מיתוסים על שמאל

בשבוע שעבר התייחסתי כאן למיתוס השקרי של הימין על כך שהשמאל שולט במדינה וחשבתי שאולי כדאי באותה הזדמנות להשלים את הדיון ולהתייחס לעוד שני מיתוסים מרכזיים על השמאל בישראל:

אחת התפיסות של אנשי ימין רבים בישראל, ולצערי תפיסה שחלחלה היטב גם אל המרכז ואל "שמאלנים לשעבר", היא שמה שמנחה אנשי שמאל היא תפיסה של שנאה עצמית מחד, ושיפור הרגשת העליונות המוסרית מצד השני. על פי התפיסה הזו, אנשי השמאל שבויים במצב פסיכולוגי חולני של שנאה עצמית בה הם נוטים להאשים את העם שלהם בכל בעיות העולם ובמעשים נפשעים אחרים. גילויים פומביים של ביקורות נגד המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל מביאים להרגשת עליונות מוסרית שעוזרת במעט למרק את המצפון ולהרגיש טוב מעט יותר מול המצב החולני של השנאה. תפיסה פסיכולוגיסטית זו, שמושמעת כנגד כל יהודי שמבקר את ישראל מבחוץ, ונגד אנשי רוח רבים מתוך ישראל, היא כוללנית, שטחית וממילא בלתי מוכחת בעליל. על הימין להבין שאנשי שמאל שתוקפים את ממשלת ישראל לאו דוקא עושים זאת מתוך שנאת המדינה, עמם או עצמם. אפשר שהם פשוט באמת ובתמים לא מסכימים עם המדיניות של הממשלה. יתרה מזו, יתכן והם חושבים שהמדיניות של הממשלה מזיקה ואף מסוכנת לחברה הישראלית, למדינת ישראל, ואפילו לעם היהודי כולו. הם מביעים את הביקורת בפומבי מתוך הרגשת אכפתיות עמוקה, שותפות גורל, ואהבת החברה ולא מתוך שנאה. וממילא את כל הטיעונים הללו אפשר באותה קלות להדביק לאנשי הימין: האם מחוקקי הימין המתנחלי שמבקשים עכשיו לקעקע את הדמוקרטיה הישראלית, לא עושים זאת מתוך הרגשת שליחות ועליונות מוסרית? וכאשר הם מאשימים את כל מי שלא חושב כדעתם שהם "יפי נפש", ביטוי שהיה אמור להיות חיובי על פי משמעותו העקרונית, הם לא חוטאים בשנאה עצמית סמויה? שנאה עצמית שתקיפת האחר בפומבי משקיטה מעט מתוך הרגשה של עליונות מוסרית.

* מיתוס השנאה העצמית נובע בין השאר מתוך אי הבנה מוחלטת של מניעי השמאל המרכזי בישראל. הימין מאשים את מדיניות השמאל באופטימיזם חסר שחר ובאי הבנת המציאות המזרח תיכונית שבה אנו חיים. השמאל, הם טועים לחשוב, אופטימי מטבעו וחושב שאם רק נמסור לערבים את כל שטחי המולדת היקרים יהיה כאן הכל טוב ויפה. אלא שבדיוק ההיפך הוא הנכון.  אופטימיות היא לחשוב שבהינתן המצב הקיים הכל יהיה בסדר, ופסימיות היא לחשוב שבהינתן המצב הקיים שום דבר לא יהיה בסדר. תחת הגדרות אלו השמאל הוא פסימיסטי ומנתח את המציאות המזרח תיכונית על פי רוב בצורה ריאליסטית הרבה יותר מהימין. הימין מצידו הוא זה שמעודד את הסטאטוס קוו ועל כן הוא חייב להיות אופטימי. אין ספק שיש סכנות במצב הקיים. כל ניתוח בינלאומי וכל מומחה ליחסים בינלאומיים יגיד שהמצב הקיים במזרח התיכון ובישראל בפרט הוא נפיץ ובעייתי מאוד. על כן צריך להיות אופטימי במיוחד (ואולי משיחי, שזה כידוע שיא האופטימיות) בשביל לחשוב שמדיניות הסטאטוס קוו היא מדיניות טובה. הימין, גם הימין המרכזי ביותר בישראל, מציע לנו סטאטוס קוו ותו לא. קידוש הסטאטוס קוו הוא כמעט המדיניות הרשמית של הממשלה הנוכחית. אבל השמאל בישראל פסימי יותר, וריאלי הרבה יותר להשקפתי, וחושב שהסטאטוס קוו יפגע ופוגע במרקם החברתי של מדינת ישראל, בשאיפות הלאומיות של העם היהודי, ופרויקט הציוני כולו. מתוך דאגה עמוקה לעתיד המדינה השמאל דבק במדיניות של עשייה אקטיבית שנסמכת בראש ובראשונה עלינו, ולא מחכה באופטימיות נאיבית לשינויים אוטופיים בעולם ובסביבתנו הגיאוגרפית.

* ואם כבר הזכרנו מיתוסים ופרשנות מוטעית של הימין, אז היום אנו חוגגים את כ"ט בנובמבר (מזל טוב!). בפורום של האוניברסיטה העברית היום, בהפסקות, חגגו אנשי תנועת "אם תרצו" את המאורע בדגלים, חלוקת קרמבואים "כחול לבן", וקריאות צהלה היסטריות של "שמחו, כ'ט בנובמבר היום" על כל מי שעבר במסדרון. איזו אירוניה, איזו בורות; מה חוגגים אם תרצו היום אם לא את הכרזת החלוקה של האו"ם מה-29 בנובמבר, 1947. אותה הכרזה שקראה לחלק את ארץ ישראל המנדטורית לשני גופים לאומיים נפרדים: ישראל ופלסטין וזאת על פי גבולות 47. אם תרצו חוגגים אם כן שני דברים שהם מתנגדים להם בתוקף: אחד, קבלת החלטות או"ם. יש להזכיר אולי לאם תרצו שגם דוח גולדסטון למשל התקבל ברוב קולות על ידי העצרת הכללית של האו"ם. שתיים, חלוקת הארץ והקמתה של מדינה פלסטינית על חצי משטחי ישראל. אם היינו מלמדים את כ"ט בנובמבר באוניברסיטה אז אם תרצו בטח היו קוראים לזה פוסט ציונות – שמאלנית, אופטימיסטית ושונאת ישראל.

13 תגובות

  1. אני חושב שבביקורתך אתה מבקר, בעקיפין, גם את עצמך: הניסוח שלך, כביכול זה "המיתוס של הימין" הוא ניסוח שגוי. יש ימנים המחזיקים במיתוסים כאלה ואחרים, אבל להכליל ולומר,למשל, כי "הימין מאשים את מדיניות השמאל באופטימיזם…" זו טענה שגויה. אדרבה, רוב הימנים שאני מכיר מאשימים את השמאל בייאוש(וגם זה מיתוס שגוי, כמובן). בכלל, הכללות מכל סוג שהוא חוטאות למציאות. כמובן, יש שמאלנים אכולי שנאה עצמית – אני מכיר אישית כמה, אבל אני מכיר גם ימנים סוציופאטים, ולא משליך מהם על כל הימין. אני, אגב, חושב שהבעיות החברתיות שלנו הן האיום האיסטרטגי מספר אחת על המשך קיומה של המדינה, ולכן כל שבירה של הסטטוס-קוו המדיני – ההתנתקות, לדוגמא – גורמת נזק קשה פי כמה לעתידה של המדינה מכל פיצוץ שיקרה כאן. הבעיה היא שכל המנהיגים הפוליטיים של המפלגות הגדולות מקובעים על דברים אחרים בכלל, ואני לא רואה הבדל משמעותי ביניהם.

  2. התפישה השיפוטית שלנו לגבי כל קבוצה מיגדרית בחברה היא לפי מה שאנו קולטים דרך התקשורת ממעצבי דעת קהל של אותו מיגדר .
    לצערי ( גם אני מחשיב את עצמי שמאל ) אכן חלק (ההדגשה על חלק ) ממעצבי דעת הקהל באגף השמאלי אכן אכול שינאה עצמית.
    הראיה לכך היא העובדה שבכל ענין ששיך לסכסוך ביננו לשכננו, תמיד , אבל תמיד
    אנחנו האשמים. יקוב הדין את ההר , יהיה מה שיהיה , יש תמיד צד אחד צדיק וצודק
    ויש צד אחד רשע ואשם , קריא אנחנו.
    אם לפחות לצורכי הסוואה שלא לומר הוגנות, מידי פעם לפעם היו גם מבקרים ולו בלשון רפה את הצד השני ניחא . מאנשים שמחשיבים עצמם לאנשי אמת ומוסר הציפיה היא לאיזשהו אינטגריטי בסיסי . דבר שכל כך חסר ובעצם לא קיים בכלל.
    אם הם לא היו ישראלים או יהודים אפשר היה להגיד שהם נגועים באנטישמיות .
    אך כוון שהם ישראלים המסקנה המתבקשת שאכן הם חולים בשנאה עצמית .

    זה שהימין עושה מזה מטעמים זה כבר סיפור אחר.

    • אני לא מכיר אפילו מקרה אחד כזה. התקשורת כפי שציינת היא זו שמדווחת, אדם נשך כלב זה חדשות. מה היית רוצה לקרוא? ידיעה לפיה "עמוס עוז בכנס ספרותי: מילת נשים במצרים וסודן היא מנהג מגונה של חברה פרימיטיבית".

    • משה, אני עצוב להסכים איתך (עצוב כי המציאות כאובה).
      מניסיוני ושיחותיי עם תומכי השמאל שאני מכיר (שבוודאי אינם מהווים מדגם מייצג לאף אוכלוסיה), רובם עסוקים בלשטח בפני את פשעיה הנוראיים של מדינת ישראל בפני העם הפלשתינאי. פעולתם מוצדקות בשל פשעינו, לדבריהם וכלשונם. פתרונות למצב אינם טורדים את מנוחתם, האשמה היא שבראש מעיינם ומיקומה על כתפי מדינתו באופן בלעדי.
      יש לציין שמדובר ברב בקושי ואכן עצרתי לעשות את החישוב. אבל כאן טמון חלק מהבעיה. כשהתחלתי לכתוב הדהדו באוזניי דברי הקיצוניים שבשמאלנים שבמכריי, רק אחרי עצירה ארוכה למנות את כולם הבנתי עד כמה רחוקה הנחתי הראשונה של רב מוחץ מהמציאות.
      אנחנו (כולנו, שמאל, ימין, מרכז, אחר) זוכרים את דברי הקיצוניים, את המילים הצורמות ביותר באוזנינו וכך מצטייר שמאל שונא ישראל, ימין פשיסטי הקורא להשמדת עם ומרכז ריק מתוכן.

  3. יפה , רז

  4. חשוב לקרוא, לשמאלנים, בעיקר לימנים ולכל מי שפוחד מהשונה ממנו

  5. איזו חוסר הבנה.
    הטעות שלך מהפוסט הקודם היא טעות שאתה גורר הנה.
    השמאל שולט במדינה , והוא שולט במדינה למרות שהוא מיעוט ואפילו מיעוט מנוון כי בעשרים השנים האחרונות הוא שקע כבר מבחינה גנטית , אינטלקטואלית ותרבותית והימין כבר עולה עליו בכל.

    אז איך ולמה הוא שולט באמת?
    קודם כל על ידי אחיזה אנטי דמוקרטית במוקדי כוח שלטוניים, שלגביהם הציבור הישראלי מנוע מלקבל הכרעות דמוקרטיות , כמו לדוגמא , בית הדין הגבוה.

    הדרמה באמצעותה השמאל שולט , היא באמצעות ניגוח הימין כתוקפן , כאשר לצורך זה , השמאל פיברק את ה"קורבן" , הערבי הכבוש , שהוא חסר כל משמעות אלא אחת , היותו כלי לניגוח הימין ומניעת הימין מהשלטת תפיסת עולמו , באופן דמוקרטי.

  6. יפה אמרת.
    ואוסיף: להאשים את עצמך במשהו שאתה אחראי לו אינו שווה ערך ל-, ולא מעיד על שנאה עצמית. אולי על חוש מוסר מפותח. כמו שלהאשים את האחר לא אומר שאתה שונא אותו.
    ועוד דבר, השיח במושגים של טוב, רע, צדיק, רשע, כאשר מדברים על שחקנים בזירה הבינלאומית ועל יחסים בין מדינות הוא מיותר. אמנם הנשיא בוש דרדר את כולנו לשיח הזה עם "ציר הרשע" שלו, אבל הגיע הזמן להתבגר. יש אינטרסים, יש יחסי עוצמה, יש נורמות, יש מי שאחראי יותר ומי שאחראי פחות. אף אחד לא צדיק.

    • לירן, אפשר גם להאשים את עצמך בצדק על משהו שאתה אחראי לו וגם לשנוא את עצמך בו זמנית. אין סתירה בין השניים. אמנם זה אכן לא מחויב. אני, אגב, לא מסכים איתך בנוגע למדינות: גם מדינה יכולה לנהוג בצורה מוסרית או שלא. הבעיה היא שישנם חילוקי דעות בין מדינות לגבי מה מוסרי ומה לא, אבל אכן ישנם מקרים בהם ישנה תמימות דעים, לכל הפחות בין רוב המדינות – רצח-עם, לדוגמא. אמנם ישנו פער – בלתי נסבל בעיני האנשים הפשוטים, אך מתחייב מהמציאות – בין ערכי המוסר המוסכמים בין מדינות לבין היכולת לאכוף אותם.

      • שלומי, שים לב שכלל לא טענתי שיש סתירה בין השניים. אפשר להאשים את עצמך בצדק על משהו שאתה אחראי לו וגם לאכול שוקולד בו זמנית. אין הדבר מעיד על קשר סיבתי בין השניים, והם גם לא סותרים זה את זה. היות ולגבי שנאה עצמית יש דעה רווחת שהיא זו שגורמת להאשמה עצמית בקרב ה"שמאל", רציתי לטעון שאין הדברים קשורים בהכרח, ולהאשים את עצמך לא אומר שאתה שונא את עצמך.
        בהחלט יש ערכים, מוסר ויש נורמות מקובלות ולא מקובלות בזירה הבינלאומית. לא נגד כך טענתי, אלא נגד השימוש בשיח הילדותי של "טובים" מול "רעים". כשהעולם מחולק לטובים ורעים, צדיקים ורשעים, היכולת לבחינה מורכבת של המציאות נפגעת מאוד. ואישית, אני לא חושבת ששיח כזה תורם במשהו, מלבד כמובן לתחושה הטובה על כך שאנחנו בצד של ה"טובים" (אף אחד לא חושב שהוא בצד של הרעים).

      • (בהסתה אלגנטית של הדיון) אני חושב שהנאצים לפחות ידעו שהם בצד של הרעים. הצעתי את הרעיון הזה פעם למרצה להיסטוריה של הנאציזם בתל אביב והוא אמר שזה מעניין מאוד. הסמל של הSS היה גולגולת כסף. גוגולת הוא סמל מיסטי קלאסי של מוות ורוע בכל התרבויות כמעט ובודאי בכל התרבויות האירופיות כולל הגרמניות. הם גם לבשו שחור ואדום, שוב שני צבעים שנחשבו לתוקפניים גם לפני מלחמת העולם השניה (ונחשבים תוקפניים גם בממלכת החי). שני ברקים מחודדים וכ"ו. אישית אני חושב שהם בהחלט ידעו, איפשהו בתודעה שלהם, שהם כוחות האופל. והם נהנו מהתפקיד.

      • (בהסתה קצת פחות אלגנטית חזרה לדיון) יש ערכים, יש מוסר ויש נורמות, ומי שחושב שישראל אינה עומדת בנורמות הבינלאומיות צריך לפקוח את עיניו ולבחון טוב את התנהלותה של ישראל מול שכניה והתהנולתן של מדינות אחרות בעולם.
        בין הנורמות הללו לבין ערכים ומוסר ישנו פער של שמיים וארץ ואני מוכן לדון במוסר עם כל אדם שהינו מספיק פרגמטי כדי להבין שמוסר ללא התייחסות למציאות הוא עקר, בדיוק כמו שפתרון "פרגמטי" תוך התעלמות ממוסר הוא איבוד האנושיות שלנו כעם וכמדינה (ובאופן אירוני גם לא פרגמטי).

        נ.ב. הרייך השלישי (אחד השלטונות הפרגמטיים ביותר שראה העולם במאות השנים האחרונות) ידע להעריך את ערכה האסטרטגי של לוחמה פסיכולוגית. יתכן ולא תפס את עצמו כרשע הגאה בכך, אלא פשוט ידע את כוחו של פחד.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: