סיכום שנה 2012 – חלק ב'

בחלק ב' (ואחרון) של סיכום השנה לשנת 2012, אירועי השנה בעולם. בהתחלה חשבתי להכניס אירועים כמו בחירתו מחדש של פוטין לנשיאות רוסיה ובחירתו מחדש של צ'אבס בונצואלה, אבל אחר כך נמלכתי בדעתי והחלטתי שלא לתת קרדיט לבחירות דמה במדינות סמי-דיקטאטוריות. במדינות שמתנהלות בצורה לא  דמוקרטיות בעליל ברגיל  גם הבחירות לא יכולות להיות דמוקרטיות אפילו אם הן היו חופשיות (יחסית) בשני המקרים והתוצאות לא זויפו. אירוע נוסף שלא הכנסתי ואולי ראוי היה לקבל מקום של כבוד ברשימה הוא המהומות בשבוע האחרון בהודו סביב פרשת אונס הצעירה באוטובוס. על פניו נראה שמדובר בשינוי חברתי אמיתי שעובר על החברה (העירונית לפחות) בהודו, אבל אני לא מספיק מבין בזה, והנושא טרי מידי – אז לא הכנסתי. אירוע מסוג אחר שממש רציתי להכניס והוצאתי בשניה האחרונה הוא האולימפיאדה הנפלאה שהיתה בקיץ בלונדון. אין לי ספק שבעוד שנים מעכשיו יזכרו את האולימפיאדה בלונדון הרבה יותר מאשר חלק גדול מהדברים שכן נכנסו לרשימה. אבל האם מדובר באירוע? אולי – נו טוב, אמרתי שמדובר ברשימה לא מדעית או קוהרנטית.  את המקום הראשון לכל הפחות  בטח לא קשה לכם לנחש:

אירועי השנה בעולם

1. ברק אובמה נבחר לכהונה שניה

השנה לא היתה שום התלבטות על המקום הראשון. כל שנת 2012 היתה בסימן הבחירות בארה"ב לתפקיד נשיא ארה"ב ומנהיג העולם החופשי. בפוליטאה סיקרתי את הבחירות בסדרת כתבות החל מהפריימריז הסוערים במפלגה הרפובליקאית, דרך ימי הקמפיין, ועד לנצחונו של ברק אובמה בכהונה שניה בתחילת נובמבר. אובמה נבחר מחדש ובכך למעשה הוכך שבחירתו ב-2008 לא היתה מקרית. המשמעות היא שארה"ב באמת עברה שינוי עומק, גם דמוגרפי אבל לא רק. אובמה יצא מהבחירות מחוזק מתמיד והמפלגה הרפובליקאית מוכה ומבולבלת. אובמה קיבל עכשיו ימי חסד חדשים, פריבלגיה שלא כלנשיא זוכה בה. לפני ארבע שנים אובמה ניצל את ימי החסד שלו בשביל להעביר את רפורמת הבריאות בארה"ב – רפורמה שבמשך חצי מאה ניסו להעביר נשיאים משתי המפלגות ונכשלו. אפשר לקוות שגם הפעם יצליח אובמה לתרגם את הנצחון ואת ימי החסד לרפורמה הכרחית בתחום חשוב אחר. מה שמביא אותנו הישר אל המקום השני.

2. מקרי הירי בארה"ב

כל שנה היא שנה מדממת במקרי ירי המוני ורציחות בארה"ב, אבל שנת 2012 היתה קשה במיוחד. לא פחות משבעה אירועי ירי המוני בוצעו השנה, כולם על ידי מטורפים, גברים, בעלי נשקים. שבעה נרצחים באוניברסיטה (אפריל), תריסר בבית קולנוע (יולי), שישה במקדש סיקי (אוגוסט), שניים באמפייר סטייט בילדינג (אוגוסט), חמישה במקום עבודה משרדי (ספטמבר), שלושה בספא (אוקטובר), והשיא הכאוב: שישה מורים ולא פחות מעשרים תלמידי בית הספר היסודי סנדי הוק בקונטיקט נרצחו על ידי בוגר בית הספר לפני שבועיים ב-14 לדצמבר.  אפשר רק לקוות שהטרגדיה האחרונה ויוצאת הדופן בזוועתה חוללה שינוי אמיתי בחברה האמרקיאית. שינוי שיתורגם למעשה ולחקיקה מגבילה על כמויות הנשק המטורפות שמשווקות בארה"ב. אובמה צריך לקחת את הנושא הזה ולהפוך אותו לרפורמה הגדולה של הקדנציה השניה שלו.

3. מלחמת אזרחים הסורית

בשנה שעברה, כמתחייב מהמציאות, היה האביב הערבי במקום הראשון. אבל מלחמת האזרחים הסורית היא כבר מזמן לא אביב. לפחות 60 אלף הרוגים וסוף שכל הזמן נראה באופק אבל בפועל לא מתקרב, שלא לדבר על זה שאף אחד לא יודע ממש מה יהיה ביום שאחרי אסאד. כל זה מרחק של שלוש שעות נסיעה מתל אביב. מלחמות אזרחים הן היסטורית תמיד המלחמות הקשות והאכזריות ביותר. יש לקוות ששנת 2013 תביא מעט רגיעה לשכנתנו מצפון.

4. התנקשות בשגריר ארה"ב בלוב

בנגזי, לוב, יום השנה לציון מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר, התקפת אלקעידה על הקונסוליה האמריקאית. בתירוץ של תגובה לסרטון אנטי-איסלאמי פרובוקטבי שהפיצו חוגי הימין הקיצוני בארה"ב ביו טיוב, הוצאו אלפים לרחובות בעולם הערבי למחאה אנטי אמרקיאית. בחסות ההפגנות חוליה של הטרור העולמי תקפה את הקונסוליה האמריקאית בבנגזי. כריסטופר סטיבנס, שגריר ארה"ב ללוב שהיה במקרה במקום, נהרג. סטיבנס היה מהדיפלומטים הבולטים באמריקה שתמכו בהידברות ופיוס עם העולם הערבי. הוא היה השגריר הראשון בלוב החופשית שאחרי עידן קדאפי. פעולת הטרור שהפכה להתנקשות הזכירה בצורה כואבת שלתומכי השלום עדיין יש אויבים רבים.

5. המשבר האירופי

משבר החוב האירופי ממשיך לככב ברשימת הסיכום השנתית. השנה הביא המשבר ל"קורבנות" פוליטיים ביוון, ספרד ואיטליה. גרמניה, כנראה הכלכלה היציבה היחידה בגוש היורו, שולטת למעשה באירופה. בחסדה וברצונה יתעצב ויפתר המשבר. העדכון האחרון מלפני שבועיים הוא סיכום לפיו שורה ארוכה של בנקים חשובים  באירופה יוכפפו ישירות לבנק המרכזי האירופי שיושב בפרקנפורט (גרמניה). בסוף שנת 2013 ילכו אזרחי גרמניה לבחירות כלליות. סביר להניח שבבחירות אלו יקבע גורלה של אירופה.

6. סקרנות על מאדים – 6/8

בשישי לאוגוסט נחת קיוריאוסיטי, סקרנות, רכב החלל החדש של נאסה בשלום על המאדים. כבר מזמן היינו צריכים לשלוח לשם אדם. חזית החלל היא אחד מהשאיפות החשובות ביותר של האנושות. הישגים כאלו הם אלה שהופכים אותנו מישראלים, פלסטינים, רוסים, סינים וכ"ו לבני אנוש הנמצאים באותה סירה ענקית בשם ארץ. לכו לראות את התמונות האחרונות באתר של נאסה.

7. מוחמד מורסי מהאחים המוסלמים נבחר לנשיא מצרים

ב24 למאי התקיימו בחירות חופשיות ראשונות לנשיאות מצרים מאז ההפיכה כנגד מובארק. בניגוד להערכות מוקדמות לפיהן הצבא לא יותר על כוחו ושליטתו במדינה, הצליחה מצרים שוב להפתיע את העולם בקיום בחירות חופשיות ובטוחות שבהן זכתה האופוזציה המסורתית במצרים, האחים המוסלמים שהיו אופיזיציה גם למובארק וגם לצבא, בנשיאות. מורסי הפתיע שוב שבכך שהצליח לבצר את מעמדו במהירות. להחליף את ראשי הצבא והביורוקרטיה, ולאחרונה להעביר שינוי בחוקה במשאל עם.  אנחנו אולי לא אוהבים את עלייתם של מוסלמים דתיים לשלטון אצל שכנתנו מדרום, אבל עד כה לפחות הוכיח מורסי מתינות ואחריות גם כלפי העם המצרי וגם כלפי ישראל. ההפיכה נהייתה למהפך. עד כמה תתבסס מצרים כדמוקרטיה? ימים יגידו. הנסיון מהעולם לא מבשר טובות לדמוקרטיות חדשות שבחרו בשלטון דתי. אבל אולי מצרים תפתיע אותנו שוב.

8.הבחירות לנשיאות צרפת

ניקולא סרקוזי זוכרים? הבנימין נתניהו של הצרפתים. נפוליאון חדש. קיסר הרפובליקה. מהאנשים החזקים באירופה ואשתו הדוגמנית. אותו ניקולא הפסיד בבחירות למנהיג הסוציאליסיטים האפור פרנסואה הולנד בבחירות שהתקיימו בשישי במאי השנה.  הלוואי אצלנו (לצערנו לא הפעם). מקרב אזרחי צרפת הגרים בישראל אגב זכה סרקוזי ביותר מ-80% מקולות הבוחרים.

9.פלסטין באו"ם

בכ"ט בנובמבר 2012 זכתה פלסטין בהכרת העצרת הכללית של האו"ם כמדינה משקיפה. בפועל התואר מגיע עם מעט מאוד סמכויות. אבל ההישג ההיסטורי של הפלסטינים היה בעיקר בתמיכה המאוד רחבה לה זכה המהלך. ישראל, ארה"ב וצ'כיה היו המדינות המערביות היחידות שהתנגדו בהצבעה. ראו הרחבה נוספת בנושא במקום הראשון בסיכום הישראלי.

10. פארק- גוואן-היו נבחרה לנשיאת דרום קוריאה

פארק גוואן היו (Park Geun-hye) מהמפלגה השמרנית נבחרת לאישה הנשיאה הראשונה של דרום קוריאה. אני לא מתרגש יותר מידי מבחירות בקוריאה, אבל את המקום האחרון נתתי בצורה סמלית לפארק שעם בחירתה גדל מספר הנשים המנהיגות מדינות בעולם ל-21. קצת יותר מרבע מהמדינות הדמוקרטיות בעולם. כרונולוגית זהו גם האירוע האחרון ברשימה השנה: פארק נבחרה ב19.12.12.

מי שיטען שהרשימה שלי מוטה כלפי מערכות בחירות יצדק כמובן. אני חושב שבחירות בעולם הן דבר חשוב, ובחירת נשים מנהיגות ספציפית היא דבר שעדיין ראוי לציון מיוחד. אני מתנגד בתוקף לכל הטוענים שהשיטה הדמוקרטית כל כך מקולקלת שהבחירות עצמן הן דבר מיותר שלא מביא לשינוי. בדמוקרטיה, בחירות הן הכלי החשוב ביותר בידי האזרחים להכריע את גורל הפוליטיקה שלהם (אם כי קיום בחירות כשלעצמו אינו מבטיח דמוקרטיה). תוצאות הבחירות חשובות, יש הבדל בין מועמדים, וזכיה של ניקולא סרקוזי אינה שקולה לזכיה של פרנסואה הולנד. כן, כולם יאלצו להתמודד עם אותה מציאות, לפעמים קשה, לפעמים בלתי תלויה ומעצבנת, אבל החלטות תמיד תהינה. אל תגידו שלא ניתן לשנות את המציאות ותשקעו באדישות, תשאלו במקום זאת מה אני כן יכול לעשות על מנת לשנות את החלקים במציאות שניתנים לשינוי. השתתפות בבחירות חופשיות והוגנות היא פרביליגיה של החיים בדמוקרטיה, לרוב אזרחי העולם אין פריבלגיה כזו. למי שיש אותה, חייב למען עצמו קודם כל, לנצל אותה.

 

 

2 תגובות

  1. […] מציג את עשרת אירועי השנה בישראל (חלק א') – ובעולם (חלק ב'). מיועד (לא רק) למי שלא קורא […]

  2. מוריסי אמנם מוכיח מתינות ואחריות, אבל הייתי אומר שהניסיון שלו שלא צלח ליטול לעצמו סמכויות מופרזות הוא צעד, או לפחות ניסיון לעשות צעד, לכיוון רודני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: