הממשלה ה-33, ההרכב הסופי

לא הייתי כאן שבועיים. מה פספסתי? היה משהו חשוב? אה כן, הורכבה סופסוף קואליציה. הממשלה ה-33 של ישראל, ממשלת נתניהו השלישית, תכלול 30 חברים, מתוכם 22 שרים שמהם ארבע שרות נשים בלבד. הקואליציה מורכבת מחמש סיעות, וגודלה 68 חברי כנסת. זה לקח לנתניהו הרבה זמן: בהתחלה הוא בדק את הרעיון של הקמת קואליציה בלי נפתלי בנט שנוא אשתו. הנסיון הטיפשי הזה דחף את בנט לזרועותיו המחבקות של לפיד שמצידו העדיף ללכת לבחירות חדשות מאשר להיכנס לקואליציה עם חרדים. נתניהו ניסה להקים קואליציה בלי לפיד, אך בנט הוכיח יושרה אמיתית ועמד בכל הפיתויים ובהבטחותיו ללפיד בברית שכוננו ביניהם. נתניהו השתעשע ברעיון של הקמת קואליציית מיעוט – אך נתניהו הוא לא מישהו שבנוי להרפתקה כזו. ובסופו של דבר אחרי חודש וחצי של דיונים חזרו למבנה הקואליציוני ההגיוני היחיד שהולידו תוצאות הבחירות. בפוסט שכתבתי כאן שלושה ימים בלבד אחרי הבחירות הבאתי תחזית להרכב הממשלה השלושים ושלושה בישראל. אני מוכח להגיד שיחסית למועד מסירת ההימורים (עוד לפני שמלאכת הרכבת הממשלה הוטלה רשמית על נתניהו) עשיתי עבודה לא רעה בכלל. והיו גם כמה פישולים. בסוף הפוסט אני מביא טבלה מסכמת.

נתחיל מהתחזית הגדולה על הרכב הקואליציה. צדקתי. טוב חוץ ממופז, חשבתי שמופז על שני חברי הכנסת שלו יהיה בפנים וממש ברגע האחרון הסתבר שלא. אני חושב שמופז עצמו עדיין לא יודע את זה ובטח שלא יודע איך זה קרה לו. פשוט שכחו אותו בסערת הימים האחרונים והוא נשאר מאחור.

שנית, גודל הממשלה. אני הימרתי על 24 שרים. בפועל יש לנו 22 שרים ועוד שמונה סגני שרים. שניים מסגני השרים יכהנו במעמד שר (אלי בן דהאן שיכהן כסגן שר במעמד שר במשרד הדתות, וזאב אלקין שיהיה ממלא מקום וסגן שר החוץ).

שני הדברים הגדולים שפספסתי בהם קשורים באחד והוא הרצון העז של ליברמן להיאחז בתיק החוץ. אני הייתי משוכנע, בניגוד לכל ההצהרות, שהתיק שליברמן באמת רוצה שליטה בו הוא תיק האוצר ולא החוץ. אבל הפעם, לראשונה בממשלות ישראל, היה מאבק על איך להפטר מתיק האוצר בממשלה. התיק ששולט על כל משרדי הממשלה האחרים, התיק שלבעל שליטה חזק בו יכולות להיות השפעות שלא ניתן לגמד אותן על כל עבודת המדינה, התיק שתמיד מוחזק על ידי מפלגת השלטון- דוקא אותו רצו גם נתניהו וגם ליברמן לזרוק כמה שיותר מהר. משהו על גרעון של 40 מילארד שקל שהממשלה הקודמת (מי היה ראש ממשלה ושר על לענייני אסטרטגיה כלכלית?) השאירה.  אז ליברמן נאחז בתיק החוץ, תיק האוצר ניתן (שלא לומר נדחף בכוח) ליאיר לפיד, וציפי לבני קיבלה את משרד המשפטים.

אפרופו לבני ומשרד המשפטים – הנה עוד משהו משמעותי שלא חזיתי מראש. אני חשבתי לתומי שהברית שלפיד יכרות אחרי הבחירות תהיה עם לבני. כמובן שברית עם בנט היא ברית מוצלחת יותר מבחינתו של לפיד (בלי בנט ולפיד לנתניהו אין שום אופציות), אבל הסיכויים לברית אמיתית כזו נראו לי נמוכים. לפיד קרוב אידיאולוגית הרבה יותר לליבני, והבית היהודי קרובים למפלגות החרדיות ברוב התחומים יותר מאשר ללפיד. אבל כאמור השגיאות של נתניהו מתחילת המשא ומתן הובילו לברית "האחים" בין לפיד ובנט והשאר היסטוריה. נתניהו חתם עם לבני מוקדם בניסיון לשבור את הברית של לפיד ובנט. נתניהו הביא ללבני את תיק המשפטים – אין לי ספק שזה התיק שיאיר לפיד הכי רצה לעצמו. בטח שלא שר האוצר. אם נתניהו היה מתאפק עם לבני ונותן ללפיד את המשפטים יתכן והיה מצליח לשמור בידיו גם את משרד האוצר ולתת אותו לאחד ממקורביו הצעירים.

 להלן טבלה מסכמת עם ההימורים שלי ועם מצב הממשלה הסופי. הערות מצורפות בצד. כן אני קצת משוויץ.

שרים - סיכום סופי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: