על העליבות

חלק משונאי נתניהו ומתנגדיו יכלו גם הם להגיד היום שמדובר בתרגיל מבריק. בקדימה צהלו חברי הכנסת שכבר הרגישו את חרב הגיליוטינה על צווארם, "שאול יודע לעשות פוליטיקה" אמרו. במסיבת העיתונאים המשותפת הגניבו זה לזה מופז וביבי חיוכים וקריצות של מנצחים. אחת מהטענות שהושמעו, גם מקרב מבקרי נתניהו בדרך כלל, ראויה לתגובה יותר מכל והיא שהמהלך טוב ונכון שכן הוא לכל הפחות מונע מערכת בחירות מיותרת שתוצאותיה ידועות מראש. על פי השקפה זו הבחירות, עליהן הכריז נתניהו לאחר יום העצמאות (אם כי למעשה עבדו עליהן מאז חודש נובמבר), הוקדמו רק בגלל חוסר היציבות הקואליציונית שבשיטת הממשל הקיימת. העובדה שנתניהו כנראה היה נבחר בשנית בספטמבר מוכיחה שהציבור לא רצה ממשלה חלופית ועל כן מדוע להקדים את הבחירות ולשלם את המחיר היקר שלהן רק בשביל לבחור באותה ממשלה שוב. אם אפשר למנוע זאת, מה טוב. הקואליציה הרחבה הנוכחית, 94 מנדטים, תהיה מצוינת שכן היא תוכל לדלג על קשיי הממשל הקיימים ולהעביר כל הצעת החלטה בלא קושי. לפחות עד מועד הבחירות החוקי בעוד שנה.

או זה לפחות המסר האנטי דמוקרטי שנתניהו ומופז מנסים למכור. קואליציה של 94 חברי כנסת ( 80% מחברי הבית) היא קואליציה שכפי שאמר היום יושב ראש הכנסת "מנוונת את הפרלמנט". המסר לציבור הוא שבחירות (היום, בעוד שנה, בעוד ארבע) הן דבר שבעיקרון הוא מיותר והתהליך הדמוקרטי של הרכבת ממשלה הוא מזיק. כמה טוב היה אילו יכלו כל חברי הכנסת להסכים על מועמד אחד, דיקטאטור נאור (או לפחות סביר) שיוכל לקבל כל החלטה בלי בעיה ובלי ביקורת מציקה של הראשות המחוקקת. במצב כזה לא תהיה לנו בעיית משילות הם יאמרו. ועל שום מה הקריבה את עצמה האופוזיציה? מדוע קמות ממשלות אחדות רחבות? ממשלות אחדות לרוב קמות סביב אירוע של משבר או מצב חירום לאומי. בזמן מלחמה גדולה, על מנת להגיע להסכם שלום היסטורי שדורש קונסנזוס מיוחד, בגלל משבר כלכלי חריף במיוחד שלתיקנו דרושות תוכניות רדיקליות; סיבה אחרת להקמת ממשלת אחדות לאומית בעולם היא אם מיד לאחר בחירות אף אחת מהמפלגות הגדולות לא מצליחה להקים קואליציה ללא מפלגות קיצון אנטי ממסדיות (פאשיסטיות או אנרכיסטיות באירופה למשל). במצב כזה לפעמים קמות ממשלות אחדות של מרכז כנגד הכוחות הקיצוניים. ממשלת אחדות תמיד באה על חשבון תפקיד האופוזיציה בשלטון דמוקרטי תקין. ממשלת אחדות היא בהגדרה פגיעה בדמוקרטיה. אך לפעמים צריך לעשות פגיעה קטנה (או גדולה) כזו בשביל להציל את המדינה.

אבל זה ממש לא המצב בישראל. הממשלה של נתניהו נבחרה ומתפקדת כבר למעלה משלוש שנים. אין שום אתגר סופר מיוחד שעומד על הפרק. אין מלחמה, אין משבר כלכלי, בטח שאין שלום. לממשלה נותרו לכל היותר  16 חודשים לפני מועד הבחירות החוקי, ובעוד חצי שנה יעברו ארבע שנים שלמות מאז שנבחרה הכנסת. אם כן מדוע ממשלת אחדות לאומית עכשיו? מדוע מקריבים את תקפיד האופוזיציה? מדוע מקריבים אלמנט דמוקרטי חשוב כל כך? לא, לא בשביל להציל את המדינה – עושים את זה בשביל להציל את עורם של כמה חברי כנסת מקדימה. איזו עליבות. לפחות זה מבריק, נכון?

* אך האם התרגיל של נתניהו באמת כל כך מבריק? על פי מירב הסיכויים צפוי היה נתניהו להיבחר בספטמבר שוב לארבע שנים נוספות כאשר כל האיומים עליו רחוקים מרחק רב. ההימור מבחינתו של נתניהו בהליכה לבחירות היה עם סיכונים קטנים מאוד ועם רווח פוטנציאלי גדול. אבל נתניהו בחר בלקחת שנה הארכה ולדחות את הבחירות לשנה (אולי). בפוליטיקה שנה יכולה להיות הרבה זמן, אבל לא במבחן ההיסטוריה. בעוד שנים מהיום כאשר יסתכלו היסטוריונים על ממשלת נתניהו האם מישהו יזכור את התרגיל הגאוני לכאורה שהוא עשה היום? אם בעוד שנה מהיום יזכה נתניהו בבחירות, תרגיל מופז יהיה לא יותר מהערת שוליים סתמית בהיסטוריה של ממשלתו. פרשנים יגדירו אותו לכל היותר כחסר משמעות. אבל אם בעוד שנה מהיום יפסיד נתניהו את הבחירות, או אז יגידו גם הפרשנים שמתמוגגים היום מהתחכום הפוליטי שמדובר היה במהלך כושל שהביא בסופו של דבר למפלתו של נתניהו מהר משהיה צפוי.

* ואולי בעצם לא קרה שום דבר. לפני שבועיים הייתה לנתניהו קואליציית ימין יציבה ודורסנית, האופוזיציה בהנהגת קדימה הייתה רופסת ולא רצתה בבחירות מוקדמות, וגם היום יש לנו קואליציה ימנית בראשות נתניהו, יציבה ודורסנית, וקדימה עדיין רופסת ולא רוצה בבחירות מוקדמות. למעשה אם תחשבו על זה, קדימה הרי לא באמת נכנסה לממשלה. הם לא מקבלים שרים והם לא ישפיעו על מדיניות הממשלה מבפנים. שאול מופז הוא היחיד שמקבל שר ללא תיק. כל מה שהשתנה זה שקדימה לא תפעל רשמית להפלת הממשלה ולא תצביע נגדה.  אבל גם מקודם קדימה לא ממש פעלה אקטיבית להפלת הממשלה. רק בשבוע שעבר התחננו חברי הכנסת של קדימה על בימת המליאה שלא יקדימו את הבחירות, שעכשיו זה לא הזמן, שזה לא מתאים. בסה"כ ראש הממשלה נענה לבקשתם וויתר על תוכניתו להקדים את הבחירות. זה הכל. קדימה לא נמצאת בממשלה, היא לא יכולה להפיל את הממשלה גם אם היא רוצה והבטיחו להם רק שלא תהינה בחירות בספטמבר. כשראש הממשלה שוב ירצה בחירות הוא יעשה אותן. הוא לא צריך בשביל זה את קדימה. או במילים אחרות, אולי, וממש לא בפעם הראשונה, נתניהו פשוט קיבל רגליים קרות. כמו ראשי ממשלה אחרים בעולם הוא רצה לנצל את היתרון הפוליטי בסקרי דעת הקהל ולהבטיח ניצחון קל בבחירות בזק עכשיו, לפני הבחירות בארה"ב ולפני העברת התקציב. נתניהו תכנן את האופציה הזו מאז חודש נובמבר, אולי אפילו לפני. הוא הקדים את הפריימריז בליכוד, הוא כפה פריימריז באופוזיציה, הוא מצא תירוצים, הוא קבע מועד ואפילו הספיק להצביע על פיזור הכנסת. ואז פתאום, ביום ראשון בערב עשו לו קצת צרות בועידת המפלגה שלו ולביבי קפאו החלציים. בשביל מה לו עכשיו בחירות חשב פתאום, שוב להתמודד עם פייגלין הזה. נתניהו חיפש מוצא מהיר ומצא אותו בדמות שאול מופז הנואש. וזה כל מה שקרה. לא תרגיל מבריק, לא גאונות, לא מלחמה. פשוט נתניהו נשאר נתניהו ומופז נשאר מופז וזו התוצאה. עליבות.

2 תגובות

  1. […] כהגדרתו. הכנסת אפילו הספיקה לפזר את עצמה. אבל אז הגיע התרגיל העלוב (או "המסריח) של מופז וקדימה שהתחננו מראש הממשלה לבטל […]

  2. […] כהגדרתו. הכנסת אפילו הספיקה לפזר את עצמה. אבל אז הגיע התרגיל העלוב (או "המסריח) של מופז וקדימה שהתחננו מראש הממשלה לבטל […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: