הפופוליסטים החדשים הם אנחנו

(פוסט ראשון מזה הרבה זמן, לאא ששמתם לב)

ראשית אני רוצה להמליץ למי שעוד לא קרא על המאמר המצוין של רותם שטקרמן בדמרקר  מאתמול על מלחמתם של נתניהו ולפיד ב"פופוליזם". שטקרמן מפנה את תשומת ליבנו לשינוי בדף המסרים של נתניהו-לפיד להתקפה שיטתית על מה שהם מכנים רוחות פופוליסטים המאיימים על הכלכלה והחברה בישראל. למעשה מדובר בהחרפה נוספת של הטון נגד המחאה החברתית שנכנסה לחיינו בדיוק לפני שנתיים והשתלבה במגמה עולמית של עניין ציבורי חדש בכלכלה, בחלוקת הכוח הפוליטי, בניהול חיינו המשותפים. מהאביב הערבי, דרך ההפגנות הכלכליות באירופה, ועד המחאות הצרכניות, הויכוחים בפייסבוק וכ"ו העולם כולו השתנה בשנים האחרונות וכוח חדש ישן עלה – הכוח העממי. או בלטינית: הפופוליזם.

במהלך המאה הקודמת הצליחו השמרנים להפוך את המילה "פופליסט" ו"פופוליזם" למילות גנאי שמבטאות פניה לרגשות עממיים שלא מבוססים על אמת או על העיקר רק בשביל להתחבב על ציבור נבער שלא מבין כלום. בפועל זו אינה משמעותה של המילה. בתרגום חופשי פופליזם הוא "עממיות". כתנועה פוליטית היו לה תבניות וגרסאות שונות לאורך השנים. מאז מהפכת האיטרנט, עליית הדיונים הפוליטיים ברשתות החברתיות והיציאה לרחובות בעקבותיהם, קמה לה תנועה פופליסטית חדשה. נתהיו ולפיד צודקים על כן חלקית – האויב שלהם הוא אכן הפופוליזם. אבל הפופוליזם אינו האויב שלנו, אנחנו הפופוליסטים החדשים.

מקור המילה בלטינית מרומא העתיקה. הסיעה הפופוליסטית היתה מקבילה במידה מסויימת לסיעה הדמוקרטית ביוון. מנהיגיה (שכונו הפופולארים) –  הסתמכו על כוח פוליטי שנבע מאסיפות העם, מהטריבונאט של הפלבס (מוסד מדיני שייכל להכריז שביתה כללית כדיי למנוע יישום חוק שפגע בפלבס, המעמד הלא-אריסטוקרטי ברומא), ומהפגנות רחוב. זאת לעומת השמרנים, האופטימאטים, שהסתמכו על כוח פוליטי מהסנאט בלבד – כלומר מקשרי האריסטוקרטיה המסורתיים. גם הפופולארים וגם האופטימאטים היו אריסטוקרטיה פוליטית קטנה, שלא תהיה טעות, ההבדל נבע מאילו מקורות הם שאבו את כוחם הפוליטי. שאיבת הכוח הפוליטי אבל משמעה בפועל היתה לטובת מי יפעלו. על מנת להשיג את תמיכת העם היו צריכים הפופלארים להיות… הובכן, "פופולארים" ולפעול למען האינטרסים של העם (או שוב אם להיות כנים, להצטייר ככאלה). מהפופולארים הראשונים המפורסמים היה אחד צעיר בשם טיבריוס גרקכוס, בן המאה השניה לפני הספירה, שהציע רפורמה אגראגית שנועדה לחלק את האדמות הציבוריות לעם הרומי ובאמצעות זאת להגדיל את מעמד בעלי האדמות (ועל כן את המעמד הלוחם בצבא) על חשבון בעלי האחוזות הגדולות. האופטימאטים נאבקו בגרקכוס בסינאט ובאמצעות שוחד לטריבון של הפלבס שפעל למענם. גרכוס בצעד חריג דילג על הסינאט לחלוטין: הוא ביקש מאסיפת הפלבס להדיח את הטריבון האופטימאט ולאפשר לחוק לעבור. במהלך אסיפת עם דרמתית פרצה האלימות ונאמני האופטימאטים יצאו מהסינאט באלות וסכינים (על אף האיסור המפורש להכניס נשק לתחומי מרכז העיר רומא) ובהמלך התגרה נרצח גרקכוס. מאה שנים מאוחר יותר נרצח פופלאר אחר, יוליוס קיסר, על ידי הסיעה האופטימאטית בהיכל הסנאט מה שהחל את מלחמת האזרחים שהביאה בסופו של דבר לקץ הרפובליקה.

בסוף המאה ה-19 היתה בארה"ב מפלגה שנקראה הפופליסטים שאיגדה חקלאים רבים ועובדי מפעלים כנגד בעלי העסקים הגדולים שניהלו כלכלה "חופשית" וחסרת כל רסן. עד היום מדובר באחת ההצלחות הפוליטיות הגדולות ביותר של תנועה עממית בארה"ב. יוצאי התנועה הפופליסטית השתלבו מאוחר יותר בסיעה הפרוגרסיבית שהביאה את מדיניות הרגולציה לכלכלת המאה ה-20.

לא הכל אידילי כמובן בפופוליסטים. גם כוחות אפלים השתמשו בפניה לרגשות ההמון כנגד האליטה האריסטוקרטית על מנת לעלות לשלטון ולפעול "בשם העם" לדכאו. התנועות הפאשיסטית והנאצית היו תנועות פופוליסטיות לפחות בראשיתן כשבאו להחליף את האליטה הישנה.

אבל אין מה להשוות את הפופליזם הישן עם החדש. החברה העממית היום משכילה יותר מאיי פעם בהיסטוריה האנושית. קשרים בינלאומיים, רשתות החלפת ידע, התייעצויות מומחים וכדומה הם היום נחלת הכלל. גוגל, ויקיפדיה, פייסבוק, טוויטר מאפשרים לכל אדם עם מחשב נייד לקיים מחקר מהיר ואיכותי בכל נושא ולהצטרף לדיון מלומד עם קהילה של מתעניינים. הפופולוס החדש מבין שעובדים עליו בעיניים. הוא רואה טייקונים שלא יודעים לשלוח פקס והולכים לרבנים ומגידי עתידות תוך שהם מקבלים משכורות עתק ובונוסים על ניהול כושל של חברות שלא הם השקיעו בהם. רואה ומבין שאנחנו יותר חכמים מהם. כפרטים וכקולקטיב אנחנו יודעים יותר טוב מה טוב לנו מהם. החלטה על ייצוא הגז שפעם היתה עוברת בלי שבכלל מישהו היה חושב לדווח עליה לציבור, היא פתאום עניין לשיחות ברכבת, להפגנות, לקריאה להתחשבות ציבורית. מנהלת בנק נאלצת לחזור בה מהבטחה לעשות "תספורת" לחובות של בעל הון בגלל תגובה ציבורית מהירה. באירופה יש כבר הצעות חוק שקוראות להטיל אחריות פלילית על מנהלי בנקים וחברות ביטוח שנוקטים במדיניות לא אחראית.

כן, נתניהו ולפיד, האופטימאטים שלנו, עדיין מצפצפים על הפופלוס. הם מבקשים למנות את מי שצריך לשבת בכלא על מעורבותו בקריסת AIG והמשבר הכלכלי של 2008 לנגיד בנק ישראל כפרס על היכרותו עם האליטה הכלכלית העולמית. הם מבקשים לעשות מה שהם רגילים בלי להתחשב בעם הלא סבלני פתאום. אבל הפופולוס משיב להם מאבק. לא ירחק היום שכמו באיראן, בטורקיה, בארה"ב, בצרפת, באיסלנד ועוד גם בארץ תעלה אליטה פוליטית שתסתמך על כוח העם.

* ובנתיים הנה קישור ששלח לי חבר להרצאה קצרה ומאלפת שנתן דב חנין בנושא מאוד דומה לפוסט הזה בפני כנסת ריקה מאדם ויו"ר כנסת מנומנם על המתח בין קפיטליזם ודמוקרטיה במאה ה-21.  מומלץ.

3 תגובות

  1. מאמר מאלף ומאתגר. ניתן לטעון, מנגד, שהפופוליזם הנוכחי מייצג (ככל מילה אחרת, אגב), משמעויות שהמשתמשים יצקו בו, כגון שטחיות, העדפת העכשיו והכאן ע"פ העתיד, אהבת הקהל ע"פ החלטות קשות, החומר ע"פ הערך, ועוד ועוד. הקונטקסט הנוכחי הוא שלילי, והמשמעויות ההסטוריות אינן יכולות לשנות את התחושה.

  2. רז, נראה לי צא לך פוסט קצת פופליסטי בעצמו. ביבי ולפיד כמובן מעוותים את המשמעות של פופוליזם אבל אתה עושה לו אידיאליזציה.
    כמו שהסנאט ברומי לא היה דמוקרטי, ככה גם פופוליזם כאידיאולוגיה זה לא דמוקרטיה. מה שלפיד וארץחדשה עשו במערכת הבחירות זה פופוליזם, וזה מסוכן כי זה חותר מתחת למשטר הדמוקרטי.
    כאשר הציבור הולך שבי לאחר אמירות סקטוריאליות המבטיחות לו את האמת, זה נוגד את השיח הדמוקרטי והפלורליזם בבסיסו. במציאות מה שהיה במחאה זה לא היה דמוקרטיה במיטבה, נהפוכו. שום שיח דמוקרטי לא יכול להתבסס על ציבור "מיודע" דרך פייסבוק וגוגל, ועל מה שפופולרי באותו זמן, אלא חייב להתבסס על השתתפות שווה וביקורתיות.

    זה קצת כמו האוקיסמורון, המעוות לעיפה "הציבור הפלורליסטי" – שכבר מזמן אין לו דבר או חצי דבר עם דמוקרטיה.

  3. […] לה עדות בסיעות האריסטוקראטיות והדמוקרטיות באתונה, ובפופולארים והאופטימאטים ברומא למשל. כחוקר מדעי החברה עולה החשד […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: