תחזית פוליטאה להרכב הממשלה ה-33

ימים אלה של הרכבת קואליציה ראשונית, עוד לפני שמתחילות השיחות הרשמיות (ועדת הבחירות עדיין לא העבירה את התוצאות הסופיות לנשיא שעדיין לא הטיל את הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו), הם ימים של הרבה דיסאינפורמציה, מלחמה פסיכולוגית, ערפל קרב, והדלפות לתקשורת. המשחק הוא כפול ומשולש: כל מפלגה משחקת על כניסה או אי כניסה לקואליציה, על הכוח היחסי בתוך הקואליציה, על כוח השררה האבסולוטי (מספר השרים וזהותם), ועל הצגת "הישגים אידיאולוגיים" מיידיים בהסכם הקואליציוני. במקביל חברי הכנסת השונים הרואים עצמם מועמדים לתפקיד שר נלחמים מלחמה פסיכולוגית משלהם על שדרוג מעמדם, או חלילה נגד הדחתם. מכל האיומים, הדרישה של לפיד לממשלה קטנה היא זו שהכי מפחידה את שרי הליכוד. היום יש לליכוד 27 ח"כים על 15 שרים מתוך 30 בממשלה. בכנסת הנבחרת יש לליכוד (סיעת הליכוד ללא ישראל ביתנו) 20 ח"כים בלבד ויאיר לפיד מאיים בממשלה רזה (אני מהמר שיסגרו על 24 שרים). המשמעות היא שגם בניקוי השרים הפורשים (בגין, מרידור, איתן וכחלון) עדיין יהיו כמה שרי ליכוד שימצאו את עצמם מחוץ לממשלה. שלא לדבר על אלה שקיוו לשדרוג בממשלה החדשה ולא יקבלו אותו.

עכשיו נעבור לתחזיות שאינן מבוססות על שום היכרות אישית עם המעורבים בדבר. זה חשוב להגיד כי בכל העיתונים אנחנו קוראים על כל מיני שיקולים קואליציוניים שנובעים מיחסים אישיים כאלה או אחרים (ליברמן חבר של אריה דרעי, שרה לא סובלת את נפתלי בנט, וכדומה). אם נשפוט אבל רק על סמך ההצהרות האידיאולוגיות ועל מה שאנחנו יודעים על המוטיבציות האסטרטגיות של השחקנים החזקים אני מהמר על הקואליציה הבאה: ליכוד (20), יש עתיד (19), הבית היהודי (12), ישראל ביתנו (11), התנועה (6) וקדימה (2) – סה"כ קואליציה של 70 ח"כים שמתוכם לימין בראשות נתניהו יש רוב של 43 חברים.

הדבר הראשון שצריך להסביר הוא למה נתניהו, על אף האיבה האישית אולי, יעדיף בסופו של דבר את בנט על פני ש"ס בקואליציה כזו. כי אם נכניס לשם את ש"ס אז יהיו מי שיטענו שהימין הפך למיעוט בתוך הקואליציה שלו. נתניהו לא יכול להרשות לעצמו שהליכוד תהיה הסיעה הכי ימנית בקואליציה. המשמעות היא יותר מידי כאבי ראש מצד החזית הלאומית בתוך הליכוד. אם לעומת זאת בנט ואורי אריאל יושבים בתוך הקואליציה ומצליחים לחיות בעיקום אף עם (נגיד) הקפאה 2 או משהו כזה, אז מה תוכלנה להגיד ציפי חוטובלי, דני דנון ואופיר אקוניס (ראיתם איך הבאתי אותה במירב מיכאלי). למה לא גם וגם? גם ש"ס וגם בנט? נגיד ועברנו את המכשול האידיאולוגי, עדיין יותר שרים לש"ס משמעם פחות שרים לליכוד (בהנחה שלפיד יתעקש על ממשלה רזה) וזה כבר יהיה יותר מידי לחברים שהתרגלו לשלטון.

מהצד השני, מה עושה שם ציפי לבני עם התנועה תשאלו. התשובה היא כי יאיר לפיד צריך את ציפי לבני. הוא צריך אותה בדיוק מאותה סיבה שביבי צריך את בנט. לפיד צריך שמישהו יהיה יותר שמאלי ממנו בממשלה. עם לבני מצד אחד ובנט מהצד השני, נתניהו ולפיד יוכלו לשלוט בשקט ביחד באמצע ולתת ל"נערים" לריב ביניהם משני קטבי הקואליציה. נתניהו ולפיד, כמובגרים האחראים, ייקחו על עצמם את תפקיד המפשרים והמכריעים. אם האגף השמאלי לא יהיה מרוצה ממדיניות מסוימת, הלחץ התקשורתי ייפול על לבני להצטדק (במקום על לפיד) ואם הצד הימני יהיה לא מרוצה ממדיניות אחרת אז הלחץ ייפול על נפתלי בנט (במקום על ביבי). את הלחצים ואת ההאשמות יפנו לבני ובנט כלפי זה וזו, ונתניהו ולפיד יישארו נקיים.

ציפי לבני זכתה בשישה מנדטים בלבד. היא עומדת בראש סיעה לא הומגנית, חסרת כוח, ששניים מבכיריה מתנגדים לשותפות עם נתניהו. איך יאיר לפיד יכול בכל זאת להכניס אותה לתוך הממשלה? הפתרון לחידה פותר על הדרך דילמה נוספת ליאיר לפיד: עם סיעה ששווה בגודלה לליכוד, ושותפות בכירה בקואליציה, לפיד לא יכול להשאיר את שלושת התיקים הבכירים בידי נתניהו. ההיגיון הפוליטי המתבקש הוא לקחת את אחד התיקים לעצמו. אבל לפיד קצת מסונדל בתדמית של עצמו. בכלל לא בטוח שהוא רוצה או יכול להצטייר כעמיר פרץ חדש שנבחר על מדיניות הרווחה ולוקח את תיק הביטחון רק כי אפשר. לפיד יכול לפתור את הדילמה עם העסקה הבאה – ציפי לבני תקבל את תיק החוץ ובכך תסכים להיכנס לממשלה. הוא מצידו יותר לכאורה על תיק בכיר לטובת שורה של תיקים בינוניים אך חשובים ובראשם כל שלשת התיקים השניים בחשיבותם (משפטים, חינוך ופנים). הליכוד בעסקה הזו יקבלו שר אחד יותר מלפיד בנוסף לראשות הממשלה, אך יוותרו קצת בחשיבות התיקים אותם יקבלו.

ומה עם ליברמן? הוא יקבל ארבעה תיקים, כמו בנט. אבל לצערו הוא אינו יכול להתמנות לשר כבר עם הרכבת הממשלה בגלל שהתיק שעומד נגדו בבית המשפט. התזמון הלא נוח יכול להמשך שנים, מי כמו ליברמן יודע. אך לא הוא יהיה מי שיותר על עמדת ההשפעה והכוח. ליברמן ידרוש, ויקבל בשמחה מנתניהו, את תיק האוצר שיועבר בפיקדון (או מוטב אולי לומר נאמנות)  ליעקוב נאמן. נתניהו ולפיד יהיו מרוצים – מלאכת הקיצוצים האכזריים תיפול על מישהו מבחוץ לכאורה שאינו חבר כנסת ויכול לספוג את כל שנאות הציבור. וליברמן, דרך נאמן, יזכה בהשפעה ישירה על המשרד הכי חשוב בעבודת הממשל.

אם כן, הנה לפניכם ההימורים שלי להרכב ממשלת ישראל השלושים ושלושה. מיותר לציין שמדובר בהימורים גרידא שמבוססים על ההיגיון הפנימי שלי בלבד. יכול מאוד להיות שאף אחד מההימורים להלן לא יתברר כנכון. יש תיקים שקלים יותר לחיזוי (שר החינוך שי פירון) ואחרים שהם בגדר ספקולציות פרועות בלבד (עדי קול שרת הרווחה). אולי עוד אעדכן את הטבלה בעתיד, או מקסימום נשווה את התוצאה הסופית לזו ונראה כמה טעיתי. הערות מושכלות?

memshala33

11 תגובות

  1. לא הייתי מהמר על ממשלה בלי חרדים. בעיני יותר סביר שתוקם ממשלה עם ש"ס, יהדות התורה, בנט ומופז.

    • זו כמובן אופציה שעומדת לנתניהו. הבעיה עם האופציה הזו היא כפולה: 1. זה אומר שיאיר לפיד יהיה ראש האופוזיציה מול קואליציה קטנה מאוד, וחסרת לגיטימציה ציבורית. לא בריא לרה"מ. 2. בתוך הליכוד עצמו יש לפחות שלושה אנשים שלא ממש נאמנים לראש הממשלה (ובראשם פייגלין שכבר הודיע שמבחינתו המטרה היא הדחת נתניהו והחלפתו בעצמו). קואלציית ימין כה צרה תתן הרבה כוח למתנגדי נתניהו בתוך הליכוד ובבית היהודי. תוסיף לזה את העולם שיהיה מאוד לא מרוצה וילחץ על ממשלת נתניהו-בנט וקיבלת מתכון לאסון קואליציוני. אם נתניהו חכם הוא יתחמק מהאופציה הזו בכל מחיר.
      כמובן שנתניהו ישמח מאוד להרכיב את האופציה הזו + יאיר לפיד. ואני מניח שלשם הוא ישאף במו"מ הקואליציוני. ואז השאלה היא כמה חכם יאיר לפיד פוליטית. הוא יכול לדרוש הרבה הרבה יותר. נתניהו ימהר לסגור עם מופז בשביל ללחוץ על לפיד. לפיד צריך להיות מספיק חכם בשביל מצד אחד לא למצוא את עצמו בראשות האופוזיציה, ומצד שני לא למצוא את עצמו כעלה תאנה בממשלה דתית-חרדית-לאומית.

      • קח בחשבון שליאיר ולפטרוניו אין שום רצון רצון להיות באופוזיציה. אם הוא יהיה באופוזיציה – הוא יתייבש כצימוק תוך זמן קצר כמו קדימה בכנסת האחרונה. אם הייתי ביבי – זה מה שהייתי עושה. תוך זמן לא ארוך הם יאכלו אחד את השני באופוזיציה והוא יאסוף את השברים. לגבי הלחצים מהעולם – בשביל זה יש את קדימה.

    • בהנחה שיאיר לפיד נכנס כבר לממשלה (סביר מאד להניח שזה יקרה) , איזה תיק מתאים לו בכלל ? מצד אחד הוא מתאים לתפקיד חברתי אך כל השנים הוא עסק בזה אולי הוא ירצה תיק הרבה יותר מכובד, רשמי שיקפיץ אותו יותר גבוהה (בכל זאת הוא רוצה להיות ראש הממשלה הבא עד 2018. דילמה בכלל מה מתאים לו חינוך, שיכון או בכלל חוץ? מה אתם אומרים כנסו לדילמה נראה מי פותר אותה – http://www.dilemmix.co.il/dilemma/262

  2. הייתי שמח אם התחזית שלך תתממש, לפחות ברמת הסיעות החברות בממשלה.
    ובדיוק בשל כך אני מטיל בה ספק. אנחנו רואים מה שאנחנו רוצים לראות, מרשים לתקוות לגלוש לתוך הצפי.
    בנימה יותר עניינית, אני חושב שהשיקולים שלך הגיוניים מדי מחד ושטוחים מדי מאידך.
    לפיד ישכיל לשים "מפלגת אשמה" משמאלו בממשלה, אך למרות ניסיונו התקשורתי, אני מטיל ספק בניסיונו הפוליטי-אסטרטגי. כמובן שיש לו "יועצים", אבל עדיין אני לא בטוח שהוא ישחק את המשחק הזה על הצד הטוב ביותר.
    מה גם ששר המשפטים זה תיק מאוד חשוב, אבל תלוי למי. אני חושב שנתניהו ירצה מישהו שהוא יותר בטוח ביכולתו לשלוט בו ושיוכל להעביר החלטות בחשיפה מינימלית. לפיד ימשוך יותר מדי צומת לב למשרד המשפטים ועלול לפעול ללא אישורו של נתניהו. ולפיד ירצה תיק שיוכיח שהוא משפיע במישור החברתי. פנים למשל יהיה פרס נאה על "ניצחונו על ש"ס" ויתכן שירצה אותו לעצמו כדי לנופף בגביע.
    את לבני, לדעתי אפשר לקנות גם יותר בזול. חינוך, בריאות או רווחה, למשל, תיקים שבעיניי נתניהו בקושי קיימים חוץ מכצ'יפים למשא ומתן. במשרד החוץ, לדעתי, הוא ירצה מישהו עם יותר נטייה ימינה או לפחות כקלף מיקוח יותר חזק. אולי במקום שני תיקים של מפלגת לפיד.
    כמובן שאני מסתכל פחות על שיקולים אסטרטגים ברמת המקרו ויותר שיבוצים ספציפיים לפי המשקל שכל אחד מיחס לתיק. אבל זה בגלל שאני לא מאמין בראיית משחק רחבה מצד המעורבים בנידון. טאנל ויז'ן ושיקולים קצרי טווח מובילים את רב נבחרי הציבור שלנו. היחיד שהתברך בראייה קדימה הוא נתניהו.

  3. אי-אפשר לפסול ממשלה עם לפיד, בנט, מופז יחד עם ש"ס במקום התנועה. אז בנט ירגיש יותר נוח בעניין יחסי הדת-ומדינה, ומופז הוא חוצץ מעולה משמאל והמחיר שלו קטן בהרבה.
    חוץ מזה, אם ליבני תרצה להיכנס לממשלה אולי יותר סביר שנראה פיצול ב'תנועה', וחזרה של פרץ ומצנע למפלגת העבודה.

    בכל מקרה והכי חשוב, ישראל ביתנו בוודאות תשמור על תיק 'ביטחון פנים'. זה משהו אידיאולוגי שורשי ומאפיין של המפלגה וחזונה מאז הקמתה.

  4. אני אוהב את הפוסט והוא מעניין אבל יש לי כמה הסתייגויות:
    1. לביבי הייתה הזדמנות לוותר על ש"ס ולהכניס במקומה שותפה של 28 מנדטים. הוא לא עשה את זה כשהסיעה שלו מנתה 27 ח"כים. האם הוא יעשה את זה עכשיו כשהסיעה שלו מונה 20 ובתמורה לש"ס הוא מקבל 19 מנדטים? אני בספק.
    2. לא ציינת את ראשי הועדות – ואת הבכירים בכל מפלגה "מינית" לשרים, כשבכלל לא בטוח שלפיד ירצה משרדים כאלה. סביר שלפיד ייקח את משרד המשפטים ביחד עם ועדת חוקה, משרד החינוך ואולי ועדת הכספים – שמשפיעים יותר ממשרד התרבות והספורט לעופר שלח.
    3. כמו שאנחנו מכירים את ביבי הנחש – אי אפשר לסמוך עליו בשום מצב. ולכן לדעתי הוא יילך לכיוון ממשלת ימין חרדים עם ציפי לבני ושאול מופז שבדרכם לכסא השר לא עומד ולו חצי עקרון או אידאולוגיה. ולכן מה שיצטרך לקרות לדעתי הוא כזה דבר:
    ליברמן יצטרך לשמור על כבודו האבוד ממילא אל מול הציבור הרוסי והוא יצטרך לעזוב את הגוש הזה, שלא יקדם דבר ממה שהוא מבטיח מאז 2006.
    מכאן יחברו לגוש חילוני-דתי-לאומי-ציוני שיכלול את הסיעות הבאות:
    לפיד 19 + ליברמן 11 + בנט 12 + התנועה 6 + מופז 2 + העבודה 15 (שתאבד את התירוץ ללמה לא לשבת בממשלת נתניהו).
    אני מאמין שמרצ תוכל לתמוך מבחוץ בממשלת כזו שתעדיף את האינטרס הציבורי הגדול של מעמד הביניים על פני האינטרס המגדרי של החרדים.
    זה יהיה התרגיל הכשר אבל מסריח של הכנסת הבאה.

    • תסריט שכרגע נראה לי דמיוני, אבל כנראה שהכל אפשרי בפוליטיקה הישראלית. אני לא חושב שלבנט יש שליטה עד כדי כך חזקה במפלגה שלו בשביל שהוא יוכל (משנאת נתניהו בלבד) להמליך ממשלת שמאל מרכז. אבל מה אני יודע.
      וביבי לא לקח את קדימה ב2009 כי הוא לקח את העבודה של ברק. האם ציפי ליבני מוכנה להפוך לאהוד ברק חדש? אני לא בטוח. אבל שוב, מה אני יודע.

  5. תסריט שנראה יותר מאפשרי, מבחינת היושבים בקואלציה. מבחינת חלוקת השרים, לא אמין כלל וכלל.
    קשה להאמין שישראל ביתנו והבית היהודי הסתפקו כל אחת בכל כך קצת שרים – הליכוד יצטרך להקריב קצת.
    שנית – לתת ללבני את תפקיד שרת החוץ, בחלומות של מי שהצביע לתנועה. בעלת 6 מנדטים ושום כוח להפיל ממשלה היא תסתפק בשר משנה – תמ"ת, רווחה, בריאול או שיכון ובינוי, לדוגמא.
    יאיר לפיד, בנוסף, יקבל שר בעל נפח מדיני משמעותי. עדיין קשה לדעת אם הוא יילך לתפקיד תואם אג'נדה, כמו האוצר או הפנים. שמענו בעבר שהוא יזדקק – והוא אכן יזדדק – להיות שר החוץ לדוגמא כדי ליצור קשרים פוליטיים חזקים לעתיד.
    נפתלי בנט, גם כן, יחזיק תיק גדול – הימור אישי, הפנים.
    חוץ מזה, אהבתי

    • כל זה כמובן בהנחה שביבי יתפשר על לבני. בינתיים, כחלק מהמו"מ הקואליציוניים הדיון העיקרי ממה שאני מסיק הוא לבני נגד ש"ס. מבחינת ביבי הבחירה קשה ביותר, לנטות שמאל ולקבל נזיפות ותנאים מהשותפים הימניים הטבעיים, או לנטות ימינה, לקראת קואליציה חרדית-לאומית, דבר שהוא לא רוצה בלוא הכי.

  6. […] הקואליציוני ההגיוני היחיד שהולידו תוצאות הבחירות. בפוסט שכתבתי כאן שלושה ימים בלבד אחרי הבחירות הבאתי תחזית להרכב […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: