סרדינים

יש משהו מוצלח מאוד במחאת הסרדינים. בניגוד למחאות חברתיות אחרות דוגמאת מחאת הדיור ואפילו מחאת הקוטג', הפעם הדרישה של המחאה ממוקדת ומכוונת מאוד: להוריד את מספר התלמידים בכיתות. מדובר בדרישה שממשלה, משרד האוצר, או חוק כנסת יכולים לקבל ולהעביר בזמן קצר. יש קשר ישיר וניתן למדידה בין מחאה ותוצאה. גם השם של המחאה מוצלח, הוא מגלם בתוכו את כל החששות של ההורים המפוחדים לרגשות הילדים המסכנים שלהם שכלואים בתוך קופסא חשוכה וצפופה, מסריחה אולי, אחד על השני ולא זוכים לשום יחס אישי או יחס כלשהו בכלל.

מחאת הסרדינים לא באה מהילדים, לעיתים נדירות שומעים על ילד שמתלונן על כמות הילדים בכיתה שלו, או על כך שהמורה לא היתה זמינה לו חברתית בבית הספר. המחאה מגיעה מהורים מפוחדים וממורים עייפים שהמערכת שחקה עד עפר. קשה שלא להזדהות עם המסר של המחאה, מי לא רוצה כיתה קטנה, פרטית, לילדים שלו. מי לא עומד מפוחד בבקר מול המוני ילדים צווחנים בכאוס מוחלט ותוהה איך הילד שלו יסתדר בקופסאת הסרדינים הזו. ברור לחלוטין שכיתה קטנה של 15 ילדים תהיה אינטימית, מטפחת, ובאווירה לימודית טובה יותר מכיתה של 40 ילד. המסר של המחאה מתחבר לכל אחד. הוא הגיוני, פשוט, פשטני, ולמעט העלות הכספית קל ליישום.

וזה בדיוק מה שהופך את המחאה הזו לבעייתית, היא עלולה "להצליח". ולמה אני שם את המילה "להצליח" במרחאות? כי המחאה מתמקדת בסמפטום ספציפי של מערכת החינוך הציבורי בישראל ולא במטרה האמיתית של ההורים והמורים. המטרה האמיתית של כולנו היא מערכת חינוך ציבורית, חינם, חכמה וטובה – שתגדל ילדים אינטליגנטים ומוסריים, שתכין אותם ללימודים מקצועיים ולחיים, שתקנה להם תרבות וערכים. מערכת החינוך בישראל צריכה להשתפר, צריך להשקיע יותר, וצריך להשקיע בדברים הנכונים. אני חושש שגודל הכיתות הוא לא אחד מהם.

כמובן שיש רק דרך אחת להקטין מספר תלמידים בכיתה והיא הוספת כיתות לימוד. רק מה, מה לעשות שהוספת כיתות היא ללא שום ויכוח הדבר היקר ביותר שאפשר לעשות במערכת חינוך. יקר, ולצערנו לא באמת אפקטיבי: קחו לדוגמא בית ספר שבו 400 תלמידים ועשר כיתות (בכל כיתה 40 תלמידים). בשביל להוריד את מספר התלמידים בכיתה ל-31 (ירידה של23%) צריך להוסיף 3 כיתות חדשות, עליה של 30% במספר הכיתות ובהפשטה גסה גם עליה דומה בתקציב בית הספר. מיד ניגש למחקרים אמפיריים, אבל בואו שניה נעשה את הדיון ההגיוני עם עצמנו: האם אנחנו באמת חושבים שכיתה שבה 31 תלמידים במקום 40 היא כיתה שתהיה בהכרח טובה יותר ו/או קלה למורה ו/או טובה חברתית לילדים מכיתה של 40? התשובה היא כנראה כן, אבל רק קצת. אולי. בטח שלא תהיה טובה יותר ב23% כמו שיעור הירידה, שלא לדבר על טובה יותר ב30%, שיעור ההשקעה המשוער.

בשלב זה אני מפחד שאני נשמע קפטיליסטי מידי או שישמע כאילו אני תומך בעמדות אוצר מסורתיות לפיהן לא צריך להשקיע יותר משאבים ושצריך לקצץ במה שיש, או להתרכז רק במספרים. ממש לא. אני פשוט לא חושב שהשקעה בצמצום הכיתות היא השקעה נבונה. ולא רק אני לא חושב ככה, גם מחקרים אמפיריים מהעולם מאששים זאת. המחקרים המפורסמים ביותר הם של החוקר סטיבן ריבקין מארה"ב שמצא (2005) שהקטנת מספר התלמידים בכיתות אמנם תשפר במשהו את איכות החינוך, אבל רק אם מדובר בהקטנה מסיבית (של נגיד 10 תלמידים). לעומת זאת כל שיפור והשקעה באיכות המורים ישפיע מידית על איכות ההוראה ובצורה דרמתית יותר. מחקרים אחרים מצאו שמדדים רלוונטים לא פחות, וכנראה שיותר לסביבה הלימודית בבית הספר, הם מדדים של מספר תלמידים לחברי צוות מקצועי בבית הספר בכלולותו ולא מספר תלמידים לכיתה אחת. יש עדויות רבות לכך שהשקעה בהגדלת צוות בית הספר, הוספת שיעורי העשרה, הבאת מורים מקצועיים לתוכניות ספציפייות ונוכחות של צוות מקצועי (שאינו מורים) במרקם בית הספר משפרים הרבה יותר את איכות בית הספר וחווית ההוראה יחסית אפילו להקטנה מסיבית של מספר התלמידים בכיתות.

לשם ההמחשה, בואו נחזור לדוגמא המופשטת ממקודם עם 400 תלמידים על עשר כיתות (שיש 10 מחנכות בבית הספר, אחת לכיתה). עכשיו בואו נניח כי מלבד המחנכות יש עוד חמש עשרה מורות מקצועיות בבית הספר: כל מורה מקצועית יכולה ללמד שיעורים ספציפיים בשלוש עד ארבע כיתות ככה שכל תלמיד לומד בממוצע אצל ששה מורים שונים (אחד מחנך + חמישה מורים). עכשיו נגיד העבירו חוק שקובע שמספר התלמידים בכיתות חייב לרדת ל30. הרשויות המקומיות ומשרד האוצר נרתמו להשקעה האדירה, הקצו שטח, ובנו פיזית ארבע כיתות חדשות בכל בית ספר. מזגנים, ארנונה, הכל טוב ויפה ובבית הספר יש 14 כיתות במקום 10. המחאה הצליחה. רק שכחו להגדיל את מספר המורים (כבר היום יש מחסור במורים בישראל, שלא לדבר על מורים איכותיים, שלא לדבר על מורים אקדמאיים). אז מנהל בית הספר ניגש אל 15 המורים המקצועיים שלו והופך ארבעה מהם למחנכים. יתר 11 המורים צריכים להתחלק עכשיו על 14 כיתות. התוצאה היא שהילדים אמנם לומדים בכיתות יותר קטנות אבל בפועל כל אחד מהם רואה ארבעה מורים בממוצע בלבד (מחנך ועוד שלושה מורים) במקום שישה. וזה אחרי שהוספנו עלות תקציבית דרמתית של 20-30% (עלות משוערת של תוספת כיתות לבית ספר שנעה בין חצי מתקציב כיתה ועד שלושת רבעי ללא תוספת עלות הוראה).

בואו נדמיין רגע את ישראל אחרי שמחאת הסרדינים הצליחה. עבר חוק כנסת פופוליסטי בכנסת ומספר התלמידים בכיתה מוגבל ל-30. משרד האוצר ומשרד החינוך מקצים תקציבי עתק (ולא מספיקים) בשביל הוספת הכיתות. הרשויות המקומיות מוסיפות תקציבי ענק (ולא מספיקים) להוספת כיתות בבתי הספר הקיימים. בראשון לספטמבר נפתחת שנת הלימודים כאשר בכל בתי הספר אין יותר מ31 תלמידים בכיתה. יאיר לפיד ושי פירון מכנסים מסיבת עיתונאים נרגשת ומחויכת. ועכשיו? עכשיו מי יעז לדבר על שכר המורים? על תמריצים למורים איכותיים חדשים? על השתלמויות מורים? על שיעורים מקצועיים לילדים? על תוכניות העשרה? על סביבת בית הספר? על עיצוב החלל הלימודי? על קיימות? על איכות?

החוק יגיד 30 תלמידים בכיתה וכל המאמץ של כל הרשויות למשך שנים, שנה אחר שנה, יופנה רק לדבר אחד: שמירה תקציבית על מספר היעד השרירותי הזה. הדרישה למורים כללים ומחנכים תגדל, הדרישות ממורים חדשים ירדו. אם לא יקרה נס מיוחד איכות ההוראה רק תרד. השחיקה של המורים הקיימים רק תגבר שידרשו עכשיו כל הזמן לחנך כיתות וללמד במקביל בכיתות אחרות. ההתמודדות עם כיתה של 30 תלמידים לבד תתגלה כלא הרבה יותר קלה משליטה בכיתה של ארבעים. ההורים ירגישו שאולי הילדים שלהם כבר לא ממש סרדינים, אבל הסירחון מהקופסה רק החמיר.

5 תגובות

  1. רק כשהמדינה תפסיק לעודד ילודה המונית )עבור חלקי חילוף צבאים( רק כשזוג הורים משלמי מיסים יצטרכו לממן 2ילדים בכיתה ולא 5 .רק אז אולי יהיו פה משאביים לטיפול "סקנדינבי" בחינוך.
    תגובה מאוד לא פופוליסטית אבל…..

  2. בכל פעם שמנסים "לגעת" בגורם האנושי במערכת החינוך, הסתדרות המורים נכנסת לתמונה וזה הופך להיות מופע קרקס. בכדי לשפר את איכות המורים במערכת החינוך צריך לא רק לייצר תמריצים להכנסה של יותר מורים "טובים", צריך במקביל להוציא החוצה מורים "לא טובים". זה לבדו עולה למערכת הרבה כסף וגם דורש מאמץ שאף שר בישראל לא צלח אותו בהצלחה. הרבה יותר "קל" להשקיע בכיתות (אפילו אם שטחי בית הספר כבר לא מספיקים וצריך להקים חדשים, עניין של 4-5 שנים מהתחלה ועד סיום).
    וזה עוד בלי להתייחס בכלל לכך ששיטת "החינוך" בבתי הספר בישראל היא בעייתית בפני עצמה, משהו שיותר מורים או צפיפות יותר נמוכה לא יפתרו

  3. הבעיה עם הטיעון הזה היא שלפי ההגיון שאתה מנסח פה, למעשה כדאי להגדיל את הכיתות עוד (או לפחות לא לבנות כיתות חדשות כדי לעמוד בקצב הגידול של האוכלוסיה). אין גבול לרציונל הזה. הבעיה היא שלא פחות משהמספר 30 הוא שרירותי, גם המספר 40 הוא שרירותי. אז למה שלא יהיה 50? עשיתי חיפוש זריז בספרות, ומדובר שם על דברים מופרכים, בהסתכלות שלנו, כמו מחקר שמראה שלא משתלם להוריד את מספר התלמידים מ-22 ל-15. אבל האם אין איזשהו רף עליון שמעליו איכות הלמידה מתחילה ירידה תלולה, שמצדיקה שמירה על גודל כיתה מתחת לרף הזה? אין לי מושג, אבל החישוב שלך, שמניח קשר מונוטוני, מתעלם מהאפשרות הזאת.

    • כן, זה נכון. זו אכן המגבלה התיאורטית של כל הטיעונים שאומרים שלא כדאי להשקיע בהקטנת כיתות. הייתי רוצה לראות מחקר עם קשרי אינטראקציה שמראה את שיווי המשקל של מספר התלמידים בכיתה ולצערי אני לא מכיר מחקר כזה (אם מישהו מוצא אני אשמח מאוד ללינק, באמת!).
      אבל זה לא הדגש של הטיעון שלי כאן. לב הטיעון שלי כאן הוא טיעון ריאל פוליטי שמדבר על "ההצלחות" האפשריות של מחאת הסרדינים בישראל. אין ספק בכלל שיש בעיה במערכת החינוך בישראל ושהיא צריכה שינוי והשקעה, אבל אני חושב שהשחיקה והבעיות בסביבת הלימודים באות לידי ביטוי שטחי בצפיפות בכיתות ושלא מדובר בשורש הבעיה האמתי. טיפול נקודתי בהקטנת הכיתות רק תחשוף את הבעיות הישנות במקומות אחרים, ומסיבות של חלוקת משאבים קלוקלת במדינה יביאו רק להחרפה של בעיות והתמקדות מצערת בפן לא מספיק של השקעה בחינוך לאורך זמן.

      • אפשר כבר היום להראות את ההשפעה באופן אמפירי של צפיפות הכיתות בישראל – קח שתי קבוצות של בתי ספר שמשרתים את אותו חתך סוציואקונומי, קבוצה אחת עם צפיפות של 40 ילדים בכיתה, קבוצה שניה עם צפיפות של 32 ילדים בכיתה (יש כאשר ברשויות שמוכנות לשלם אקסטרה) ותבדוק האם יש פערים במדדים השונים (אלימות, שחיקת מורים, הצלחה במבחנים וכו').
        העקרון המוביל של הבדיקה הזאת צריך להיות התאמה של החתך הסוציואקונומי של ילדים, כי בסטטיסטיקה של חינוך ברמת המאקרו, זה הפרמטר היחיד שמנבא סיכויי הצלחה והישגים בחינוך ולכן צריך לבצע בדיקה שהופכת את הפרמטר הזה ללא רלבנטי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: