כשהתותחים רעמו…

לא עדכנתי את הבלוג במשך כל הלחימה. אולי זה בגלל שהמוזות שתקו אבל האמת היא שאני קצת לחוץ בין שני מאמרים בימים האחרונים (וזה הולך להחמיר בשבועיים הבאים). היה לי תוכנית להמשך הכתבות האלקטוראליות לקראת הבחירות אבל בזמן המלחמה זה הרגיש לא במקום. אני מקווה עוד השבוע להספיק להעלות את הכתבה הבאה בסדרה האלקטוראלית – משהו מאוד מעניין על הקולות המבוזבזים, אחוז החסימה וסקרים. אבל היום אני בכל זאת רוצה לכתוב כמה דברים שעלו לי בזמן המלחמה . [הנה הצעה, אם למישהו יש שאלה בנושאים אלקטוראליים לקראת הבחירות (שיטת הבחירות בארץ, נוסחת חישוב המושבים, מה סיכויי הכניסה, קריאת סקרים וכדומה) מוזמנים לכתוב לי כאן בתגובות, בהודעות פרטיות, או בפייסבוק ואני אשתדל לענות כמיטב יכולתי בחודשיים שנותרו].

* אז רציתי להגיד כמה מילים על הרתעה. מטרת המבצע הרשמית היתה חיזוק "שיקום יכולת ההרתעה של מדינת ישראל". שמענו את המילה הזו כל כך הרבה פעמים מכל כך הרבה נציגים בתקשורת שהתפלאתי (לא באמת, אין לי ציפיות) שאף שדר בכלי השידור לא טרח לשאול את המרואיינים שלו מה זה בעצם אומר שיקום ההרתעה, ובכלל מה זה הרתעה.

הרתעה, כפי שכתבתי כאן בעבר בנושא איראן, היא לגרום לצד ב' לעשות (או לא לעשות) משהו לפי רצונו של צד א' בלי הפעלת עוצמה מצד א' על ב'. אם צד א' מפעיל עוצמה על צד ב' זה נקרא כפייה, לא הרתעה. פעולה צבאית ברצועת עזה לשם עצירת ירי הרקטות לא יכולה להחשב כהרתעה, זו דוגמא מובהקת של מדיניות כפייה או אכיפה (או אפילו ענישה, כמו שטענו בגילוי לב חלק מהמדינאים). זה אגב בסדר גמור, אין שום דבר פסול אינהרנטית במדיניות של כפייה, אלא שצריך להתייחס אליה ולשפוט אותה ככזו.

* אני לא מיתמם, אני מבין שאלה שמדברים על הרתעה חושבים שאחרי המבצע אז החמאס יפסיק לשגר עלינו טילים כי הוא יחשוש ששוב נתקוף אותו, כלומר אחרי המבצע תיווצר הרתעה. אבל זו הנחה שאין לה שום בסיס אמיתי. ראשית, כי כבר ביצענו את זה יותר מפעם אחת בעבר. מדוע לא נוצרה הרתעה אחרי מבצע עופרת יצוקה? הרי בעופרת יצוקה הפצצנו יותר, הרגנו יותר פעילי חמאס, אפילו נכנסנו קרקעית לרצועה ובכל זאת לא נוצרה הרתעה. עובדה הירי המשיך. אז מדוע שהפעם תיווצר הרתעה? הממשלה אומרת לנו שיעדי המבצע הפעם הושגו ונוצרה הרתעה – הממשלה או משקרת או שהיא בעצמה לא יודעת מה זה הרתעה. עובדה: הממשלה חתמה על הסכם הפסקת אש עם חמאס בתיווך אמריקאי ומצרי. הפסקת אש ומסמך הבנות של הפסקת אש הם הסכם, לא הרתעה. כלומר גם אם עכשיו לא ירו טילים אז זו תוצאה של עמידה בהסכם, לא תוצאה של הרתעה. אם מטרת המבצע היתה באמת להשיג הרתעה אז לא היה שום צורך בהסכם; ברגע שראשי הביטחון היו חושבים שנוצרה הרתעה הם היו פשוט צריכים להפסיק את הפעולה, והיה ואכן הושגה הרתעה אז החמאס היה מפסיק לירות, בלי הסכם, פשוט בגלל שהוא מורתע.

* כנראה שלהשיג הרתעה מול חמאס זה יותר קשה ממה שחושבים. חמאס שולט שלטון סמי-טוטאליטרי ברצועה. מדובר בשלטון דתי, אלים, שמוכן להקריב את האוכלוסייה שלו למען ערכי "ההתנגדות" שעליהם מבוססת התנועה הפוליטית של חמאס. בלי ההתנגדות חמאס אינה קיימת, בלי ההתנגדות לחמאס אין שום דבר להציע לפלסטינים שפתח לא מציעים בצורה טובה יותר. הפצצה ישראלית ממושכת בעזה על כן רק מחזקת את תפיסת ההתנגדות של חמאס, לא מחלישה אותה.

אין ספק שחמאס לא אוהבים את החיסולים של ראשיהם, מנהיגים לא אוהבים לחיות בפחד אישי, אבל החיסול של ג'אברי הושג כבר ביום הראשון. מדוע להמשיך? אני טוען שאם היעד במבצע עמוד ענן היה ליצר הרתעה כלשהי, ההרתעה שאפשר היה להשיג הושגה במלואה כבר בשעה הראשונה של המבצע. התמשכות המבצע רק אפשרה לחמאס להתעשת ולמכור מחדש את מסר ההתנגדות האלימה, בירי טילים במקרה הזה, כדרך הטובה ביותר להתנגד 'לתוקפנות הישראלית'. העובדה שעוד בסופו של דבר הגענו איתם להפסקת אש שבמסגרתה אנחנו נותנים הקלות לאוכלוסיה הפלסטינית בעזה רק מוכיחה עוד יותר את טענתם של חמאס: ההתנגדות עובדת.

* בארבע  השנים של ממשלת נתניהו נחתמו שלושה הסכמים עם חמאס: הקלות משמעותיות בעקבות משט המרמרה, עסקת שחרור שליט, והפסקת האש שאחרי עמוד ענן. עם אבו מאן לעומת זאת לא נחתם אפילו הסכם אחד.
חמאס מקבל לגיטימציה בינלאומית בחסות ממשלת נתניהו כשלטון הלגיטימי בעזה שמביא לתושביו הישגים מול ישראל, בעוד שאבו מאזן מכונה טרוריסט מדיני באו"ם וישראל פועלת להחרמתו בעולם.
רוצים להרתיע באמת את חמאס? קודם כל תפסיקו לתת לו הישגים בדמות הסכמים שמיטיבים עם האוכלוסייה הפלסטינית בתמורה לשקט מצידו. אם אתם חייבים להגיע להבנות עם חמאס אז עדיף לתחום אותן להטבות לראשי חמאס בלבד. למשל הפסקת אש שתבטיח חסינות לראשי חמאס כל עוד לא יורים עלינו. הסכמה כזו הייתה נותנת תמריץ אישי לשמור על שקט, אבל לא קושרת בין ההתנגדות לבין הישגים מדיניים במאבק בכיבוש.

שנית וחשוב מכך, אם רוצים להרתיע באמת את חמאס אז חייבים ליצר דיאלוג והישגים למשא ומתן עם פתח בראשות אבו מאזן. המסר לפלסטינים צריך להיות שהתנגדות בלתי אלימה ופשרות דיפלומטיות יביאו להם הישגים יפים, ישירים וטובים יותר מכל מאבק אלים. הפלסטינים צריכים להרגיש תקווה ואופטימיות שבדרכי שלום הם יכולים להביא לשיפור במצבם. אנחנו צריכים לשאוף לכך שגם התקווה הפלסטינית בת שנות האלפיים תהיה להיות עם חופשי בארצם – חופשי מכיבוש, ממצוקה, ממלחמה ומטרור. מזה חמאס באמת מפחד. מדיניות כזו היתה מערערת את חמאס. אבל המסר של ממשלת נתניהו לפלסטינים הוא בדיוק הפוך. ממשלת נתניהו מעודדת את החמאס לא רק בעזה, גם בגדה.  אחרי ארבע שנים בשלטון האם נתניהו יכול להגיד בפה מלא לאזרחי ישראל שהיום הם יותר בטוחים? שהוא עשה משהו להחליש את חמאס? בדיוק להפך.

3 תגובות

  1. אינני בטוח שהרתעה, ע"פ הגדרתה או ע"פ פרשנותה המעשית, מחייבת כפיה או שימוש בכוח עודף בהכרח. במילון: "גרימה לנסיגה, הדיפה, הנעה לאחור, הסגה, הרחקה; הפחדה, גרימת שאט נפש, גרימת רתיעה". אנו מתכוונים להרתיע פושעים, באמצעות הענישה, ומשתמשים בהרתעה יום יום בכל תחומי חיינו. אך טרם נמצא הסרגל שעל פיו נוכל למדוד ולחשב את השפעת ההרתעה על תודעתו של האובייקט. האם די בכך בכדי להמעיט בחשיבותה של ההרתעה, כצעד טקטי זמני, במיוחד לאור העובדה שהצד השני אינו מוגדר, אינו דובר בקול אחד, ומונע בכוחה של קנאות דתית קיצונית?

  2. […] השנה בנסיבות משמחות הרבה פחות, ישראל חתמה שוב על הסכם עם חמאס, שלישי במספר מאז נכנס נתניהו ללשכת ראש הממשלה. שלושה […]

  3. […] השנה בנסיבות משמחות הרבה פחות, ישראל חתמה שוב על הסכם עם חמאס, שלישי במספר מאז נכנס נתניהו ללשכת ראש הממשלה. שלושה […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: