על דת וחסרי דת

בעקבות פסיקה תקדימית של בג"ץ לפיה יוכל הסופר יורם קניוק להרשם במשרד הפנים כחסר דת במקום יהודי, התכנסו אמש מאות אנשים בתל אביב וחתמו על תצהירים המבקשים להכיר בהם כחסרי דת. על פי מארגני ההחתמה מדובר בתגובת נגד לממסד הדתי היהודי ולכוחו המוגזם בזירה הציבורית. אני חושב שיש טעות יסודית בתפיסתם.

מקור המושג חסר דת, כמו תופעות תרבותיות רבות, באמריקה. ארה"ב, ארץ האפשרויות הבלתי נגמרות, היא מהמדינות עם הפרדת הדת מהמדינה המבוססת והותיקה ביותר.  כאשר באירופה עוד נלחמו נסיכויות מזרמים שונים של הנצרות, באמריקה הוענק חופש דתי מלא לכל. האירוניה היא שעובדה היסטורית זו הביאה לכך שארה"ב התעצבה כך שהיא היום מהמדינות עם שיעור הדתיים הגבוה ביותר בעולם המערבי; ארה"ב היא מדינה חילונית עם רוב מסיבי דתי ודתי מאוד. תופעה זו באה לידי ביטוי בזירה הפוליטית: נושאי "מוסר" דתיים כמו התנגדות להפלות, הומוסקסואליות, ותורת האבולוציה מהווים נושאים פוליטיים בוערים בכל מערכת בחירות. כתוצאה מכך הופיעה גם תופעת נגד בארה"ב של אנשים לא מאמינים שמדגישים את זהותם הלא מאמינה אל מול הדתיות הגוברת בזירה הפוליטית. כך היום, תחת סעיף ההגדרה של דת, יותר ויותר חילונים בארה"ב בוחרים להגדיר עצמם כאתיאיסטים (ואחרים כאגנוסטיים). התופעה בולטת גם בקרב היהודים בארה"ב שחלקם, ובעיקר כאלה המזוהים עם הצד הליברלי הרדיקלי, גם כן בוחרים להגדיר עצמם אתיאיסטים במקום יהודים.

אלא שאתיאיזם איננו דת, והוא גם איננו ההפך מדת – בדיוק כמו שמתוק הוא לא סוג של פרי ולא ההיפך מלימון. אתיאיזם זה ההיפך מתיאיזם ובאמצע נמצאת האגנוסטיקה. זהו היחס של אדם כלפי אמונה בכוח עליון אלוהי ותו לא. דת לעומת זאת היא אוסף של מנהגים ופולחנים המשותפים לקהילה מסויימת. דת אינה מחייבת, ומעולם לא חייבה, אמונה. בהקשר זה ראוי לציין שהדת המרכזית היחידה שאמונה היא כמעט הציווי היחיד בה היא הדת הפרוטסטנטית בנצרות. באמת מאוד קשה יהיה להגדיר את עצמך כפרוטסטנט ולא להאמין. זאת בגלל שהמנהג והפולחן המשותף המרכזי לקהילה הפרוטסטנטית הם האמונה באלוהים ובישו בנו. בעיה זו אינה קיימת ביהדות, באיסלם, בקתוליות או בבודהיזם.

דת היא דבר בסיסי בהוויה האנושית, כמו תרבות ובעידן המודרני לאומיות. שלושת בסיסים אלה הם מה שמגדיר אותנו כל הזמן כחלק מקהילה מסוימת. זה לא אומר שמישהו לא יכול להיות חסר דת, או שרכיב הדת לא יהיה שולי מאוד בהרגשת השייכות הקהילתית שלו. אך אני בספק אם כל אלה שממהרים להגדיר את עצמם כחסרי דת באמת מתכוונים לכך. לא שיש בזה משהו רע, אלו בסופו של דבר הגדרות שרירותיות ושכל אחד יעשה מה שבא לו, אבל מבחינה מדעית (עוד משהו שבניגוד לכמה תפיסות איננו דת) הם טועים בהגדרה.

אם ניקח אותי כדוגמא: נכון איני שומר כשרות, אני לא מאמין, ומסרב ללכת לתפילות בבית כנסת; אני מזלזל בממסד הרבני, וחושב שרוב מה שכתוב בתנ"ך הוא מיתולוגיה וסיפורי עמים מסוף האלף הראשון לפני הספירה. אך יחד עם זאת אני חוגג חגים יהודיים עם בני משפחתי, ולוח השנה שאני מתנהל לפיו הוא לוח שנה יהודי ברובו; כאשר הייתי בגרמניה לפני שבועיים קניתי עם חברים תפוחים וטבלנו אותם באופן סמלי בדבש בערב ראש השנה. מנהגים אלו קושרים אותי קשר הדוק לדת היהודית. זאת בלי קשר ללאומיות הישראלית-יהודית שלי ולתרבות היהודית ממנה אני בא.

כאשר אנשים חילונים ואתיאיסטים, בני הדת היהודית, הולכים ומבקשים להגדיר את עצמם כחסרי דת הם בעצם לא מתריסים נגד, כי אם נותנים פרס לממסד הדתי היהודי. הם בעצם מודים בכניעה וגם אם לא אומרים זאת מפורשות מסכימים עם התפיסה לפיה לא ניתן להיות שייך לדת אם אינך דתי. אני לא מוכן לקבל את התפיסה הזו בשום אופן. הדת אינה שייכת לדתיים שמצידם גם כן משנים ומעוותים אותה כל הזמן. דת היא דבר דינמי ומשתנה עם הזמן. הממסד הדתי אינו המייצג האבסולוטי של הדת ואינו יכול לקבוע בעצמו מי שייך לדת ומי לא. דת היא דבר קהילתי המגדיר שייכות דרך מנהגים. קהילת הדת היא זו שמגדירה דה פקטו, בעצם הפעלת המנהגים, מי הם חבריה ומי לא. כל הגדרה אחרת היא כזו שמפספסת את מהות הגדרת הדת.

10 תגובות

  1. יפה כתבת, אבל זה מתעלם מהסיבה המרכזית למהלך הזה ולרצונם של האנשים להירשם כחסרי דת. לא בגלל שהם כן אתאיסטים או לא אתאיסטים, יהודים בדתם או לא, וזו גם לא התרסה לשם ההתרסה בלבד, אלא משום שבארץ הרישום של הדת שלך במשרד הפנים משפיע על ההתייחסות החוקית של המדינה אליך. אם הרישום היה סתם עניין טכני שדרוש לצרכי סטטיסטיקה או משהו בסגנון – זה כנראה לא היה מעניין אף אחד, גם לא כעניין הצהרתי. אך המצב הוא שאם אני רשומה כיהודיה המדינה מחייבת אותי להינשא בטקס דתי דרך הרבנות ואין לי שום דרך אחרת לעשות זאת בארץ, ואם אני מוגדרת יהודיה ובן זוגי מוגדר נוצרי, למשל, אז אין לנו ממש פיתרון להנשא בארץ. ומי שמוגדר חסר דת – בכלל לא יכול להתחתן כאן. אז המשמעות של איך המדינה מגדירה אותי הופך להרבה יותר מרק הצהרה. המטרה במהלך הנוכחי היא ניסיון לשבור את מונופול הנישואים והגירושים של הרבנות באמצעות מה שנקרא "לבוא להם בהפוכה", כלומר לחייב את משרד הפנים להתמודד עם מצב של הרבה מאוד יהודים שרשומים כחסרי דת ובעצם פסולים לאפשרות של חתונה בארץ. זה אמור להעצים את האבסורד של מונופול הרבנות על הנישואים והגירושים, ואולי איכשהו לסייע לשנות את המצב הבלתי מתקבל על הדעת שקיים כאן.

    • כן זו לא הפעם הראשונה שאני שומע על הפתרון היצירתי הזה לבעיית הנישואין האזרחים במדינת ישראל. הלוואי וזה היה נכון. נישואין אזרחיים זה אחד מהדברים החברתיים החשובים ביותר החסרים במדינה שלנו. אבל אני חושש שההגדרה במשרד הפנים לא תעזור פה. זה בדיוק בגלל העובדה שאין נישואין אזרחיים במדינת ישראל, ועל כן הרישום במשרד הפנים לא רלונטי. נכון יש את החוק משנה שעברה שמתיר לשני חסרי דת להנשא, אבל רק בתנאי שהם הולכים לרבנות ומקבלים מהרבנות אישור על זה שהם חסרי דת והרבנות לא יכולה לחתן את שניהם זה לזו או לכל יהודי אחר. בקיצור לא ההגדרה של משרד הפנים ובג"ץ קובעת כי אם ההגדרה של הרבנות. ועל כן זה ממש לא משנה.

  2. כנראה שזה לא יעזור מחר ויכול להיות שלא יעזור אף פעם, אבל יש יותר ויותר מודעות לנושא הזה והוא זה שמניע אנשים לרצות לשנות את הרישום במשרד הפנים.
    אתה אומר – הממסד הדתי לא יכול לקבוע בעצמו מי שייך לדת ומי לא – אבל זו הבעיה, שבארץ הוא המחליט הבלעדי. האנשים הללו לא משנים את הגדרתם בפני עצמם, משפחתם או סביבתם הקרובה. הם רוצים להפסיק לשתף פעולה עם מנגנון הרישום של משרד הפנים שהוא גם מעוות מאוד, כי הוא נתון להחלטות השרירותיות והמנוולות של הרבנות, וגם בעל סמכות חוקית להתערב בעניינים שהמדינה לא צריכה להתערב בהם. אם כבר, אני רואה בכך התרסה כנגד המדינה ולא כנגד הממסד הדתי.
    אותי לא מעניין בכלל איך המדינה מגדירה אותי, זה בכלל לא תפקידה להגדיר את זהותי הדתית. אבל ברגע שמוסד דתי חשוך אומר לה להגדיר אותי כיהודיה, והיא מקשיבה, אומרת "אמן" ואז מכריחה אותי להתחתן (ולהתגרש) דרך אותו מוסד חשוך כי ככה הוא החליט – זה כל כך מקומם שממש עושה חשק להירשם כחסרת דת, גם אם בפועל הרבנות עדיין תוכל לשים ידיה עלי.

    • זה הכל בסופו של דבר כנראה סמלי, הויכוח ביננו הוא על מה זה מסמל. דעתי בכל אופן היא שזה מסמל יותר מכל כניעה. כניעה לתפיסה לפיה לממסד הרבני יש מונופול על הדת היהודית.

  3. רק הערה קטנה: הקביעה כי הדת היהודית אינה מחייבת אמונה היא קביעה סובייקטיבית שלך. אחרים(הרמב"ם למשל) קבעו אחרת.
    למעשה, מהותו של המושג "דת" סובלת בימינו הגדרות רבות ומגוונות. במקורה, המילה מכוונת ל"חוק". סתם חוק. וחוק יכול לקיים גם פרט נטול קהילה שמחליט לעצמו על חוקים.

  4. זה באמת כנראה עניין של פרשנות. אני חושבת שזה ביטוי למחאה כנגד המדינה שמאפשרת לממסד הרבני לקבל מונופול על הדת היהודית בתחומים קריטיים – שאמורים להיות אזרחיים לחלוטין – לחיים של אזרחיה.

    לא נורא, כל עוד אנחנו מסכימים על התפלגות עוצמת המחוזות בלסוטו – הכל בסדר 😉

  5. אז אתה טוען שאין הבדל בין "דת" לבין "תרבות". זו טענה שדורשת הוכחה, והסבר לכך שרוב האנשים בכל זאת יטענו שיש הבדל בין הדברים.
    נשאל זאת כך: כל עוד חייתי בחו"ל, לא ציינתי חגים יהודיים, לא טבלתי תפוח בדבש, לא התחפשתי בפורים. הילד שלי התחפש בליל כל הקדושים והלך לראות את סנטה קלאוס, אבל מעבר לזה גם לא ציין חגים נוצריים. אז מה היינו? נוצרים? ממש לא. יהודים? בכלל לא.
    דת היא אולי מערכת חוקים, שמקבלת את הלגיטימציה שלה מתוך שיטת אמונה מסוימת. אם אינך מקבל את מקור הלגיטימציה, אינך חלק מהדת. זה לא אומר שאתה אינך מקיים את כל החוקים, אבל זה כבר לא חלק מהדת, אלא מהתרבות.

    • לא בכלל לא טענתי שדת זה תרבות. אמרתי שדת היא כמו תרבות, מאותה משפחה. אבל זה לא אותו דבר. בכל מקרה אני ממש לא יכול לקחת קרדיט על הטענה הזו, לא המצאתי אותה. אני פשוט משקף את ההגדרה המקובלת לדת על פי הגישה האנטרופולוגית.
      כמו כן, בפירוש אמרתי שיש אפשרות לאדם להיות חסר דת. אבל אישית אני לא חושב שזה עניין של מצב זמני- היום אני חסר דת מחר אני עם דת. הכל שאלה של לקיחת חלק בקהילה המוגדרת סביב מנהגים ופולחנים של דת.
      לגבי סמכות, זו תוספת שגויה להגדרה שכן דתות רבות לא דורשות סמכות. אם תכניס את אלמנט הסמכות אז אתה מצמצם את ההגדרה ככה שדתות רבות לא נכללות בה. אגב, אני בספק אם תמצא רב שיגיד לך שהיהדות מחייבת מקור סמכות. אנחנו מדברים כאן על הגדרות ולא על טענות. הגדרה טובה היא כזו שמצד אחד כוללת את כל הדברים שהיא מבקשת להגדיר, ומצד שני לא כוללת דברים נוספים לדברים שההגדרה מבקשת להגדיר.

      • אני חושב – ותקן אותי אם אני טועה – שכל מקום שאתה כותב "דת" אתה בעצם מתכוון ל"religion".
        לא מדובר במושגים זהים, למרות ש"דת" היא המילה העברית המקובלת
        כתרגום ל"religion". אם תבדוק את שורשיהן האטימולוגיים של שתי המילים,
        תגלה שקיימים פערים ביניהן, שלדעתי גם משפיעים על ההבדל בין תפיסתה
        העצמית של היהדות לתפיסתה העצמית של הנצרות.
        אני מניח שגם לדתות אחרות יש תפיסה עצמית שמשווה לכינוסן תחת ההגדרה "דת" או "religion" חוסר דיוק גדול או קטן.

  6. האם ניתן להפריד את מרכיב הלאום היהודי ממרכיב הדת היהודית?
    האם יש לאום יהודי ללא יהדות?
    האם יתכן שאדם יגדיר עצמו כבעל לאום יהודי אך בן לדת המוסלמית?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: