פרדוקס או לא פרדוקס

אחרי הפסקה קצרה (הייתי ברומא) אני חוזר לכתוב והפעם מפנה אתכם למאמר של גבי שפר מהאוניברסיטה העברית לפני שבועיים בהארץ. במאמר, שפר מאיר נקודה חשובה ומעניינת בפוליטיקה הישראלית העכשווית לה הוא קורא בכותרת "פרדוקס ההצבעה לנתניהו". הפרדוקס הוא כזה: הציבור הישראלי של ימינו אומר בסקרים שהנושאים החברתיים כלכליים הם הנושאים החשובים ביותר מבחינתו, הרבה יותר מהנושאים המדיניים והביטחוניים. בנוסף אומר הציבור שהוא לא מעריך ולא סומך על הממשלה הנוכחית בטיפול בנושאים הכלכליים. עובדה זו עולה בקנה אחד עם עמדות הציבור בנושאים כלכליים חברתיים בסקרים לאורך השנים (הציבור הישראלי תומך בעמדות סוציאליות הרבה יותר מהממשל באופן עקבי) מול העמדה הניאו-שמרנית הידועה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הקשור לכלכלה וחברה. מנגד, באותם סקרים עכשוויים, מראה הציבור תמיכה אלקטוראלית בראש הממשלה ובמפלגתו – אילו הבחירות היו נערכות היום היה הימין זוכה ברוב גדול עוד יותר מזה שיש לו היום, ומעמדו של בנימין נתניהו כראש ממשלה בלתי מעורער בסקרים מול כל מועמד אחר. אכן סוג של פרדוקס לכאורה שמחייב הסבר.

תרשו לי להציע כמה הסברים חלופיים או משלימים לאלה שמציע שפר במאמרו. ההסבר הראשון הוא הפשוט ביותר: הציבור בסקרים משקר, או לפחות אינו כן עם עצמו; אנשים עונים שמבחינה פוליטית הנושא הכלכלי-חברתי הוא החשוב להם ביותר אך בפועל הם אינם מאמינים בזה באמת. זה אולי פופולארי להגיד את זה נוכח המחאה החברתית, אבל עובדה שמעט מאוד אנשים יסכימו לשקול בכלל להחליף מחנה פוליטי על רצף בטחוני בשביל להצביע למפלגה שמתאימה להם יותר מבחינת השקפה כלכלית.

שנית, מצידו השני של אותו מטבע, המערכת הפוליטית כולה בנויה סביב השסע המדיני בטחוני ואף מפלגה לא עושה סימנים של ניסיון אמיתי לשנות את זה. נכון, שלי יחימוביץ אולי מדגישה את הנושאים הכלכליים ומסרבת לרוץ על הנושא המדיני, אך אף אחד לא מתבלבל לחשוב שכמפלגה מרכזית בישראל העבודה תסכים לזנוח לחלוטין את הנושא המדיני בשביל למקסם את ההישגים הכלכליים. נקודה זו אולי תובהר טוב יותר בהסבר השלישי:

גם אם הפרדוקס אמיתי ואכן קיים רוב בציבור שעבורו השיקולים הכלכליים חשובים יותר מהשיקולים הביטחוניים, זה לא אומר בהכרח שנתוני הסקרים לא משקפים זאת. צריך לזכור שהליכוד בראשות נתניהו זוכה לתמיכה יותר מכל מפלגה אחרת, אבל לא לתמיכה מוחלטת: רחוק מזה – הליכוד בראשות נתניהו זוכה לתמיכת 25% מציבור הנשאלים בלבד. מדובר באחוז נמוך מאוד למפלגת שלטון גם במושגים השוואתיים למדינות עם שיטה פרלמנטארית יחסית אחרות. יתכן ואפשר היה ליצור בכנסת קואליציה של מפלגות התומכות במדיניות כלכלית סוציאלית יותר. קואליציה שתכלול את מפלגת העבודה, המפלגות הערביות ומרץ לצד הבית היהודי, האיחוד הלאומי, ש"ס ויהדות התורה. הצחקתי אתכם? זו בדיוק הנקודה. גם אם קואליציה כלכלית תהיה פוטנציאלית בכנסת אף אחד לא יחלום להקים אותה. אפשר לטעון בבטחון רב שאף אחד בציבור, כולל הסוציאליסטים ביותר, לא היה חותם על קואליציה כזו;  גם אם השיקול הכלכלי הוא מרכזי בשיקולי הבחירה של הבוחר במפלגה בבחירות, זה לא אומר שהוא יהיה מרכזי בשיקולי ההעדפה שלו לקואליציה. מהבוחרים בהקרנה על המפלגות: גם אם מערכת הבחירות תהיה סביב נושאים כלכליים, הרכבת הקואליציה תהיה סביב נושאים מדיניים-בטחוניים.

על כן יש אמת מסוימת בטענה של כמה בימין, שהמחאה החברתית והצפת הנושאים הכלכליים הם ניסיון של השמאל (המדיני בטחוני) לגרוף תמיכה מהימין הניצי על נושאים שלא מן העניין הפוליטי המרכזי בישראל. מבחינה זו צדקו המתנחלים בכך שהיו חשדניים כלפי המחאה החברתית. אך מנגד, צריך לזכור שלא מדובר בתרגיל פוליטי מלוכלך. זכותו של מחנה פוליטי להזכיר למצביעים פוטנציאלים שיש לו גם יתרונות אחרים להציע. לא צריך להסתיר או להתבייש בעובדה שיש קשר בין מדיניות שמאלית מדינית למדיניות שמאלית כלכלית – להיפך, אפשר להדגיש את הקשר ולנסות לשכנע משוכנעים בנושאים הכלכליים לתת צ'אנס לשמאל גם בנושאים מדיניים. זכותם של מפלגות האופוזיציה לבקר את המדיניות הכלכלית של הממשלה ולהציע אלטרנטיבה אמיתית. בואו נזכור שלמרות שמצב גוש השמאל נראה עגום על פניו, עדיין ההפרש הבין-גושי בסקרים המחמיאים ביותר לימין עומד על 8-14% . מדובר בהפרש משמעותי, אך לא בכזה שבלתי אפשרי בעליל לגשר עליו. מספיק לשכנע אחוזים בודדים של אנשים שלהם הנושאים הכלכליים אכן יותר חשובים מהמדיניים לעבור צד ויש מהפך. נו אבל בשביל זה צריך אופוזיציה יותר אקטיבית ופחות פסימית.

4 תגובות

  1. 2 הערות :

    א. אני רוצה להזכיר לכולנו שהסקרים שנעשים חדשות לבקרים
    לא שווים את הניר שעליו הם כתובים , בטח במרחק של שנה ושנתיים ממועד
    הבחירות.

    ב. המגזר היחידי שהיה יכול לשנות את יתרון הימין , זה המגזר הרוסי.
    אם עשרה מנדטים היו עוברים מליברמן למפלגות המרכז שמאלה
    התמונה הייתה משתנה לחלוטין.
    המגזר הזה ברובו נמצא במעמד הביניים והנושא הכלכלי קיומי חשוב לו
    כמו כן המרחק בין המגזר הרוסי לדתי הוא כמו המרחק בין מזרח למערב.

    הבעיה שמגזר זה ברובו אוהב מנהיג חזק , בדרך כלל גם מושחת ,
    זה מגזר שינק 70 שנה דיקטטורה , ולא בדיוק מעורה ומבין את החיים בישראל.
    ליברמן הולם את המגזר כמו כפפה ליד.
    יעבור לפחות עוד דור עד שהבנים והבנות של המגזר יצביעו לפי האינטרסים
    האמיתיים של עצמם.

  2. קראתי את דבריך בעניין רב
    תמוה בעיני שלא הצבעת על הצד השני של משוואת הפרדוקס- האם ייתכן שהעם אינו כן עם עצמו בעניין הכלכלי ולמרות המוצג בסקרים העם תומך בעמדותיה כלכליות של הממשלה?
    נתוני המאקרו בארץ טובים ורמת החיים עולה ולכן הסקרים מצביעים יותר על משאלת לב (הרצון להקטנת הפערים) ופחות על חוסר שביעות רצון מהמדיניות הכלכלית של הממשלה.

  3. ניתוח מעניין מאוד, ובכל זאת הרשה לי להציג קושי נוסף:
    הניתוח שלך מניח שיש בעצם על המדף שתי אופציות קבועות: מפלגה אחת ימנית-ניצית, ומפלגה שניה שמאלנית-יונית. את הפרדוקס ניתן לנסח כך: "ציבור מסוים אומר שמה שהכי חשוב לו צימצום פערים אבל בפועל הוא מצביע עבור המפלגה הניצית למרות עמדותיה הימניות כלכלית". אם זאת היתה הבעייה, אז קל לשער שהנסקרים אולי אומרים שחשוב להם פערים, אבל בבואם להצביע החשש הביטחוני מכריע את הכף.
    הבעיה היא שאנחנו יודעים שפוליטיקה לא עובדת כך: עמדות של מפלגות ישנות אפשר לשנות, ומפלגות חדשות יכולות לקום. כך שגם אם בעצם המצביעים מצביעים למפלגה הניצית כי זה מה שחשוב להם יותר, אז לא פותר את הפרדוקס. נשאלת השאלה, למה לא קמה מפלגה ניצית ושמאלנית בעמדותיה הכלכליות? או, לחילופין, למה התומכים של הליכוד לא גוררים את המפלגה שמאלה מבחינה כלכלית.

    אני נוטה להיות חשדן כלפי מי שטוענים שהמעמד הנמוך מצביע עבור מפלגה מסוימת כי הם לא יודעים מה טוב להם. אני חושב שלרבים ממצביעי הליכוד וש"ס יש סיבות טובות לחשוב שלא יהיה להם יותר טוב תחת ממשלת שמאל. כדאי לשאול את עצמינו למה.

  4. […] ואישים, למה כולם צריכים ללכת להצביע (זה רציונאלי!), על איזה בסיס (כלכלי או מדיני) אנשים הולכים להצביע, ועל איזה […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: