ראש הממשלה התפטר, יחי ראש הממשלה

Only those who have held the office of Prime Minister can understand the full weight of its responsibilities. I have learnt a great deal about its frailties and my own …

זהו נגמר. למי שעוד היו ספקות, תוצאות הבחירות בבריטניה היו די ברורות למרות כל הפרשנויות. לי לא היה ספק שזו התוצאה שתאלץ להיות בסופו של דבר.
במילים יפות אלא נפרד גורדון בראון מדאונינג 10. יחד עם אישתו ושני ילדיו הם נכנסו לאוטו ונסעו לארמון בקינגהאם להשלמת הטקס. מחר ברגע זה כבר נכנס לבית ראש הממשלה דיויד קמרון (מקווה שהחליפו מצעים). אבל החדשות הבאמת גדולות הן שלראשונה בהיסטוריה המודרנית של בריטניה תהיה שם קואליציה. הקבינט יתחלק בין שתי מפלגות. אנחנו רגילים לזה אבל שם זה בלתי נתפס. יש לקואליציה סיבות טובות להתפרק מהר בעיקר בגלל המרחקים האידיאולוגים בין המפלגות. אבל יש גם סיבות טובות בהרבה להשאר- חלוקת תיקים. הליברלים שמעולם לא היו בממשלה, ואין להם סיכוי במערכת הנוכחית להקים ממשלה בעצמם, לא ימהרו לפרק את הקואליציה. הם יהנו מכל רגע שניתן להם להשפיע מבפנים על בריטניה. ואולי, רק אולי, הם יוכיחו את עצמם ויזכו לליגיטמציה גדולה יותר בבחירות הבאות. אבל המשימה תהיה קשה, המשבר הכלכלי בבריטניה ואירופה ייצר תקופה בלתי אפשרית לממשלה.
גורדון בראון מתפטר ברגעים אלה גם מתפקידו כראש הלייבור ומכהונתו בפרלמנט. גורדון בראון אני מניח ילך לאירופה. שר האוצר של בריטניה בשנות ה2000 יזכה ודאי לתפקיד משמעותי בצוות השיקום לכלכה האירופית.
הירושה בלייבור אטרקטיבית במיוחד. לליבור יש סיכוי גדול לחזור ובגדול בבחירות הבאות. הם רק צריכים לבחור נכון. אל תשאלו אותי מי יבחר, אני לא מבין בזה.
עד כאן, אני מניח, הסיקור של הבחירות בבריטניה בבלוג זה.

חזרה אלינו:
* ביבי והרמטכ"ל היו היום בתרגיל צבאי מתוקשר וצפו בהדמיית לחימה בכפר לבנוני. זה דוקא טוב. שאנחנו מראים בטלויזיה איך אנחנו מתכוננים למלחמה בלבנון, סימן שאנחנו לא רוצים לעשות כזאת. בשורות טובות- אולי הקיץ יעבור בשקט. נקווה ששיחות "הקרבה" לא יהרסו את זה.

*עם כל  הכבוד למבקר המדינה, ועם זה שלדעתי שלום שמחון הוא אחד מהאנשים המזיקים ביותר למפלגת העבודה בשנים האחרונות, פרשת שלום שמחון היא שטויות.
אבל זו הזדמנות לדבר על שלום שמחון: מיצג המגזר החקלאי במפלגת העבודה. שלום שמחון לא נבחר בפריימריז ארציים, הוא נבחר על משבצת המגזר החקלאי. ברוב המקרים בשנים האחרונות הוא היה המתמודד היחידי על המשבצת או שרצו מולו מועמדי דמה חסרי סיכוי. דבר מפתיע, המשבצת המשוריינת לנציג החקלאים זזה מבחירות לבחירות. לפני כל מערכת בחירות בודקים כמה מנדטים מפלגת העבודה צפויה להפסיד הפעם ומעבירים את המשבצת של שלום שמחון בהחלטת ועידה קצת יותר קדימה. ככה אפילו שמפלגת העבודה קיבלה רק 13 מנדטים, על שלום שמחון לא ויתרו. האיש הוא איש מנגנון חזק ביותר, שמאז שנות ה-90 הוא עושה דברו המלא של אהוד ברק. פרוטג'ה אם תרצו. והוא גם תמיד מגיע לתפקיד שר החקלאות. לדעתי עצם הנוכחות של שלום שמחון, נציג החקלאים הנצחי של מפלגת העבודה, כשר חקלאות היא כשלעצמה ניגוד עניינים. אבל הפרשה הנוכחית היא באמת כלום. 

