• אני

  • מי אני

    רז א' איזנברג (שיינרמן), מוסמך המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית ירושליים. מתמחה בפוליטיקה אלקטוראלית. razshein@gmail.com

  • כלים

  • Follow פוליטאה on WordPress.com

מרצ ואחוז החסימה – לא הבחירה האסטרטגית

בימים האחרונים מרצ שוב, וזו כבר כמעט קלישאה, בקמפיין גוואלט שקורא לציבור השמאלי להציל אותה מאיימת אחוז החסימה. זו כבר הפעם הרביעית לפחות שמרץ עושים את זה רגע לפני הבחירות. למעשה הפעם זה היה הקמפיין של מרצ כולו. מסר אחד: אנחנו, הציבור, חייבים להם, הפוליטיקאים, להעביר אותם את אחוז החסימה. למה? זה התחיל מהרגש – כי מרצ מפלגה אמיתית, עם מסורת, אמא שולה מסתכלת מלמעלה, בשביל הנוסטלגיה. ונגמר עכשיו ספק בתחינה אסטרטגית ספק באיום: אם מרצ לא תעבור את אחוז החסימה אז לנתניהו יהיה רוב של 61.

אני מאוד לא אוהב את הקמפיין הזה. אותם אנשים, אותה מפלגה, שלא הצליחה לייצר תמיכה מספיקה אמיתית או מסר מעניין אקטואלי לפוליטיקה הישראלית, באה שוב, בדגש על שוב, ומבקשת – לא, דורשת, (!) שאנחנו הציבור נציל אותה ואם לא, אנחנו נדפק.

אתחיל מהסוף – אם האיום המרכזי שלכם על הבוחרים זה שאם לא תעברו את אחוז החסימה אז לביבי יהיה רוב – יש לזה פתרון הרבה יותר פשוט ועם הרבה פחות סיכון לכולם – אל תתמודדו. אם מרצ לא תתמודד לא תהיה בעיה. לכן אני גם מתעקש שלא מדובר בתחינה כי אם באיום. מרצ אומרים שאנחנו נתמודד עד הסוף ואת האחריות על כשלוננו האפשרי אנחנו מעבירים על הציבור.

הצבעה אסטרטגית היא בחירה של בוחרים בבחירות מתוך שיקול אסטרטגי על התוצאה המכאנית של הבחירות – אם מתוך שיקולים של חלוקת המנדטים או שיקולים של ההרכב הקואליציוני הסופי. הגורם המגביל ביותר בשיטה הישראלית הוא אחוז החסימה המכאני שהוא מהגבוהים ביותר בעולם הדמוקרטי  3.25 אחוז.

כמה גבוה? בבחירות מועד א' ב2019 התמודדה לראשונה מפלגת הימין החדש בראשות נפתלי בנט בבחירות. הם זכו בסקרים ערב הבחירות ב5 מנדטים. בחלק מהסקרים 7. אבל בקלפי לא סופרים מנדטים כי אם אחוזים מסך הקולות הכשרים, ובספירה הסופית הסתבר שלימין החדש חסרים 1454 קולות בשביל לעבור את אחוז החסימה. הם נשארו בחוץ וזאת למרות שקיבלו 140 אלף קולות (בארבעה מנדטים). להבדיל ב2013 על רקע המחאה החברתית התמודדה מפלגה מאוד רועשת ופעילה ברשתות החברתיות בשם ארץ חדשה של אלדד יניב. המפלגה, שפיזרה הבטחות והייתה בטוחה שתעקוף את אחוז החסימה בקלות, קיבלה בקושי 28 אלף קולות שהם 0.7 אחוזים שלא היו מספיקים למנדט בודד גם ללא אחוז חסימה. בשתי הדוגמאות לעיל קיבלו המפלגות אותו מספר מנדטים בכנסת – 0. אבל עוצמת הבזבוז הייתה שונה. הימין החדש בזבזו הרבה יותר קולות מאשר ארץ חדשה. הסקרים ניבאו שארץ חדשה לא עבור את אחוז החסימה ועל כן מצביעים פוטנציאלים רבים החליטו לא "לבזבז" את  קולם ולעשות הצבעה אסטרטגית למפלגה בטוחה יותר שתבטיח את ייצוג קולם בכנסת. עבור הימין החדש הייתה פרשנות לא נכונה, הסקרים הראו על יציבות מעל אחוז החסימה ובוחרים הרגישו בנוח להצביע להם ללא חשש שלא יעברו.

כיצד צריך להתנהג מצביע אסטרטגי עכשיו שהוא רואה שמרצ בודאות מתנדנדת על אחוז החסימה? בחלק מהסקרים היא עוברת ובאחרים לא. משמעות הטעות הסטטיסטית קריטית – למעשה באף סקר מרצ לא עוברת בבטחה את אחוז החסימה. בכולם היא לא עוברת או עוברת עם כוכבית וספק גדולים. בחירה של שונאי סיכון על כן צריכה להיות ברורה – לא להצביע למרצ.

אבל במרצ טוענים לשיקול קואליציוני. בלעדיהם אין 61 לטענתם. זה לא מדוייק בלשון המעטה. ראשית אם מספיק אנשים לא יצביעו למרצ כי אם למפלגות אחרות בגוש אז הבעיה הפוטנציאלית של בזבוז לגוש תצטמצם ולא תחריף. שנית, אם יותר מידי אנשים יצביעו אסטרטגית למרצ על חשבון מפלגת העבודה למשל אז יש סכנה שגם מפלגת העבודה לא תעבור. 6 מנדטים בסקרים עם טעות דגימה של 3% (טעות דגימה שגדלה ככול שמתקרבים למטה) זה רחוק מבטוח. שלישית, ממילא מבחינה קואליציונית הסיכוי שמרצ יתרמו לקואליציה הבאה הוא קלוש. זו זכותה של מרצ למצב את עצמם ככאלה, אידיאולוגיה לא מתפשרת וכ"ו וכ"ו, אבל אי אפשר גם לאכול את העוגה האידיאולוגית וגם לנהל קמפיין שקורא לבוחרים אסטרטגיים. מי שמאוד מאוד אסטרטגי נגד ביבי – יש לו חלופות עם תמורה אסטרטגית טובה בהרבה לסיכוי להחליף את נתניהו.

הצבעה למפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה לא משולה לאי הצבעה או הצבעה בפתק לבן. הקול של המצביע למפלגה שלא עברה את אחוז החסימה כן נספר. הוא מגדיל את מניין הקולות הכשרים ובכך מגדיל את סף החסימה בקולות בפועל. ככול שמניין הקולות הכשרים גדול יותר כך המספר האבסולוטי של קולות שאותו צריכה מפלגה לקבל על מנת לעבור את אחוז החסימה גדל. מכאן שככול ששיעור ההצבעה גדול יותר, כך קשה יותר לעבור את אחוז החסימה. במיוחד למפלגות סקטוריאליות. כאשר בוחר מצביע ליהדות התורה, או לעוצמה יהודית, או לליכוד, או אפילו לזליכה, הוא בפועל מצביע ישירות נגד מרצ ונגד הסיכוי שלהם לעבור את אחוז החסימה.  בפעם האחרונה שמרצ רצו (אז עם המחנה הדמוקרטי, עם סתיו שפיר ועם ברק) אפריל 2019 (מועד ב') הם קיבלו 156 אלף קולות. לא בטוח שגם שחזור של ההישג הזה יספיק בשביל לעבור את אחוז החסימה הפעם.

אני כותב את הדברים נגד הקמפיין המאשים והאסטרטגי של מרצ. לא נגד מרצ. אם יש סיבה להצביע למרצ היא סיבה אידיאולוגית, ערכית, ייצוגית או אישית. זה בסדר גמור ומעבר לזה. אבל דוקא אם אתם רוצים לעשות בחירה "אסטרטגית" גרידה אז מרצ זו הפעם לא הבחירה שלכן.

2 תגובות

  1. מי הוא קהל הקוראים את הכתבה הזו? אם קהל הקוראים שלך הוא שמאל קיצוני אולי היית צריך להציע אלטרנטיבה.
    אף מפלגה כבר לא מציגה מצע, פעם אלו היו דעות פוליטיות שדנו בהם, כיום זה הכל אישי. כמו בספורט אנחנו מדברים על הכוכבים ולא על המשחק.
    האם מפלגת מרץ שתעלם היא העלמות של משפחה? גנים מסורת? האם מפלגת העבודה שתעלם היא סופה של אגדה? או שנשאר רק השם אבל אין עקרונות. גם חברת נוקייה של היום היא סתם חברה שקנתה את השם מרשם החברות. מחר ביבי יכול לקנות גם את השם מרץ וגם את השם מפלגת העבודה ויכול להפוך ליושב ראש של שתי המפלגות האלו. הרגש מאחורי ההכרזות מגוחך, כנראה שהם מתקשות לומר אין לנו מנהיגים שמושכים את הציבור או שהדעות שלנו אינן מקובלות.

  2. אני לא מסכים עם הניתוח. נניח יש לך ביד 500 קולות (אתה + קוראי הבלוג), ואתה יכול להצביע למפלגה בטוחה (נניח יש עתיד) או למפלגה סביב אחוז החסימה (מרצ נניח). אז ההצבעה המשמעותית ביותר היא למפלגה סביב אחוז החסימה. אם במקרה 500 הקולות האלו יכריעו ויעלו את המפלגה מעל לסף, ההשפעה היא של 4 מנדטים (נניח שניים חדשים לגוש), ואילו במקרה הראשון ההשפעה היא מנדט לגוש לכל היותר (עפ הסכם העודפים).

    אין באמת הבדל מהותי בין קול שהצביע למפלגה שעברה את האחוז ולא הוסיף מנדט לקול שהצביע למפלגה שלא עברה ולא הוסיף למנדט.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: