הפתרון לבחירות 2021 (א) – ממשלה בראשות הליכוד

בסוף הפוסט אני מסביר למה אני "תומך" בהקמת ממשלה בראשות הליכוד. תשארו איתי, זה קצת מורכב ו"תומך" זה לא מדויק. אבל אוביקטיבית זו הבחירה ההכרחית להצלת הדמוקרטיה בשלב זה:

ההצעה של לפיד לבנט לכהן כראש ממשלה היא הצעה מגונה, לא פחות. הצעה מגונה שתזיק לדמוקרטיה ורק תמשיך את מלאכת פירוקה של התרבות הפוליטית שנתניהו עמל כל כך להרוס בשנים האחרונות. אם אדם, מהקצה הימני ביותר של המפלה הפוליטית, שכשל בבחירות וקיבל 7 מנדטים סוחט את הרכבת הממשלה רק כי צריך אותו, וכי זה הדבר היחיד שהוא לכאורה דורש – אז מכאן והלאה זה יהיה הסטנדרט החדש. סחטנות במקסימום. קבורה סופית לאפשרות העתידית והפילוסופית להקים ממשלת מרכז או שמאל בישראל.

התרבות הפוליטית במדינה דמוקרטית היא מוסד דמוקרטי חשוב, אפילו קריטי, לא פחות ממערכת המשפט. אפילו יותר. תחשבו על זה כמו שטרות נייר. הסיבה היחידה שאנחנו נותנים לחתיכה עלובה ולא גדולה של נייר את הערך הכלכלי שרשום עליה היא רק בגלל הסכמה תרבותית כוללת שזה הערך שלה. בשיטה הפרלמנטרית הישראלית המנדטים, או הצלחה בבחירות, הם השטרות. ומפלגות השלטון, המפלגות המרכזיות שזוכות למירב המנדטים, הן המתחרות המרכזיות עליו. אם לא נקבל את זה – הדרך לקריסה אמיתית של הדמוקרטיה הפרוצדורלית קצרה מאוד.

עכשיו לפיד לא אשם בקריסה הזו כמובן. מי שחתום על המשבר החוקתי והפוליטי שאנו נמצאים בו כבר יותר משנתיים הוא אך ורק בנימין נתניהו שגורר את ישראל בכוח ומודע למצב הזה. ככול שהמדינה יותר חלשה על כל מוסדותיה ככה הוא יותר חזק. הוא המושיע, המלך, הריבון החלופי למצב הכאוטי שהמדינה נמצאת בו עבור מחצית מהעם, והסטן, מלאך החבלה, הדיקטטור למחצית השניה. כך או כך הכוח בידו. רק בידו. לא בידי העם, לא בידי החוק, לא בידי הכנסת, אפילו לא בידי הממשלה – כל אלה לא משנים דברים (כך הוא הרגיל אותנו להאמין) רק הוא. לטוב המוחלט או לרע המוחלט.

העובדה שכל המערכת הפוליטית בישראל נהייתה בעד או נגד ביבי, ושזה מה שמגדיר שמאל וימין פוליטים חדשים בישראל – עובדה זו כשלעצמה היא האויב. היא זו שבונה את נתניהו השליט היחיד והיא כנראה הדבר הגרוע ביותר בנוכחותו הפוליטית העכשווית.

אבל מה הפתרון? בחירות חמישיות? אכן ישראל נמצאת במשבר פוליטי חסר תקדים. משבר הרסני שאם ימשיך עלול להביא לקריסתה האמיתית. אנחנו כבר עמוק בתוך התהליך ודרושים פתרונות יוצאי דופן. אבל אסור שהפתרון יהיה חלק מהבעיה. הדרך למנוע באמת בחירות חמישיות ולמזער את המשבר הפוליטי הוא קודם כל בלכבד את תוצאות הבחירות החמישיות.

אני אומר זאת בצער, הייתי שמח אם הייתה קמה ממשלת בראשות השמאל מרכז. או לחילופין אם לא אפשרי הדבר, אם הייתה מוקמת ממשלה כזו, בראשות לפיד, רק ליום אחד – יום שיוציא את נתניהו מבלפור, ואז ללכת לבחירות חמישיות בתנאים נוחים יותר. אבל אני חושש שגם פתרון אפשרי כזה עלול להחמיר את הבעיה. כיבוד התוצאות האמיתי של הבחירות ומניעת בחירות חמישיות מחייב ממשלת ימין אמיתית. ימין על מלא כפי שהם אומרים. אבל באותה נשימה, ממשלה כזו שנתניהו לא עומד בראשה.

הפתרון האמיתי למשבר הפוליטי ולתוצאות הבחירות הוא כזה: יעשה נתניהו ממשלת חליפין, בהתאם לחוק הנוכחי שהוא וגנץ המציאו אחרי הבחירות הקודמות – אבל במקום עם סיעה קטנה אחרת – בתוך הליכוד. נתניהו יבחר ראש ממשלה שיעמוד ראשון ברוטציה, מתוך הליכוד. נגיד צחי הנגבי (זקן חברי הכנסת של הליכוד, רק לשם הדיון). זה יכהן שנתיים ואחריהן יכהן חזרה נתניהו שיהיה בנתיים ראש ממשלה חליפי ונגיד שר חוץ כמו שהוא אוהב. בשנתיים האלה יש לקוות ימוצה ההליך המשפטי לכאן או לכאן. תחת ראש הממשלה שאינו נתניהו יוכל לשבת גם סער בממשלת ימין ימין של 63 חברים (עם הציונות הדתית אבל בלי עוצמה ונעם). אתם יודעים מה, תחת ממשלה כזו גם גנץ יכול לשבת.

לא אין לי אשליות. מדובר בממשלת ימין גרועה, שלנתניהו יהיה בה כוח עודף. ממשלה גרועה כמעט כמו כל ממשלות נתניהו עד כה. במובנים מסוימים אולי אפילו יותר. אבל זו תהיה ממשלה. יציבה ולגיטימית. שהולמת את תוצאות הבחירות ואת כל ההבטחות שניתנו בהן לבוחרים. ממשלה שהשמאל והמרכז הפוליטיים יוכלו להלחם בה מעמדת אופוזיציה אמיתית. אופוזיציה אידיאולוגית ואסטרטגית שתזכיר לבוחר למה צריך להחליף את שלטון הימין הדתי – לא (רק) בגלל נתניהו ושלושת כתבי האישום שלו. אלא בעיקר ובגלל כל הסיבות האחרות.