חובות

קודם כל שני חובות משבת:
* התוצאה הסופית בריטניה- 306, 258, 57, 28 לשמרנים. בתקשורת מציגים את זה כאילו ניק קלג והליברלים, למרות הפסד ביחס לתוצאות, הם לשון המאזניים שיכריעו מי יהיה ראש הממשלה. חיבור פשוט של מושבי הלייבור ומושבי הליברלים יראה שביחד הם מהווים רק 315 מושבים, עשרה פחות מרוב בפרלמנט. אז איך בדיוק אפשר להרכיב קואליציה כזו? (מיותר לציין שאין שום סיכוי לקואליציה בין הליברלים, הלייבור ומפלגות הימין הלאומניות שמהוות את רוב 28 המושבים הנוספים). בקיצור דיויד קמרון מהשמרנים יהיה ראש הממשלה של בריטניה והדבר היחידי שיכריעו הליברלים זה אם הם מצטרפים לקואליציה או נותנים לקמרון להרכיב ממשלת מיעוט. דיויד קמרון מצידו כבר אמר שהוא מוכן לתת לליברלים משהו אחד מהמצע שלהם- אולי מיני רפורמה בשיטת ספירת הקולות.

* התפרסם מאמר מעולה של אליה ליבוביץ על החינוך החרדי ביום שישי האחרון בעיתון הארץ. אהבתי במיוחד את ההשואה שהיא עושה בין עילוי הישיבה לתלמיד הדוקטורט הגאון. מומלץ לקרוא.

וגם,
* "שיחות הקרבה" בין הישראלים לפלסטינאים התחילו ורמת הציניות בשמיים. מה שמעניין זה שגם הצדדים עצמם גלויים לחלוטין בציניות שהם מיחסים לתהליך. התקשורת משועממת מהנושא לחלוטין. או במילים אחרות: נתניהו השיג את מבוקשו.

* מיקי רוזנטל, אורלי וגיא הגרסא המקצועית, עלה בתוכנית אולפן שישי חדשה בערוץ 10. צפיתם? אפשר עדיין באינטרנט,  היה תחקיר מעולה על נוחי דנקנר. אולי לא בשל מספיק, עם הרבה חומר שאפשר היה להרחיב בו, אבל זו היתה הצהרה יפה וטובה לפתיחת התוכנית הראשונה. אזכיר שנוחי דנקנר הוא המפרסם הכי גדול בארץ: שופרסל, סלקום, נטוויז'ן, ארקיע ועוד חצי מדינה בבעלותו. היה מעניין גם לראות שאולמרט נמצא במעמד תקשורתי כזה שמספיק להראות את הפרצוף שלו בכתבה בשביל לרמוז שמשהו מסריח.
רביב דרוקר ואורלי וילדאי לעומת זאת הם בחירה בעיייתית לחברי פאנל מול רוזנטל, אין לו עם מי להתוכח שם. כולם מסכימים יותר מידי אחד עם השני. בכל מקרה זו האלטרנטיבה הכי הגיונית לאולפן שישי של ערוץ 2 עם ראש הממשלה המיועד יאיר לפיד, שר הבטחון המיועד ודובר צה"ל בפועל רוני דניאל, ושר המשפטים המיועד אמנון אברמוביץ. ערוץ 10 מציג אופוזיציה לוחמת. ציפי ליבני, תלמדי.

* השמאל נערך להפגנה אמיתית. בתוך ישראל, לקהל ישראלי, מתוך מטרה פוליטית ישראלית אמיתית. המארגנים, השמאל הלאומי ושלום עכשיו. המסר- "אנחנו לא אוהבים התנחלויות", או "אנחנו עם אובמה", או "מנסים להראות שאנחנו קיימים". המקום- ירושלים, כיכר ציון בשבת הקרובה. אהבתי מאוד את המודעות של השמאל הלאומי "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה"; כשאהוד מנור עוד היה בחיים הוא התלונן על כך ששיר המחאה שכתב מצא שימוש לא נכון בהפגנה של הימין שהדגישה את המילים "אין לי ארץ אחרת" בהקשר לא נכון. נחמד לראות שעושים עכשיו בשיר שימוש ראוי ואהבתי את העיצוב הגרפי עם הפרצופים. מאוד יעיל. ציפי ליבני, תלמדי. פחות אהבתי את המודעות של ההפגנה: "ציונים לא מתנחלים", הרעיון יפה בעיקרון אבל זה מנוסח קצת באגרסיביות ומעוצב לא טוב. דעה מלאה על השמאל הלאומי צריך עוד לגבש, אני לא לגמרי בטוח שאני מבין לאן הם הולכים. אתמודד עם האתגר בקרוב.

* הרהור: שמתם לב שמזמן לא שמענו את השם אריה דרעי? נראה לי זמני.

על הדעות

* העיתונאי אלוף בן, פרשן צבאי ומדיני בדרך כלל, החליט להשתעשע במדעי המדינה ועורך הארץ נתן לו לפרסם היום מאמר די מביך בעמוד המאמרים של העיתון.
אלוף בן מתיחס לבחירות בבריטניה מחר ולעלייתו של ניק קלג וכותב:

הנה סיבה לגאווה: הבריטים רוצים לאמץ את השיטה הישראלית, הנהוגה גם ברוב מדינות אירופה. כאן תוקפים את שיטת הבחירות ש"מפריעה ליציבות" ותובעים לשנותה, ושם, באם כל הדמוקרטיות, מבינים שרק בחירות יחסיות מבטיחות ייצוג הולם לרצון הציבור

כן זה בערך כמו להגיד על מישהו שטוען שהמרק לא מלוח לו מספיק, שהוא רוצה לעבור למנה האחרונה ולאכול עוגה. ישראל היא המדינה היחידה, בעולם כולו- לא רק באירופה, שיש בה שיטה יחסית מלאה עם אזור בחירה אחד ובלי דירוגי העדפות. (הולנד היא המדינה היחידה באיחוד האירופי שיש בה רק אזור בחירה אחד כמו בישראל, אבל גם שם ניתנת לתושבים אפשרות לדרג את העדפותיהם מבין המועמדים האישיים). ניק קלג בבריטניה, מועמד המפלגה הליברלית, אכן רוצה לעבור לשיטה יחסית יותר, אבל הוא לא חולם לרגע לבטל את האזורים. מה שניק קלג מציע זה לשנות את שיטת ספירת הקולות ולא לעבור לשיטה יחסית. הוא רוצה לעבור לפתקי הצבעה מדורגים כך שכל מומעד שיבחר בבחירות אישיות יהיה זקוק לפחות ל50% תמיכה שיעברו אליו על פי דירוג עדיפויות הבוחרים (single transferable vote) . שיטה זו משפרת את היחסיות ומורידה את התמריץ להצבעה אסטרטגית, אך בד בבד שומרת על עקרון הבחירות האישיות לכל נציג ונציג.
אלוף בן מתבלבל בין שיטה רובית לבין שיטה אזורית ושם אותם בסל אחד. זה לא המצב. שיטת הבחירות בישראל היא המושמצת ביותר מבין הדמוקרטיות. זה לא אומר שאין לה יתרונות, אכן היחסיות המקסימלית היא יתרון בחברה שסועה כמו שלנו. אבל יש שיטות נוספות ששומרות על רמת יחסיות גבוהה ובכל זאת מגדילות את יכולת הביקורת והבקרה של הציבור על נבחריו ומשפרת את איכות הח"כים.

* וגם- באותו עמוד, אבירמה גולן במאמר מצויין (כרגיל) על הפאשיסיזציה בחברה הישראלית וכנסת ישראל בפרט. שווה קריאה.

האפורים

* אני חוזר מהרצאה ודיון באוניברסיטה עם שר החינוך גדעון סער. הוא לא אמר שום דבר מעניין מבחינה פוליטית ששווה לדווח אבל זו הזדמנות טובה לדבר על דמותו הציבורית.
גדעון סער הוא מאנשי הדור הצעיר בליכוד שרבים חוזים לו עתיד מבטיח. רביב דרוקר למשל בטוח שהוא יהיה יושב ראש הליכוד אחרי בנימין נתניהו. לגדעון סער לכאורה יש את כל התכנות למנהיג ישראלי מצליח: הוא פוליטיקאי מצויין, היה פרלמנטר טוב שהצליח להשיג נראות תקשורתית גבוהה מאוד, יש לו תדמית חיובית שהוא מצליח לשמר, הוא לא מרגיז אנשים, בעל עמדות מוצקות, צעיר, נראה צעיר, יפה וימני. רק מה יש בו משהו מאוד מאוד אפור. תגידו מה שתגידו, כריזמטי הוא לא. שר החינוך זה התפקיד הממשלתי הראשון של גדעון סער, זו לא הפעם הראשונה שאני שומע אותו מדבר על חינוך ותמיד הוא נשמע רדום ומרדים במיוחד כשהוא מדבר על כך. שלא תבינו לא נכון, הוא נשמע גם מאוד מיודע ובקיא במה שהוא אומר. אך הוא פשוט לא מצליח לקחת נושא ולהפוך אותו למעניין, להיפך. כל זה כמובן לא אומר שבקונסוטלציה כזו או אחרת הוא לא יכול להפוך לראש ממשלה, אבל זה לא מובן מאליו אלא תלוי בסיטואציה החיצונית. גדעון סער, כשלעצמו, לא יצליח לסחוף בוחרים, הוא לא ניק קלג ובטח שלא ברק אובמה.

* ואפרופו ניק קלג, ואפרופו מועמד אפור, הבחירות בבריטניה בעוד יומיים. יום חמישי הקרוב בריטניה הולכת לבחירות. גורדון בראון, ראש הממשלה המכהן הוא דוגמא מובהקת למקצוען אפור שהגיע להיות ראש ממשלה. אם תרצו הוא דוגמא טובה מאוד לגדעון סער אנגלי. גורדון בראון הוא המומחה ב'ה' הידיעה של הלייבור בעינייני כלכלה. שנים הוא היה מספר 2 של טוני בלייר, מאז 1997 ברצף הוא אחראי לכתיבת התקציב השנתי של בריטניה. 10 שנים הוא חיכה לתורו לרשת את טוני בלייר. והוא גם תמיד היה חזק מאוד בתוך המפלגה. בבחירות הראשונות בהן התמודד הסתברה הבעיה, הוא עצמו לא כריזמטי. בבחירות בעוד יומיים כבר, הוא עומד להפסיד. מה זה להפסיד, יש סיכוי שהוא יהיה המפלגה עם מספר הקולות השלישי.
* זה לא אומר שהלייבור יקבלו הכי מעט מושבים בפרלמנט אבל. כי שיטת הבחירות בבריטניה היא השיטה הדמוקרטית הכי פחות יחסית שקיימת. ניק קלג, הצעיר, שנראה עוד יותר צעיר ממה שהוא באמת והכריזמטי מהמפלגה הליברלית מפתיע את כולם ומתחזק מסקר לסקר. בסקרים על אישיותו רואים שרוב הבריטים חושבים שהוא אישית המועמד האהוב ביותר מבין שלושת המועמדים (זאת למרות שהכי פחות מסכימים עם המדינייות של מפלגתו בפועל). על פי הסקרים בשבועיים האחרונים, תוצאות הבחירות יהיו בערך שליש שליש שליש. כאשר המפלגה השמרנית זוכה לרוב קל של בין 5 ל8 אחוזים. הליברלים שניים וצמודים אליהם במקום השלישי לייבור. אלא תוצאות הסקרים הארציים בלבד אבל. תוצאות הבחירות יהיו שונות לחלוטין. בגלל השיטה יש סיכוי שלייבור, אפילו מהמקום השלישי, יהיו עדיין המפלגה הגדולה בפרלמנט. ואם לא הגדולה אז השניה בטוח בהפרש גדול, גדול מאוד, מהליברלים. הליברלים אולי זוכים לאחוזי תמיכה גדולים בכלל הציבור, אבל הבחירות הן באזורים בגודל של נציג אחד; מכיוון שברוב האזורים הליברלים מגיעים למקום השני, הם מקבלים 0. ועל כן זוכים לייצוג חסר בצורה משמעותית.
* זו עדיין לא כל התמונה, כי ביום הבחירות אין סיבה לאנשים שיודעים שיפסידו ללכת להצביע באמת. או לפחות להצביע למפלגה שלישית במחוז שלהם. התחזית שלי על כן היא שגם בתוצאות הארציות, באחוזים הכלליים, לא נראה מצב דומה לסקרים הנוכחיים. סביר יותר שהשמרנים יזכו ברוב גדול יותר, אולי יותר קרוב לרף העליון של הסקרים (הפרש של 8% ואולי יותר). והלייבור יהיו חלשים מאוד באזורים בהם הם צפויים להיות שלישים. דיון בתוצאות הבחירות ביום שישי.

* האפורים= שמם של חברי הבית העליון בפוליטאה של ספרטה העתיקה. אפשר גם לראות בתפקידם כשרים. הם נבחרו על ידי מועצת השבטים הספרטנית ונחשבו במעמד מקביל (אך שונה) לשני המלכים. האינקרנציה שלהם בסרט/קומיקס 300 לא קשורה למציאות בכל דרך שהיא.