פוליטון 4, פתק ההצבעה, ועדכון בחירות (ארה"ב) קצר

* פוליטון 4 עלה לאויר. פוליטון הוא עיתון הסטודנטים של המחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים שהיה לי הכבוד לעזור בהקמתו. הגיליון הנוכחי הוא גיליון מעולה לדעתי. במיוחד אני ממליץ על מאמר מאלף של אודי בקר על התרומות הגדולות והקטנות בבחירות בארה"ב. בקר מסביר על חלוקת הכסף על פי הטייה מפלגתית ומדובר במידע חשוב מאוד לכל מי שרוצה להבין יותר לעומק את המניעים והכוחות מאחורי הקמפיין הנשיאותי. כמו כן יש חלק אחרון על גיוס כספים לקמפיין בישראל כהכנה לבחירות בארץ בעוד שלושה חודשים.

מאמר יפה נוסף של אודי שפיגל מביא את הטיעונים של למה לא חייבים לגייס חרדים ומדוע זה יכול גם להזיק. כידוע לקוראי הבלוג אני מסכים איתו לחלוטין.

גם בגיליון הנוכחי עזרתי בעריכת התוכן ועיצבתי את הגיליון ויזואלית.

* כמובן יש גם מאמר שלי, הפעם ביחד עם לירן הרסגור (העורכת הראשית), על המבנה הטכני של פתק ההצבעה הטיפשי בישראל. מוזמנים לקרוא:

כשמדברים על הצורך לשנות את שיטת הבחירות בישראל מזכירים לרוב את השיטה היחסית הקיצונית הנהוגה כאן שמובילה למספר מוגזם של מפלגות בכנסת, את אחוז החסימה, את העדר האלמנט האישי בבחירות וכיוצא בזה. אולם מעט מאוד מזכירים את רגע ההצבעה עצמו, דהיינו האופן שבו אנו מצביעים הלכה למעשה בבחירות. נכון, מדובר בנושא שולי יחסית, אולי טריוויאלי, ולא נטען ששינויו יביא למהפכה דרמטית בפוליטיקה הישראלית, ואף על פי כן כדאי לשים לב גם אליו. האם ניסיתם לחשוב פעם אם האופן שבו אנו מצביעים בכלל הגיוני? מגיעים למקום הקלפי, נרשמים אצל נציג הקלפי, מקבלים מעטפה, הולכים אל מאחורי הפרגוד, בוחרים פתק מתוך קופסא מחולקת מלאת פתקים, עליו רשומות אות אחת עד שלוש אשר לרוב מייצגות שם שונה לחלוטין מהמפלגה לה אנו רוצים להצביע, מכניסים את הפתק למעטפה שקיבלנו, סוגרים את המעטפה, יוצאים מהפרגוד ומשלשלים את המעטפה לתוך תיבת הקלפי. האם לא ניתן למצוא שיטה יעילה יותר מזו?  [להמשך בפוליטון]

* עדכון קצר על הבחירות בארה"ב, שבועיים בדיוק לפני פרסום התוצאות: אתמול היה העימות הנשיאותי האחרון בנושאי מדיניות חוץ. רומני נקט באסטרטגיה פחדנית ואימץ לחלוטין את האג'נדה הדמוקרטית למדיניות חוץ בלי אף מילה על בוש, ובלי חזרה על הדברים שלו בכנס ה-47% על העדר פתרון מדיני עם הפלסטינים, רומני לא הציג שום דבר חדש או ביקורת אמיתית על המדיניות של אובמה. נכון, רוב הפרשנים וכנראה שגם רוב הציבור ראו את זה ולא אהבו את הרעיון שחייזר שהיה נופל מהשמים היה מאמין שדוקא רומני הוא המועמד הדמוקרטי – הסקרים הראו שאובמה ניצח את העימות ברוב ברור. אבל אני לא חושב שאובמה יצא עם ידו על העליונה באמת. בשלב הזה של המרוץ צריך לשכנע מעטי מעט של מתלבטים לא משוכנעים. מי שעדיין מתלבט בשלב הזה ספק אם הנצחון האינטלקטואלי של אובמה בעימות על מדיניות חוץ ישנה לו הרבה. רומני נתן בסך הכל הופעה בסדר, בדגש על המילה הופעה. לא היה בה שום דבר אמיתי או חכם אבל הוא "נראה" היה רציני ומסוגל לדבר על נושאי חוץ (שטחיים ככול שיהיו הדברים עצמם). עבור המצביע המתלבט הממוצע יכול מאוד להיות שזה מספיק. אולי אפילו משכנע שרומני אכן "נשיאותי" מספיק.

סקרים ראשוניים שהתפרסמו אתמול מראים שאובמה לא צבר יתרון בסקרים והמרוץ ממשיך להיות צמוד מאוד. יחד עם זאת, כמו בעימותים הקודמים, סקר שמתפרסם יום אחרי עימות מלמד מעט מאוד על ההשפעה של העימות. ולו בגלל שרוב הסקרים שמתפרסמים בארה"ב מתבצעים על פני כמה ימים. על כל פנים תמונת המצב נשארת כזו: במישור הארצי צמוד מאוד עם הובלה קטנה בנקודות לרומני. במישור המדינות המתנדנדות אובמה עדיין מוביל ברוב קטן ברובן. במדינות המפתח, ובראשון אוהיו, יתרון לאובמה. זה אמור להספיק לאובמה לנצחון בעוד שבועיים. אבל עד כמה הסקרים הצמודים מדוייקים? ובעיקר מי בסופו של דבר יגיע להצביע? במצב מרוץ כל כך צמוד לאחוזי ההצבעה יהיו השלכות קריטיות.

* שלשום פרסמתי כאן רשומה על אחוז החסימה והורדתי אותה אחרי כמה דקות. מתנצל בפני מי שמחפש אותה. אני אעלה אותה כאן שוב ממש בקרוב.

תגובה אחת

  1. תודה על ההמלצה, ועל העבודה החשובה והטובה. אקרא אותך יותר לעומק יותר מאוחר 🙂

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: