המירוץ לנובמבר 2012 – עדכון פברואר

מיט רומני וריק סנטורום השיגו תיקו באיווה, ואז מיט רומני ניצח בניו האמפשיר והכל נראה מבחינתו ורוד. לפני חודש הוא הוביל בסקרים בדרום קרולינה ובפלורידה וכתבתי כאן בעדכון דצמבר שהסיפור כנראה נגמר: מיט רומני יהיה המועמד הרפובליקאי ולו בגלל שאחוזי ההסתייגות ממנו הם הנמוכים ביותר מבין כל המועמדים. אבל אז בתוך ארבעה ימים חל מהפך דרמתי בסקרים ומיט רומני ירד מהובלה של עשרה אחוזים בסקרים לפיגור של חמישה עשר אחוזים אחרי ניוט גינגריץ. ההתאוששות המפתיעה של גינגריץ באה כתוצאה מסדרה של עימותים בדרום קרולינה שבהם גינגריץ תקף בחריפות ובבוטות את רומני, את הממסד הרפובליקאי (שתומך ברומני) ואת התקשורת (הליברלית מידי לטעמו). הפרישה של ריק פרי, מושל טקסס האוונגליסט, מהמרוץ ותמיכתו בגינגריץ גם היא עזרה. ואכן גינגריץ ניצח בדרום קרולינה בגדול ולכמה ימים נדמה היה שהוא המועמד המוביל לזכיה. רק לפני שבוע זה עוד היה נכון. אבל שוב, בתמונת ראי של דרום קרולינה, בסדרה של עימותים בהם הפעם תקף רומני בחריפות את גינגריץ התהפכה התמונה ורומני ניצח אתמול בפלורידה בהיפרש דו ספרתי.
אז מה קרה כאן? האם הציבור האמריקאי באמת כל כך הפכפך ופתוח לשינוי דעות? על פניו, התשובה הפשוטה היא כן. למעלה מ80% מהנשאלים בסקרים שבוצעו ביציאה מקלפיות אמרו שהעימותים היוו חלק ניכר משיקוליהם בהצבעה. מספר העימותים הרפובליקאים בעונת הבחירות הזו הוא די מדהים: עד כה התקיימו 19 עימותים רשמיים ועוד כ-10 לא רשמיים. בחודש ינואר לבדו התקיימו שבעה עימותים. בכל עימות כזה נפגשים המועמדים על במה אחת ונאלצים להתמודד עם שאלות על מדיניותם. אפשר לבקר את התהליך ולטעון שכל מה שמעניין את הציבור והתקשורת בסופו של דבר זה הצורה בלבד, או האישיות, ולא הנושאים שעל הפרק. מועמד נחשב כמנצח אם הוא הצליח לשדר נחישות רבה יותר, בוטות, או לעשות ספין בצורה מוצלחת – ולא על המדיניות שהוא מציע בפועל. אבל מצד שני קשה שלא להתרשם: במינימום חייבים המועמדים לדעת ולהגיב במהירות על כל נושא מדיניות שאפשר להעלות על הדעת: ממדיניות חוץ, תקצוב הצבא, בעיות כלכליות, אבטלה ועד שאלות מוסריות ודת. מועמד שיכשל, אפילו פעם אחת, ולא ידע לענות תשובה לשאלה על מדיניות כלשהי עליה נשאל, יקבל עונש כבד; מי כמו ריק פרי יודע שאחרי טעות גורלית אחת, ששכח את אחת מהרשויות הפדרליות אותן רצה לקצץ, למעשה סיים את המרוץ. לא רק ציבור המצביעים צופה בעניין בעימותים – גם תורמים פוטנציאלים למועמדים צופים וכאשר הם מזהים פאשלה רצינית בעימות המשמעות היא לא אחת ייבוש המועמד וסיום הקמפיין. העימותים הם על כן מאין מבחן ארוך ומתמשך ביכולת של המועמד לעמוד בזירה ציבורית פומבית ולהתמודד עם שאלות בתנאי לחץ. לא צריך לזלזל על כן בבוחרים שמקבלים החלטה באשר להצבעתם על סמך העימותים הללו.
אבל העימותים הם לא כל הסיפור. נייט סילבר מהבלוג הסטטיסטי "538" (על שם מספר האלקטורים בבחירות לנשיאות האמריקאיות) הראה יפה השבוע את אפקט "מקפצת הפריימריז": המועמדים והתקשורת מתרכזים בכל פעם במערכת בחירות אחת, הקרובה, ועל כן התוצאות של כל מערכת בחירות צפויות לתת מקפצה למועמד שזכה בהן לבחירות העוקבות. אבל המקפצה הזו היא זמנית בלבד ולמעשה מהווה הטעיה בסקרים כלפי מעלה. ברגע שמתחיל הקמפיין המרכזי למערכת הבחירות הבאה, הולכת ופוחתת ההשפעה של ה"מקפצה". עד שמגיעים לבחירות עצמן היא כמעט ונעלמת [הערה: יש להבדיל בין אפקט המקפצה שהוא זה שנעלם, לבין אפקט המומנטום המצטבר שלו בהחלט יכולה להיות השפעה]. ההסבר הזה מסביר יפה מדוע גינגריץ שהוביל בדרום קרולינה, השמרנית מאוד, לפני תחילת הפריימריז, אכן ניצח שם בסופו של דבר אפילו שלזמן קצר נדמה היה שרומני שזכה בניו האמפשיר מוביל כתוצאה מהמקפצה גם בדרום קרולינה. ואותו דבר נכון לנצחון בסופו של דבר של רומני בפלורידה, המתונה הרבה יותר, אתמול.
אם כן בהסתכלות צרה על מערכת בחירות אחת ושינויים יום יומיים אפשר לחשוב שהציבור האמריקאי הפכפך ואי אפשר לדעת או לחזות איך יתקדם הקמפיין. אבל בהסתכלות כללית יותר ורחבה התמונה מתבהרת הרבה יותר ומה שהיה נכון לפני חודש נכון גם היום: אם לא תהיה הפתעה דרמתית בבחינת גילויים חדשים ומשונים, מיט רומני הוא המועמד שיזכה בפריימריז. זאת מעל הכל בגלל שאצל אנשים שגיבשו דעה על המועמדים הוא בעל אחוזי ההתנגדות הנמוכים ביותר. אולי המערכת עוד תגרר למערכת בחירות אחת או שתיים. אולי אפילו עד הסופר-טיוסדיי (יום שלישי ה-6 למרץ השנה שבו יתקיימו פריימריז ב-10 מדינות במקביל). גינגריץ אולי אפילו עוד ינצח כמה מהמדיניות השמרניות יותר. אבל בסופו של דבר, רומני ינצח.
ואובמה? הוא יכול בנתיים להנות מהמועמדים הרפובליקאים שמתנקשים פוליטית זה בזה. הקמפיין הארסי של גינגריץ נגד רומני מתעלם לחלוטין מהצורך של הרפובליקאים לנצח את אובמה בנובמבר ועשוי לגרום נזק רב למועמד העתידי. מלחמת ההתשה גם היא לא עוזרת לרומני. על כן, פעל חכם מאוד בנאום הנצחון שלו בפלורידה אתמול בו התעלם לחלוטין מהמועמדים הרפובליקאים האחרים והתייחס רק לברק אובמה בבחינת כאילו כבר הבטיח את המועמדות. אכן זו הדרך הנכונה מבחינתו. חבל על כל מילת קמפיין שמבוזבזת על המפלגה הרפובליקאית פנימה. הקרב הבא הוא הקרב על העצמאיים.

4 תגובות

  1. רז,
    אתה שוכח כאן את אלמנט התמיכה הכספית בקמפיינים של כל מועמד. גינגריץ היה למטה בסקרים, יום אחד הוא קיבל תמיכה של 5 מיליון דולרים משלדון אריסון ו.. הופ מספר ימים אחכ הוא ניצח בדרום קרולינה. אני לא חושבת שזה מפתיע.
    מערכת הבחירות הנוכחית פרצה פתח לקבלת תרומות רציניות שבעבר היו אסורות וזה משפיע באופן מובהק על הבחירות. בפלורידה רומני שם מליוני דולרים על פרסומות, פי 5 מגינגריץ, ו.. הוא זכה.

    אני לא תומכת באף אחד מהם, אבל יש כאן בעיה רצינית של כסף קונה קולות.

    • לעניין הכסף ולבעייתיות בשיטה הקיימת התיחסתי בפוסט הקודם משבוע שעבר. הורדתי את ההתיחסות המפורשת לכך מהפוסט הנוכחי, אבל זה נכנס בשני אלמנטים שהזכרתי: אחד היחס של התורמים עצמם לעימותים ולסיכויי הזכיה. ושתיים בהכנות ובהשקעה הכספית של כל מועמד לפני כל מערכת בחירות.
      בכל אופן אני מסכים לחלוטין. יש משמעות מסיבית להשקעה הכספית. אבל לא יהיה מדויק להגיד שיותר כסף = זכיה בטוחה באופן לינארי. או להגיד שהכסף עצמו הוא לא תלוי בביצועים ובהישגים האלקטוראלים. יש שם אינטרקציה.

  2. נאה דרשת ,
    הערת אגב :
    כן ! הציבור האמרקאי די מטומטם כמו גם הישראלי ,
    ציבור שבחר ב-בוש ל 2 קדנציות לא מעיד על עודף אינטליגנציה .
    ועל הישראלי אין מה להוסיף.

  3. האמת היא שה"exit polls" של פלורידה מראים דבר אחד ברור: ניוט גינגריץ' השיג תמיכה אך ורק בקרב המצביעים שמגדירים את עצמם שמרנים ביותר, מתנגדים להפלות בכל מצב וכו'. ראה http://tinyurl.com/6n7nhww
    זה אולי טוב בשביל לנצח בדרום קרוליינה, אבל זה לא עובד בפלורידה (וגם לא יעבוד באף מדינה אחרת מאלה שמצביעות בחודש פברואר).
    אגב, למי שמעוניין יש לי בלוג שמוקדש רק לבחירות 2012 בארה"ב.
    http://behirot2012.wordpress.com/

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: