נאצים

מה בוער להם שם בכנסת לחוקק חוק שיאסור את השימוש במילה נאצי כלפי אדם בישראל? זה לא שהיו לנו כאן לאחרונה כמה פרשות מתוקשרות שבהן קראו אנשי שמאל ופעילי זכויות אדם לכמה חברי כנסת מהימין נ'ים. ההצעה באה לכאורה להקדים תרופה למכה. אך מאין תבוא המכה? הימין הלאומני כנראה יודע מה הוא עושה. הם מעריכים שבעקבות הדברים שהם עוד מתכננים לעשות, יקראו גם יקראו להם נאצי. הם על כן נערכים מבעוד מועד.

במאקו דיווחו אמש על ארגון קיצוני בשם "להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש" שחושף ומסית בפייסבוק נגד זוגות "מתבוללים". נציג הארגון ישב היום בתוכנית הבקר של קשת ואמר דברים כמו אויבים מבפנים, סכנה על טוהר הדם היהודי, שמירה על קדושת העם והביע רצון מפורש לגרש מארץ ישראל (השלמה) את כל הערבים והזרים כדיי שיהיו פה רק יהודים. איך הייתם מגדירים איש כזה בצורה הממצה והטובה ביותר בלי שימוש באות נ'?

לא רק שהכנסת לא עושה שום דבר בשביל למנוע מאנשים כאלה וארגונים הזויים כאלה לפעול בזירה הציבורית (ולהתראיין בטלויזיה כאילו מדובר בעוד עמדה לגיטימית – אם כי יאמר לזכותן של המראיינות גלית גוטמן ויואב לימור שעשו עבודה סבירה בהחלט מולו), אלא שחלק מחברי הקואליציה אף מעודדים עמדות כאלו ושותפים להסתה המכוערת והלאומנית נגד זרים, ערבים וכל מה שלא עשה בר מצווה. אתמול, ערכה תנועת הימין "אם תרצו" הפגנה קטנה ומסיתה בת"א נגד מהגרי העבודה. כותרת ההפגנה כלשונם: "נלחמים נגד חתרנים המנסים לשנות את פני המדינה היהודית" ובה חזרו שוב על עמדתם נגד תנועות השמאל שלדידם הורסות את המדינה ומהוות אויב. חבר הכנסת שמעון אוחיון מהליכוד ביתנו השתתף בהפגנה ונשא בה דברים. תת אלוף במיל' ח"כ מירי רגב כבר מזמן הפכה לקונסנזוס ולא לבדיחה. העמדה הלאומנית בכל הקשור במהגרי העבודה מאפריקה לישראל היא העמדה הסטנדרטית במדינה.

ככול שהפוליטקאים מבינים ששימוש והעצמת הפחדים הקמאיים של אזרחי ישראל היהודים יביא להון אלקטוראלי זול, ככה תגברנה השנאה וההסתה עוד יותר. הבעיה, מיותר לציין, רק תחמיר מכיוון שלאף אחד בשלטון אין אינטרס לטפל בה. מצד אחד מענים, מחלישים, ומסיתים נגד האוכלוסיה הכי חלשה וחסרת זכויות במדינה, ומהצד השני מתפלאים וכועסים בכל פעם שזו מתעקשת להזכיר (גם אם בצנעה בנתיים) שהיא קיימת. המצב יחמיר, הפוליטיקאים יקצינו ולא ירחק היום שתנועות ימין פאשיסטי קיצוניות דוגמא הימין הקיצוני האירופאי יזקפו ראשון גם בישראל וינסו להכנס עמוק (עוד יותר) לפוליטיקה. כאשר ארגון להב"ה יכנס לכנסת, מירי רגב תראה כמו אמא תרזה. כשבימין יבינו שאין באמת מה לעשות עם "הבעיה האפריקאית" יהיה כבר מי שיציע פתרונות סופיים.

אגב, מבעד לצעקות המתלהמות של הימין וההתעלמות של התקשורת מתכנים, חשוב לשים לב לתביעה היחידה שהיתה למהגרים האפריקאים במחאה המתמשכת הנוכחית: הבקשה שלהם היא שהמדינה תבדוק את בקשות המקלט הפרטניות שלהם. תבדוק. זה הכל. על כן זעקות הרהב של הימין נגד כל "המסתננים" שמגיעים לפה בצורה לא חוקית בשביל לשתות את חלב ארצנו הנהדרת, פשוט לא רלונטיות מול התביעה של האפריקאים.

ממשלת ישראל יודעת היטב למה היא לא בודקת את בקשות המקלט הפרטניות; היא לא בודקת מאותה סיבה שהיא לא באמת מגרשת אף מהגר אפריקאי. כי האמת היא שהאפריקאים בישראל זכאים להגנה מתוקף אמנות בינלאומיות שישראל חתמה עליהן להגנה על פליטים. אז ישראל לא מגרשת כי היא לא יכולה, אבל היא גם לא בודקת את הבקשות בדיוק בגלל שהיא לא רוצה להכיר בהם רשמית ולתת להם את כל הזכויות המינימאליות ובסיסיות שנגררות מהכרה כזו. בנתיים דנים אנשים צעירים, בריאים שרוצים לעבוד, לרעב, לעוני ולתנאי עבדות (כל זאת בעוד היד השניה של המדינה ממשיכה להביא במטוסים חקלאים מתיאלנד, זמרות מהפיליפינים ופועלים מרומניה). לאפריקאים השחורים בנתיים לא מציעים עתיד תקווה או חלום.

אבל העיקר שאסור להגיד את המילה נאצי. לזה יש חוק והסדרה. כי סמנטיקה היא כידוע הבעיה הגדולה ביותר שלנו הדורשת טיפול.

* ולכל מי שמעז להעלות את הטיעון על "מדינה יהודית" רק להזכיר חזור והזכר מה זו יהדות באמת. כי אלה דברי אלוהי ישראל ונבואתו:
"וגר לא-תונה ולא תלחצנו כי-גרים הייתם בארץ מצרים, כל-אלמנה ויתום לא תענון. אם-ענה תענה אתו כי אם-צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו. וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים" שמות כב 20-23.
 

7 תגובות

  1. אספר לך בקצרה את תחושתי: הייתי שוטר במשך שנים רבות. בתחילת הדרך לימדו אותי, שאזרחים בלתי מרוצים, בלשון המעטה, מרבים להשתמש במונחים שונים ע"מ לבטא את תסכולם, משהמפגש עם החוק אינו מסתיים לרוחם. אל תתרגש, אמרו לי הבכירים ממני, זה מעשה של יום-יום, אל תאבד שליטה ותתמקד במשימה. רק אם הפריע הדובר לביצוע התפקיד, שקול מעצר והליכים נוספים ע"פ החוק. הפנמתי-בד"כ – למעט חריג אחד: כששמעתי לראשונה אזרח כועס מכנה אותי בשמם של הצוררים ששרפו את משפחותיהם של הוריי-איבדתי שליטה, ושילמתי על כך. התכבדתי מאז ועד תום שירותי במס' כינויים דומים נוספים, אף לא אחד מהם הגיע לי. זה קרע אותי, לא יכולתי להירדם בכל פעם שנתקלתי בכך. לא יכולתי לקבל, ואינני יכול לקבל עד היום, שבור מקומי ישווה שוטר או חייל, כמו כל אדם, לשטן שדאג שאשאר ללא משפחה מלבד הוריי. על כן אני תומך בחקיקה המדוברת, ללא קשר לדעות פוליטיות ולדמויות פאתטיות כאלה ואחרות. אסור שהכינוי הזה ישתלב בשיח ויהפוך לביטוי יומיומי. אני רוצה שילדינו ונכדינו יזכרו, גם כשהם רבים בשכונה או מקללים במגרש הכדורגל, ש"נאצים" זה מחוץ ללקסיקון. נקודה.

  2. מוטי שלום
    אתה צודק לחלוטין, אבל בשביל זה יש חוק אחר – איסור העלבת עובד ציבור. כשוטר אתה היית עובד ציבור ולכן החוק הזה חל במקרה זה. לא רק זה, הרחבה של החוק הקיים במקום חקיקה של החוק הקיים הייתה פותרת את הבעיה ללא הרבה התנגדות. כאשר רואים בפירוש שיש כוונה אחרת מאחורי החוק, די ברור שמדובר על משהו שאינו ראוי

    • ס' 288 לחוה"ע אכן מטפל בהעלבת עובד ציבור, אך אינו מייחד ואינו מציין את העבירה הספציפית והחמורה הזו. גם עובדת בחנות בגדים, מזכירה באקדמיה ועיתונאי מרשתת, אינם נטולי רגשות, למרות שאינם עובדי ציבור. מטרתו של חוק, בעיניי, היא בין היתר, חינוך הציבור. אשר על כן, אין טעם להפריד בין אוכלוסיות הנפגעים הפוטנציאליות. כפי שכתבתי, ערס במגרש הכדורגל, בריונים בשכונה, בלוגרים אידיוטים ועוד, חייבים להוציא את השימוש במונח הזה מהלקסיקון שלהם, והחינוך במקרה זה יגיע דרך הכיס, האזיקים והסורגים. אולי כדאי לבחון את יוזמת החקיקה הזו, כמו כל יוזמות החקיקה, מבעד לעדשה רחבה, לקרוא את דברי ההסבר לחוק באתר הכנסת, ולא להתרשם יתר על המידה מכותרות העיתונים הנקודתיות.

      • הבעיה בחינוך ״דרך הכיס״ היא הסלקטיביות שלה. המדינה הרבה פעמים בוחרת למי להיטפל ולמי להבליג. אני מוצא שזה קורה לא מעט בפעילות של המשטרה והצבא – חזקים על חלשים ומבליטים לחזקים או בעלי זיקה לגורמי שלטון. אני מקווה להתבדח אבל לדעתי השימוש החוק הזה יהיה מאד מוטה כלפי גורמים מאד מסויימים בישראל ועל זה בדיוק מדבר הפוסט. אם זה נשמע כמו ברווז, הולך כמו ברווז ונראה כמו ברווז, מדוע אסור לקרוא לזה ברווז?

  3. חשש מאכיפה סלקטיבית ומשימוש מופרז בכח, אינו מצדיק מניעת חקיקה. לשם כך קיים בג"צ, ביהמ"ש לעניינים מנהליים, ובעיקר-התקשורת. החקיקה מוצדקת, האכיפה, כמו אכיפה במדינה דמוקרטית, תהיה שקופה ומבוקרת. אני אופטימי.

  4. מה שלא מעליב אדם אחד לא בהכרח לא מעליב אדם אחר. החוק לא יכול להחליף דרך ארץ, מוסר, הגינות או מהצד השני למנוע גסות רוח וטיפשות. אכן שימוש בשואה עשוי להיות מקומם מאוד. אבל שימוש במילים הוא אף פעם לא הצדקה לאלימות, גם לא של המדינה. החוקים היחידים שמגבילים את חופש הביטוי צריכים להיות כאלה שמגבילים את חופש הביטוי של מי שמנסים בעזרת הביטוי שלהם להגביל את החופש והזכויות של אנשים אחרים (עיין ערך דמוקרטיה מתגוננת). כל השאר זה עריצות הרוב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: