הערות על הבחירות לנשיאות

תפקיד נשיא המדינה הוא תפקיד חשוב מאוד ואסור לבטל אותו. כמעט בכל המדינות הדמוקרטיות קיים תפקיד ייצוגי בכיר ואה-פוליטי שנועד לייצג את יסוד המדינה והעם. בשיטות פרלמנטריות רבות מדובר עדיין במלך או מלכה, ובאחרות נשיא נבחר. הסמכויות של הדמות המייצגת לא רבות ולרוב סמליות בלבד. את התוכן למשרה יוצק האדם עצמו שנבחר לתפקיד וזה מה שהופך אותה למעניינת. עזר ויצמן ז"ל למשל נהג לבקר אישית כל משפחה ומשפחה של חייל נופל וגם רבים מהחיילים הפצועים בבתי החולים. זאת בתקופת השיא של הבוץ הלבנוני בהם חיילים נהרגו על בסיס יומי בשם "הגנת רצועת הבטחון". שמעון פרס, בהעדר שר חוץ לגיטימי אמיתי, לקח על עצמו את תפקיד הדיפלומט הלאומי – האיש שמייצג את המדינה כולה (ולא הממשלה) בעולם ועוזר לנו בדרכו להמנע מהחרמה ומבידוד בינלאומי. במדינות אחרות, לא אחת, לוקח על עצמו הנשיא את תפקיד מגן הדמוקרטיה ומנצל את סמכותו המוסרית והסמלית להביע מורת רוח מייצוגים של לאומנות מופרזת, אלימות או מהלכים מלוכלכים בפוליטיקה. נכון, לא כל נשיא משמעותי באותה מידה. יש נשיאים מיותרים, ויש אפילו מזיקים. אבל בסך הכללי המשרה חשובה מאיש כזה או אחר שמחזיק בה. יש לקוות שכמו ברוב הפעמים הקודמות בישראל יבחר נשיא ראוי שיצוק תוכן חשוב לתפקיד בכהונתו הרצופה.

* יחד עם זאת חשוב לזכור שלא מדובר בתפקיד בעל סמכויות פוליטיות כלל. אם להיות כנים, זה לא מאוד משנה אם הנשיא בעד שתי מדינות או בעד מדינה דו לאומית, בעד ההתנתקות או חושב שהיא גירוש. הנשיא לא בוחר את ראש הממשלה, ובניגוד לתפיסה אין לו גם כל השפעה אמיתית על מי יקבל את הכוח להרכיב ממשלה. הכוח הזה היה ויהיה בידי חברי הכנסת הנבחרים על ידי העם בבחירות כלליות. על כן, אין לבחירות השבוע משמעות כזו דרמתית. זה אולי מעניין ונחמד לשיחת סלון, אבל לא יהיו לתוצאות השלכות מידיות שישפיעו כאן על חיי היום יום בישראל. אגב, כל אחד מהמועמדים הוא ראוי לסוגו (למעט דליה איציק) ומכל אחד מהם עשוי לצמוח נשיא מצויין. אפילו פואד היה יכול להיות נשיא טוב, אם להתעלם מפרשת השחיתות האחרונה.

* בניגוד לפרשות לכאורה קודמות, פרשת הכספים של פואד אכן נחשפה במהלך חקירת משטרה גלויה אחרת רק בשבועות האחרונים והגיעה לפתחו של היועמ"ש רק בשבוע שעבר. זו היתה חובתו של היועמ"ש לפתוח בחקירה רשמית נוכח החשדות לכאורה שהתגלו. טוב שזה נעשה לפני הבחירות לנשיאות ולא אחריהן. בארה"ב יש מנהג לקיים שימוע פומבי בקונגרס לכל תפקיד ממונה שבמהלכו נחשפים כל הפרטים על עברו של מועמד. מדובר בהליך בריא מאוד שנועד לנקות כל חשד או חשש מפרשות שעשויות להעיב על כהונתו של אדם לפני שזה ממונה לתפקיד. בארץ השימוע הזה נעשה פומבי בתקשורת. עדיין מדובר בהליך בריא מאותן סיבות. טוב שהמועמדים הסופיים באים בידיים נקיות ואחרי שפשפשו בעברם, הפלילי והציבורי.

* אני אישית חושב שמכל המועמדים, המועמדת הטובה ביותר לתפקיד היא השופטת דליה דורנר. שופטת בית המשפט העליון בדימוס שהייתה למגדלאור של פסיקה ליברלית וחברתית בבית המשפט של העשור הקודם. בשנים האחרונות הוכיחה שהיא מסוגלת ליצוק תוכן אמיתי וחשוב למשרות שהיו בעבר חסרות חשיבות כנשיאת מועצת העיתונות. היא אישה ופמיניסטית אמיתית וגם לזה משקל לא קטן, במיוחד בתפקיד ייצוגי. הגיע הזמן שגם אישה תזכה לייצג את כלל האוכלוסיה המורכבת חצי חצי מנשים. הגיע הזמן שגם האחייניות הקטנות שלי תוכלנה להסתכל בגאווה על התמונה שתלויה בכניסה לגן הילדים ולבית הספר ליד מגילת העצמאות ולהגיד שהן יהיו גדולות הן רוצות להיות כמו נשיאת המדינה.

* אתמול, באיחור של כמה חודשים טובים, הודיעה יו"ר מרצ זהבה גלאון על תמיכת המפלגה בדליה דורנר וקראה לכל חברי האופוזיציה להתאחד מסביב למועמדותה. מדובר בטעות פאטלית של גלאון. לא פחות. מרצ לאורך כל השנים חרטה על דגלה את נקיון הכפיים ואת הערכיות הרבה (יש אפילו שיגידו מוגזמת בגלל חוסר פרגמטיות) של חבריה. גלאון הודיעה בעבר שמרצ לא תתמוך באף מועמד באופן גלוי. למעשה היא כפתה את ההצהרה הזו על חברי סיעתה ואף הובילה את המהלך שבו חברי מרצ חילקו את חתימותיהם בין כל המועמדים (החיצוניים). מה קרה אתמול? האם דליה דורנר לא מועמדת לנשיאות כבר חצי שנה? למה פתאום משנה גלאון גישה וקוראת לא רק לחבריה לסיעה כי אם לכל הסיעות הליברליות בכנסת להתאחד מאחורי דורנר? התשובה שקופה, שקופה מידי: הבן של זהבה גלאון היה מנהל הקמפיין של פואד בן אליעזר. זהבה גלאון למעשה מודה בפה מלא שהיא פעלה פוליטית בכנסת בגלל משרה כספית שהבן שלה קיבל. זה כמעט גובל בשוחד. ברור שזה לא פלילי אבל זה לא אתי ומריח לא טוב לגמרי. מרצ לא יכולה להרשות לעצמה דבר כזה.

* יחד עם זאת הלוואי והקריאה שלה תתגשם, ובכל מקרה מבין כל המועמדים דליה דורנר היא חסרת הסיכוי ביותר. ביבי וליברמן אולי מתנגדים לריבלין בגלל שהם מפחדים שהלה ישמש כלי שופר נגד הרפורמות המזיקות שלהם כנגד הדמוקרטיה. אבל דורנר הייתה מתנגדת חריפה לכל הרפורמות הללו ולאחרות לא פחות מריבלין וכנראה אפילו יותר. כאורחת קבועה בתוכניות אקטואליה שונות היא ביקרה בחריפות כל נסיון לפגוע בדמוקרטיה, במיעוטים או בבית המשפט העליון. כנשיאה ועם הרקורד של שופטת בג"ץ לשעבר היא עשויה להיות כאב ראש לא קטן לדיקטאטור בפוטנציה. ככה שבבחירה בינה לבין ריבלין, אפילו נתניהו וליברמן יצביעו מאחורי הפרגוד לחברם למפלגה.

* למעשה, ריבלין לדעתי ינצח כבר בסיבוב הראשון. חשבתי כך לפני הפרישה של פואד ואין סיבה מיוחדת שהדברים ישתנו עכשיו. ריבלין הוא ללא ספק המועמד המוביל, על כך אין ויכוח. על כן לכל מי שתומך בריבלין אין סיבה שלא להצביע לו כבר בסיבוב הראשון. אין כאן הרבה מקום לאסטרטגיה. תחת ההנחה שריבלין זוכה ממילא לתמיכת רוב הבית, הוא יזכה אני מעריך ב61 קולות אחרי סיבוב אחד של הצבעה. גם אם לא, הוא יהיה מאוד קרוב לכך. במקרה כזה הוא יזכה בסיבוב השני מכיוון שיש להניח שריבלין, בניגוד לשאר המועמדים, מופיע בעדיפות השניה של רוב האנשים שלא יצביעו לו בסיבוב הראשון. הבחירות אם אתם שואלים אותי סגורות כבר זמן רב.

[בשבוע שעבר מלאו ארבע שנים להקמת הבלוג. עד היום נכתבו כאן בדיוק 190 מאמרים שונים. קצת פספסתי את המאורע, אז אני מבטיח לחגוג יותר בשנה הבאה במלאת חצי עשור]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: