מופז הוא אותו מופז וביבי הוא אותו הביבי

* המשבר הקואליציוני הנוכחי הוא גם צפוי וגם מזויף. צפוי בגלל שברגע שהוקמה קואליציית ה-94 היה ברור שנושא גיוס החרדים ביולי יהיה האתגר הראשון לקואליציה. כאשר מצרפים עוד שותף גדול רשמית לקואליציה וכוחן היחסי של כל אחת מהסיעות האחרות נחלש, ברור לחלוטין שחילוקי דעות ומשחקי כוח יתפוצצו מתישהו. אבל מדובר גם במשבר מזויף ועל כן לא צריך למהר ולקבור את הקואליציה ולהכריז על בחירות. בעיקר כי קדימה, הסיעה היחידה שיכולה להביא להפלת הממשלה, היא גם הסיעה שהכי פחות רוצה בחירות מכל סיעות הקואליציה כולל הליכוד. ש"ס יפרשו מהקואליציה רק אם ממש לא תהיה להם ברירה, ולביבי אין שום סיבה לא להשאיר להם ברירה כזו. וליברמן, שהוא החוליה החלשה ביותר, נו אי אפשר לדעת מה ליברמן יעשה. נכון לשלוש השנים וחצי האחרונות נדמה שהוא מרגיש מאוד בנוח בקואליציה. אם זה ישתנה אני לא יודע, בכל מקרה זה לא יהיה באמת מסיבה עניינית של גיוס חרדים כי אם רק בגלל שהוא יחליט שהוא רוצה לפרוש. הנה התרחישים האפשריים לחוק גיוס החרדים (לשעבר חוק פלסנר) ועתיד הקואליציה:

א. נתניהו מודיע לקדימה על אימוץ המלצות ועדת פלסנר (אותה פיזר אתמול), לליברמן מודיע על גיוס ערבים לצבא, ולחרדים מודיע שאימוץ המסקנות המלא יכנס לתוקף רק עוד שנתיים ובהחלטת ממשלה חדשה (קריצה קריצה) ובנתיים לא יהיו כל סנקציות על חרדים שלא ירצו להתגייס. הדבר היחיד שיקרה הוא שמסלולים מיוחדים של "שירות אזרחי" בתוך הקהילות יאפשרו לחרדים שממילא נפלטו מהישיבות לקבל עוד כסף שלא קיבלו קודם. חברים בקדימה יתמרמרו. מופז יודיע שזה הפתרון הטוב ביותר שניתן היה להשיג לעת הזו. מופז נשאר בממשלה.

ב. נתניהו מודיע לבג"ץ שהוא זקוק לעוד זמן. יעבירו חוק זמני שקובע שהמצב הנוכחי יוקפא עד להגשת מסקנות חדשות של ועדה ממלכתית אזרחית שתתכנס עד דצמבר (קריצה קריצה). חברים בקדימה יתמרמרו. מופז יגיד שחבל שהניסיון של פלסנר נכשל, אבל שזה היה באשמת החרדים והפתרון של ראש הממשלה הוא הפתרון הטוב ביותר לעת הזו. קדימה, יטען, תעמוד על עקרונותיה בדצמבר ותדאג שמסקנות הועדה החדשה תתקבלנה בממשלה. מופז נשאר בממשלה.

ג. נתניהו מכנס את השרים ומודיע להם שהוא גונז את ועדת פלסנר לחלוטין. שאול אני לא רוצה לשמוע, יוסיף, הבחור שלך הגזים לגמרי. בחוק החדש שיוצע לכנסת במקום חוק טל יהיה פרק נרחב על גיוס ערבים לשירות לאומי או לחילופין סנקציות כלכליות קשות על עיריות שבהן לא יהיה גיוס או שירות לאומי. החרדים יוכלו לבחור בין שירות אזרחי בקהילות לבין השארות בישיבה שתחשב שירות לאומי מועדף. בשני המקרים ייהנו מהטבות כלכליות חדשות כ"פיצוי" (קריצה קריצה). חברים בקדימה יתמרמרו. מופז יגיד שביבי בגד בציבור החילוני ושקרן, ושרק הפתרונות של קדימה הם הפתרונות הנכונים לבעיית הגיוס. המצב הוכיח שקדימה לא יכולה להפקיר את המצב לחרדים ולימין הקיצוני בעת הזו. בעיית הגיוס "זה מאחורינו". מופז נשאר בממשלה.

* שאלה לכולם : למה מדברים על אי שוויון ב"נטל" גיוס בהקשר של חרדים בחורי ישיבה, חלק מדברים על אי שוויון בנטל השירות בהקשר של ערביי ישראל, ואף אחד לא מדבר על אי שוויון בנטל השירות בין גברים לנשים ובעיקר כל הנשים הדתיות (ובכלל זה גם החרדיות) שלא משרתות בצבא כלל?  אם יש לכם תשובה טובה לשאלה הזו, אולי תהיה לכם גם תשובה לשאלת גיוס הגברים החרדים.

* אתמול בהלוויה של יצחק שמיר הזכירו ששמיר פרש מהאצ"ל לטובת הלח"י בגלל שהבין שהבריטים הם האויב האמיתי של מדינת ישראל. כמו שמיר ככה גם נתניהו יודע שהאויב האמיתי של מדינת ישראל היא ארה"ב בהנהגת ברק אובמה, ולא נגיד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שזכה כאן לכבוד מלכים. האידיאולוגיה שנתניהו ירש משמיר אומרת שהסטאטוס קוו בארץ הוא היעד הטוב ביותר שישראל יכולה להשיג לעצמה שכן כל נסיון תזוזה מסטאטוס קוו זה יסכן את מעמדה ועצם קיומה של ישראל על הדרך. לפי שמיר של שנות השמונים וביבי של היום, ישראל נמצאת בשיווי משקל נאש: נקודה סאב אופטימאלית, אולי אפילו לא משהו בכלל, אבל בשיווי משקל וזה כל מה שאפשר להשיג. אכן הערבים הם אותם ערבים, האמריקאים הם אותם בריטים, ביבי הוא אותו השמיר והים הוא אותו הים.

* חייבים לכבוש מהבריטים את המיתלה

כולנו חרדים

אין טובה כשבת קודש על מנת לכתוב פוסט על חרדים. מה שראינו השבוע נקרא במחקרי תקשורת "גל". כל התקשורת במשך שבוע שלם מתעסקת כמעט בלעדית בנושא החרדים בעמנואל. הקליימקס הגיע ביום חמישי כאשר כל ערוצי הטלויזיה במשך 40 דקות של חדשות הערב דברו רק על זה, כולל ליווי  ההורים בכל שלב ורגע עד הגעתם המאורגנת לכלא. שאלת המחקר שלפנינו היא מי יותר חרד ולמה?

יש כבר לא מעטים שיוצאים להגנת "החרדים", גדעון לוי למשל כבר כועס על שנאת החילונים כלפי החרדים ואומר שההפגנה של מאת אלף החרדים היא הפגנה של אנשים מפוחדים. יכול להיות שזו היתה אי הבנה של המושג חרד (שמשמעותו המקורית היא מפחד) בתרבות העכשוית?  אז תיקון מציאות: נתחיל בזה שלפני שזה נהיה מאבק בין חילונים לחרדים זה היה מאבק פנים חרדי. חוץ מזה שאף אחד בהפגנה שם לא פחד, בטח שלא מהחילונים. אם יש שנאה בסיפור הזה היא חד צדדית וחריפה מהחרדים כלפי מדינת ישראל. כפי שצעק אחד המפגינים: "עברנו את פרעה, עברנו את האינזיפיציה (טעות במקור) נעבור גם את הציונים" ואחר הוסיף: "כמו שהלכנו לתאי הגזים על קידוש השם, ככה גם נלך עכשיו לכלא". מתי בדיוק נראו גילויי השנאה מהחילונים לחרדים? אני כל הזמן שומע על השנאה הזו כביכול אבל אני לא רואה אותה. אין חילוני אחד ברחובות. ובכלל לא מדובר כאן בחילונים נגד חרדים. מדובר כאן בחרדים נגד המדינה.

את בנימין נתניהו הסיפור כנראה ממש לא מטריד. מה אכפת לו, כולה ראש ממשלה. שבג"ץ יתמודד עם זה. מצידו שהחרדים ישרפו את בג"ץ אם הם רוצים. ממילא השופטים שם מעצבנים. לשר החינוך בכלל לא אכפת. מה זה עניינו? שהוא יפתור את הבעיה? שהוא יאכוף את מדיניות הממשלה והכנסת? למה בגלל שהוא השר האחראי בראשות המבצעת? הוא בכלל רצה להיות שר משפטים. עכשיו שיחנקו, שהשופטים יטפלו בזה. וממילא גם לשרת החינוך הקודמת לא היה אכפת, עובדה היא לא עשתה כלום במשך שנה שלמה בכהונתה מאז פסיקת בג"ץ הראשונה בנושא. ומה עם בן גוריון? הוא הרי זה שאשם בכל. זה נכון כמובן. אבל בו לא נגרר להיסטוריה חדשה פוסט ציונית.

מה לעשות עכשיו? אני חוזר על מה שכתבתי כאן בבלוג בעבר. חרדיות אינננה תכונה גנטית. חרדים הם אפילו לא קהילה אתנית. קצב החרדים גדל במהירות הגדולה מקצב הילודה. המדינה צריכה להתחרות בחרדיות. היא צריכה להתחרות על ידי מנגנוני רווחה וסיוע טובים יותר. על ידי מתן תמריצים לאורך חיים חילוני ייצרני. ולהפסיק לתת תמריצים ללימודים מהבוקר עד הערב בישיבות.

מה הממשלה לא תעשה- בדיוק את זה. מה שכן, בבחירות הבאות שינוי תחזור. לפי סקר אתמול בערוץ אחד יאיר לפיד שווה לבדו 14 מנדטים. כנראה בגלל שאף אחד לא ממש יודע ספציפית את דעתו ולכן קל לדמיין אותו כימני ושמאלני בו זמנית. לניו-שינוי זה יספיק. ניו-שינוי תעשה בדיוק מה ששינוי הישנה עשתה. כלום. תכנס לממשלת נתניהו השלישית ותתרסק אחרי מערכת אחת. בעוד 7 שנים שיפרוץ המשבר הבא בין המדינה לחרדים החינוך החרדי כבר יהווה את הזרם החינוכי השכיח. במקום מאה אלף מפגינים בירושליים יהיו מאתיים אלף. בעוד 14 שנים הם כבר לא יתפשרו ולא יעזבו את הרחובות לפני שבג"ץ יפוזר. לראש הממשלה גלעד ארדן לא תהיה ברירה והוא יענה לבקשתם.

בנתיים החילונים גם חרדים. אבל בשקט.

השבעת הממשלה ה45:

ליבה

אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה (או בקיצור "רייכמן"), הגיש עתירה לבג"ץ לחייב את בתי הספר הדתיים ללמד לימודי ליבה. זה אותו רייכמן שעקרונית מתנגד לאקטיבזם שיפוטי ותומך ברפורמות פרידמניות בבית המשפט העליון. עוד מצטרף טרי למלחמת הדת של השבועות האחרונים. הגיע הזמן לסכם גם את עמדתי בנושא:
שימו לב שבניגוד למאבקים בסוף שנות התשעים שהתמקדו בגיוס (כולל כמובן עתירות לבג"ץ לחייב גיוס) הפעם לב הויכוח הוא על חינוך. אבל בדיוק כמו בגיוס, גם הפעם החילונים מפספסים לחלוטין את הפואנטה. החילונים מזהים את הסכנה נכון- הסטטיסטיקות מפחידות; בעוד שהחינוך החילוני הולך וקטן אחוז הולך וגדל מכלל התלמידים לומדים במסגרות חרדיות. החינוך החרדי הוא פרטי אבל ממומן ברובו על ידי המדינה. זה חינוך חשוך שעושה הפרדה בין תלמידים- לפעמים גזעית לפעמים מעמדית. מבוקר עד ערב לומדים שם פלפולי פרשנויות מימי הביניים, תנ"ך אגב לא מלמדים. על ביולוגיה ומדעים בכלל אין מה לדבר, היסטוריה זו בדיחה, אין דבר כזה ספרות, אזרחות לא צריך, אפילו מתמטיקה ואנגלית לא. יידיש דוקא כן.
זאת לצד שיעור הגברים החרדים שעובדים בשוק העבודה ותחזיות גידול האוכלוסיה בשנים הקרובות, התמונה ניראית מפחידה אם לא פאטלית. אבל מה הפתרון של החילונים? ליבה. צריך ללמד את החרדים ליבה. או ליתר דיוק לחייב את החרדים ללמד בבתי הספר שלהם לימודי ליבה (כלומר מתמטיקה ואנגלית). מנגד יוצאים רב תרבותניים ומדברים בשם זכויות הקהילה לשמור על תרבותה ומאשימים את חבריהם החילונים הרייכמנים בגזענות. כך מפוספס הויכוח על הצעות עקרות לחלוטין ועל המלצות דה-קונסטרוקטיביות.
מי שחושב שאפשר להכריח את בתי הספר החרדים ללמד ליבה הוא הוזה. גם אם יחייבו אותם בחוק (בו הם לא מכירים), ויפקחו עליהם עשרות מפקחים כל יום (כמו שהם מפקחים על כשרות מסעדות נגיד) עדיין חרדים לא יילמדו לימודי חול בבתי הספר שלהם. ואם כן אלה יהיו לימודים חסרי טעם ומשקל. יש מספר שעות מוגבל ביום ועל לימודי "הקודש" הם לא יותרו.
הצעות אחרות, קצת יותר הגיוניות, מדברות על חינוך משלים. המדינה תספק חינוך חול משלים אחר הצהריים לתמידי בתי הספר החרדיים. הבעיה כאן היא בעיה של שיוויון, לא רק שיממנו לחרדים לימודים שלהם ביום, אלא גם יוסיפו להם מימון לשעות השלמה אחרי. אבל, בעיית השוויון שתווצר תהיה קטנה מהסכנה הפוטנציאלית שבמצב הקיים. זהו פתרון שנשמע בעיקר באקדמיה אבל לא תמצאו פוליטקאי שיעז להגיד אותו כי עבור פוליטקאים בעיות שיוויון יש להן ניראות רעה בזמן המיידי לעומת בעיות פוטנציאל טווח ארוך שהרבה פחות מעניינות.
מי שצועק במרחב הציבורי "ליבה, ליבה" מפספס את כל הפואנטה. הליבה היא חסרת משמעות. בין אם ילמדו אותה בזמן או אחרי הלימודים היא לא תפתור שום דבר. מישהו באמת חושב שחרדים לא הולכים לעבוד בגלל שלא לימדו אותם מתמטיקה? הבעיה היא החינוך החרדי נקודה. או אורך חיים חרדי מודרני (שבו כולם תלמידי ישיבה) באופן כללי.
הבעיה היא, גם אצל מבקרי החרדים וגם אצל מבקרי המבקרים שמאשימים בגזענות, שהם מסתכלים על החרדים כעל קבוצה אתנית. אף אדם לא נולד חרדי. הוא הופך חרדי בעקבות חינוך הוריו ובבתי הספר שלו. ויש כל מיני סוגים של חרדים. ויש כל מיני רמות. ההקצנה היא עניין של שנים ארוכות. לפני קום המדינה היו אחוז תלמידי הישיבות מבין החרדים פחות מ20. היום המספר קרוב למאה אחוזים. יש גם מגמה מצערת מאוד של התחרדות או הקצנה דתית באופן כללי בקרב הציבור הדתי הלא חרדי. המגמה הכי בולטת בשני העשורים האחרונים היא ההתחרדות של הדורות הצעירים של המעמדות הנמוכים עולי המזרח וצפון אפריקה בעיירות הפיתוח. החרדים ששולטים בש"ס לא הולכים לבתי הספר של ש"ס, מבחינתם זה בתי ספר למעמד נחות, המנהיגים של התנועה הולכים לישיבות האשכנזיות. לבתי הספר של ש"ס הולכים אנשים שאפשר שהיו מסורתיים בלבד ואולי אפילו חילונים אבל באזורים בהם הם נמצאים החינוך שמציעה ש"ס הוא מקיף יותר ואטרקטיבי יותר. התוצאה אחרי עשרים שנה של השיטה היא שרשת החינוך מעין התורה של ש"ס היא הרשת הפרטית הגדולה בארץ שמושכת אלפי תלמידים כל שנה מהחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
המדינה החילונית אם כן צריכה קודם כל להבין מהי המטרה המרכזית שלה- והיא שייהיו כמה שפחות תלמידים בחינוך החרדי. את זה במדינה דמוקרטית לא עושים על ידי כפייה. אי אפשר לאסור את החינוך החרדי ולאכוף בכוח חילוניות. את זה עושים על ידי התחרות בחינוך החרדי על ידי מתן תמריצים לחינוך החילוני. המדינה צריכה לזהות את אותם אזורים בהם מתבצעת זליגה לחינוך החרדי או שבהם יש פוטנציאל להפוך אוכלוסיה דתית לקיצונית פחות, ולטפל בהם. לספק שם חינוך חילוני ברמה גבוה ובצורה מקיפה שתספק צרכים סוציואקונומיים כמו ארוחות, קייטנות וצהרונים. כמו כן לתת תמריצים ליציאה לעבודה (וגם צבא אגב, זה אותו פתרון) במקום לישיבה בישיבה. כרגע המדינה עושה בדיוק הפוך, היא נותנת תקציבים עודפים ותמריצים לחינוך חרדי.
ברם, להציע פתרון כזה זה מסובך וקשה להסביר. איך מסכמים פתרון עומק של תקצוב, תחרות ותמריצים למשפט אחד או מילה? הרבה יותר קל לצעוק בתקשורת "ליבה". זה קליט וזה מובן. חבל שזו טעות שלא תביא לשום מקום ותשאיר את המצב באותו מסלול רע לעבר קטסטרופה. בדיוק כמו נושא הגיוס שהביא לשינוי 15 מנדטים בשנת 2003, גם הפעם מלבד אולי כמה כסאות, לא נראה שהקמפיין החילוני ללימודי ליבה יביא לתוצאות חיוביות.  

[אירועי שבועות (ובייביסיטר על אחייניות) גרמו לעיקוב בכתיבה בבלוג. אבל מקווה לחזור לשגרה. ]

חובות

קודם כל שני חובות משבת:
* התוצאה הסופית בריטניה- 306, 258, 57, 28 לשמרנים. בתקשורת מציגים את זה כאילו ניק קלג והליברלים, למרות הפסד ביחס לתוצאות, הם לשון המאזניים שיכריעו מי יהיה ראש הממשלה. חיבור פשוט של מושבי הלייבור ומושבי הליברלים יראה שביחד הם מהווים רק 315 מושבים, עשרה פחות מרוב בפרלמנט. אז איך בדיוק אפשר להרכיב קואליציה כזו? (מיותר לציין שאין שום סיכוי לקואליציה בין הליברלים, הלייבור ומפלגות הימין הלאומניות שמהוות את רוב 28 המושבים הנוספים). בקיצור דיויד קמרון מהשמרנים יהיה ראש הממשלה של בריטניה והדבר היחידי שיכריעו הליברלים זה אם הם מצטרפים לקואליציה או נותנים לקמרון להרכיב ממשלת מיעוט. דיויד קמרון מצידו כבר אמר שהוא מוכן לתת לליברלים משהו אחד מהמצע שלהם- אולי מיני רפורמה בשיטת ספירת הקולות.

* התפרסם מאמר מעולה של אליה ליבוביץ על החינוך החרדי ביום שישי האחרון בעיתון הארץ. אהבתי במיוחד את ההשואה שהיא עושה בין עילוי הישיבה לתלמיד הדוקטורט הגאון. מומלץ לקרוא.

וגם,
* "שיחות הקרבה" בין הישראלים לפלסטינאים התחילו ורמת הציניות בשמיים. מה שמעניין זה שגם הצדדים עצמם גלויים לחלוטין בציניות שהם מיחסים לתהליך. התקשורת משועממת מהנושא לחלוטין. או במילים אחרות: נתניהו השיג את מבוקשו.

* מיקי רוזנטל, אורלי וגיא הגרסא המקצועית, עלה בתוכנית אולפן שישי חדשה בערוץ 10. צפיתם? אפשר עדיין באינטרנט,  היה תחקיר מעולה על נוחי דנקנר. אולי לא בשל מספיק, עם הרבה חומר שאפשר היה להרחיב בו, אבל זו היתה הצהרה יפה וטובה לפתיחת התוכנית הראשונה. אזכיר שנוחי דנקנר הוא המפרסם הכי גדול בארץ: שופרסל, סלקום, נטוויז'ן, ארקיע ועוד חצי מדינה בבעלותו. היה מעניין גם לראות שאולמרט נמצא במעמד תקשורתי כזה שמספיק להראות את הפרצוף שלו בכתבה בשביל לרמוז שמשהו מסריח.
רביב דרוקר ואורלי וילדאי לעומת זאת הם בחירה בעיייתית לחברי פאנל מול רוזנטל, אין לו עם מי להתוכח שם. כולם מסכימים יותר מידי אחד עם השני. בכל מקרה זו האלטרנטיבה הכי הגיונית לאולפן שישי של ערוץ 2 עם ראש הממשלה המיועד יאיר לפיד, שר הבטחון המיועד ודובר צה"ל בפועל רוני דניאל, ושר המשפטים המיועד אמנון אברמוביץ. ערוץ 10 מציג אופוזיציה לוחמת. ציפי ליבני, תלמדי.

* השמאל נערך להפגנה אמיתית. בתוך ישראל, לקהל ישראלי, מתוך מטרה פוליטית ישראלית אמיתית. המארגנים, השמאל הלאומי ושלום עכשיו. המסר- "אנחנו לא אוהבים התנחלויות", או "אנחנו עם אובמה", או "מנסים להראות שאנחנו קיימים". המקום- ירושלים, כיכר ציון בשבת הקרובה. אהבתי מאוד את המודעות של השמאל הלאומי "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה"; כשאהוד מנור עוד היה בחיים הוא התלונן על כך ששיר המחאה שכתב מצא שימוש לא נכון בהפגנה של הימין שהדגישה את המילים "אין לי ארץ אחרת" בהקשר לא נכון. נחמד לראות שעושים עכשיו בשיר שימוש ראוי ואהבתי את העיצוב הגרפי עם הפרצופים. מאוד יעיל. ציפי ליבני, תלמדי. פחות אהבתי את המודעות של ההפגנה: "ציונים לא מתנחלים", הרעיון יפה בעיקרון אבל זה מנוסח קצת באגרסיביות ומעוצב לא טוב. דעה מלאה על השמאל הלאומי צריך עוד לגבש, אני לא לגמרי בטוח שאני מבין לאן הם הולכים. אתמודד עם האתגר בקרוב.

* הרהור: שמתם לב שמזמן לא שמענו את השם אריה דרעי? נראה לי זמני.

שובה של שינוי

איך יודעים ששינוי (או משהו דומה בשם אחר) עומדת לעשות קמבק? בשבוע האחרון היה עיסוק איטנסיבי ביחסי חרדים חילונים. או ליתר דיוק בחילונים שמזדעזעים מחרדים. הכל התחיל בסיפור על אפליית הילדות המזרחיות (החרדיות בעצמן יש לזכור) והפרדתן בבית ספר חרדי בעמנואל.

עמדתי שלי בסיפור היא שמדובר בתופעה קשה שלא קשורה בחרדים דוקא אלא באופן כללי בציבור הדתי. גם בבתי הספר הדתיים הלאומיים ישנה הפרדה, אם לא פורמלית אז בפועל, בין מזרחים לאשכנזים. הסיפור הוא לא החינוך, אלא החתונה. שיעור נישואי התערובת בציבור הדתי בכלל נמוך לאין שיעור מנישואי התערובת בחברה החילונית. הדתיים גם נוטים להתחתן בגיל הרבה יותר מוקדם מהציבור החילוני ועל כן סוגיית החתונה והפחד של הדור המסורתי מנישואי תערובות זולג לתוך מערכת החינוך.

העיסוק התקשורתי והפוליטי בנושא, בכל אופן, מציג זאת כמאבק ליברלי בערכים של החרדים. אפילו ג'ודי שלום ניר מוזס  התרעמה. בערוץ 10 מיהרו לעשות כתבת חדשות על העדר לימודי הליבה במגזר החרדי. סיפור ישן שלא קרה בו שום דבר חדש בשבוע האחרון. העיסוק ראוי, אבל כאשר זה כן היה רלונטי בממשלה הקודמת (כאשר אושר לחרדים לא ללמד לימודי ליבה ובכל זאת לקבל מימון כמעט מלא מהמדינה) לא היה עיסוק תקשורתי נרחב בכך במהדורות המרכזיות. 

 לרעש הכי גדול השבוע זכה ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי. לרון חולדאי קל במיוחד לתקוף את החרדים, האלקטורט שלו הוא כמעט חילוני לחלוטין וליברלי ברובו. אבל יש לזכור שבתל אביב יפו אין הרבה ישיבות ובתי ספר חרדים. הדברים של רון חולדאי השבוע לכן לא קשורים לתחום עיסוקו בכלל. ממתי רון חולדאי מתעניין בסוגיות ארציות? וממתי לתקשורת אכפת ממה אומר רון חולדאי? הסבר אחד הוא שחולדאי, כמו גם ציבור התומכים המסורתי שלו, מודאגים מהמצב ומהסקרים האחרונים שמצביעים על גידול מתמיד בכוח החינוך החרדי. (להזכיר, על פי הסטטיסטיקה, בקצב הנוכחי, עד שנת 2030 יהיה החינוך הממלכתי החילוני מיעוט מכלל תלמידי ישראל). לראש עיריית ירושליים ניר ברקת יש סיבה הרבה יותר טובה לדבר על העניין, לפי סקר נוכחי בירושליים רק אחד מכל שמונה תלמידים לומד במסגרת חילונית.
הסבר אחר הוא שאחרי שתיים וחצי קדנציות וחלוקת אחוזי בנייה לכל החברים שלו, רון חולדאי מתחיל לפזול לפוליטיקה הארצית. כנראה שנמצא אותו בראש רשימת שינוי בבחירות הבאות או כמספר 2 של יאיר לפיד (בכל מפלגה שלא יבחר לרוץ, אבל זה כבר סיפור אחר).
וגם שאלה, מתי ציפי ליבני תגלה את הפוטנציאל שבתקיפת החרדים? הצעד הבא בכיוון אמור להיות שלה.

* וגם, מישהו הבין את הקריטורה היומית של הארץ? כנראה פספסתי משהו…

e0040560191.jpg