית. הדתיים גם נוטים להתחתן בגיל הרבה יותר מוקדם מהציבור החילוני ועל כן סוגיית החתונה והפחד של הדור המסורתי מנישואי תערובות זולג לתוך מערכת החינוך.

העיסוק התקשורתי והפוליטי בנושא, בכל אופן, מציג זאת כמאבק ליברלי בערכים של החרדים. אפילו ג'ודי שלום ניר מוזס  התרעמה. בערוץ 10 מיהרו לעשות כתבת חדשות על העדר לימודי הליבה במגזר החרדי. סיפור ישן שלא קרה בו שום דבר חדש בשבוע האחרון. העיסוק ראוי, אבל כאשר זה כן היה רלונטי בממשלה הקודמת (כאשר אושר לחרדים לא ללמד לימודי ליבה ובכל זאת לקבל מימון כמעט מלא מהמדינה) לא היה עיסוק תקשורתי נרחב בכך במהדורות המרכזיות. 

 לרעש הכי גדול השבוע זכה ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי. לרון חולדאי קל במיוחד לתקוף את החרדים, האלקטורט שלו הוא כמעט חילוני לחלוטין וליברלי ברובו. אבל יש לזכור שבתל אביב יפו אין הרבה ישיבות ובתי ספר חרדים. הדברים של רון חולדאי השבוע לכן לא קשורים לתחום עיסוקו בכלל. ממתי רון חולדאי מתעניין בסוגיות ארציות? וממתי לתקשורת אכפת ממה אומר רון חולדאי? הסבר אחד הוא שחולדאי, כמו גם ציבור התומכים המסורתי שלו, מודאגים מהמצב ומהסקרים האחרונים שמצביעים על גידול מתמיד בכוח החינוך החרדי. (להזכיר, על פי הסטטיסטיקה, בקצב הנוכחי, עד שנת 2030 יהיה החינוך הממלכתי החילוני מיעוט מכלל תלמידי ישראל). לראש עיריית ירושליים ניר ברקת יש סיבה הרבה יותר טובה לדבר על העניין, לפי סקר נוכחי בירושליים רק אחד מכל שמונה תלמידים לומד במסגרת חילונית.
הסבר אחר הוא שאחרי שתיים וחצי קדנציות וחלוקת אחוזי בנייה לכל החברים שלו, רון חולדאי מתחיל לפזול לפוליטיקה הארצית. כנראה שנמצא אותו בראש רשימת שינוי בבחירות הבאות או כמספר 2 של יאיר לפיד (בכל מפלגה שלא יבחר לרוץ, אבל זה כבר סיפור אחר).
וגם שאלה, מתי ציפי ליבני תגלה את הפוטנציאל שבתקיפת החרדים? הצעד הבא בכיוון אמור להיות שלה.

* וגם, מישהו הבין את הקריטורה היומית של הארץ? כנראה פספסתי משהו…

e0040560191.jpg