סוף החופש הגדול

החופש הגדול מסתיים לו היום, ואיתו גם באה סופה הצפוי של המחאה החברתית. יש לקוות שבשבת תגיע המחאה לשיא נוסף, אחרון לעונה זו, בהפגנת המיליון. יש לקוות גם שמארגני המחאה ישכילו לפרוש ברגע של חוזקה ולהכריז ביום ראשון על סיום שלב ההפגנות הנוכחי של המחאה. המחאה כפי שהיא עכשיו לא תשרוד את תקופת החגים שבאה עלינו במהרה – שלא לדבר על הכרזת מדינה פלסטינית שבודאי תגנוב את מירב תשומת הלב התקשורתית. על כן כדאי (מאוד) לנצל רגע של עוצמה בשבת בשביל לפרוש בשיא.

אם כי לא לפרוש לגמרי, אין סיבה לקבור את ההישגים המרשימים של המחאה. השלב הבא במחאה צריך להיות מחאות קטנות ומאורגנות של צרכנים. כמו זו שהייתה השבוע כנגד שופרסל, וכמו זו שהתחילה את המחאה עם הקוטג'. אם המארגנים החברתיים יישארו כל הזמן עם היד על הדופק הם יוכלו להפוך לכוח צרכני משמעותי לאורך זמן שישאיר בתודעת הציבור את הקיץ הישראלי לעוד תקופה ארוכה.

* אז המאבק על יוקר המחיה צריך להמשיך ולהתבשל על אש קטנה ותמידית. יש להזכיר שוב ושוב לכל שר בממשלה ולכל טייקון שהציבור כבר לא פרייר ויודע לנצל את כוחו הכלכלי והפוליטי בשביל להשיג רווחים. אבל מה לגבי שתי המחאות הגדולות יותר: זו על מחירי הדיור וזו על שינוי התפיסה הכלכלית של המדינה (היינו "צדק חברתי"). בנושא הדיור על המארגנים להודיע ביום ראשון, לצד ההודעה על סיום שלב האוהלים וההפגנות במחאה, שהם נותנים לממשלה ארכה של חצי שנה לפתרון בעיית הדיור. לא ניתן להוריד מחירי נדל"ן בן לילה ועל כן יהיה זה רק מן ההוגנות אם יתנו לממשלה תקופה מסוימת לנסות להוכיח את כוחה. אולם באותה נשימה, על המוחים להציג אולטימאטום ולהכריז על מועד חדש לתחילת השלב הבא, הגדול יותר, במחאת הדיור אם לא יושגו הישגים; מי שישכח את הקיץ הישראלי, יקבל את פסח של ההתקוממות. מחופש גדול אחד לשני, פסח הוא זמן מושלם לחדש את המחאה. גם סביר להניח שבסביבות פסח, או מעט אחרי, כבר יתחילו לדבר בכנסת על מועד לבחירות.

בחירות כלליות, זו גם התשובה למאבק הגדול יותר על שינוי התפיסה הכלכלית של המדינה וצדק חברתי. כי שינוי תפיסה רדיקאלי לא ניתן להשיג ללא שינוי פוליטי. דעותיו הכלכליות של ראש הממשלה ידועות היטב, והיו ידועות הרבה לפני הבחירות. לא ניתן, וזה גם ממש לא רצוי, שאדם שלא מאמין בשיטה סוציאל דמוקרטית ינסה ליישם אותה (באי הצלחה מובטחת) בגלל דעת קהל. לראש הממשלה יש יותר משנה לנסות ולפתור את הבעיות הכלכליות והחברתיות במדינה לפי שיטתו ובהתאם להשקפת עולמו. אם לא יעשה זאת, יש לקוות שהמוחים היום ידעו להצביע גם בהתאם בקלפי לאיש (או האישה) שיוכלו לשנות את השיטה.

* ואם כבר הזכרנו את שלי יחימוביץ, אז השבוע בעימות של מתמודדי מפלגת העבודה היא שוב חזרה על האמרה האומללה שלה שאין סיכוי שמפלגת העבודה תרכיב את הממשלה הבאה. אוי ווי, אפילו אחרי קיץ של מחאה חברתית מחד והעלמות של קדימה מאידך, המועמדת המובילה לראשות מפלגת העבודה חושבת שאין סיכוי לזכות בבחירות. בשביל להוסיף צרה על צרה, בוז'י הרצוג, מועמד נוסף בעל סיכויים לזכות, הסכים איתה וחזר גם הוא על האמירה. אז תנו לי להגיד לכם משהו, אם אתם באמת חושבים את זה, אם אתם אומרים את זה, ואם אחד משניכם יזכה בראשות המפלגה, אז אתם צודקים. מי שלא מאמין באפשרות לזכות בבחירות גם לא יזכה בהן. זה לא אומר שמספיק לרצות בשביל שיהיה סיכוי סביר לזכייה, אבל זה כן תנאי מקדים מחייב. אם תרצו אין זו אגדה, סתם קשה.

*מחר האחד בספטמבר, וצריך להגיד משהו חיובי על שר החינוך גדעון סער שהצליח להגיע להסכם עם המורים מבעוד מועד (הסכם טוב מאוד עד כמה שהצלחתי להתרשם שממשיך את תוכניתה של שרת החינוך הקודמת יולי תמיר). מחר מתחילה מערכת החינוך שנה חדשה, ללא שביתות, ועם דרך חדשה שאומנם אינה מהפכנית, אך נקווה שתשפר משמעותית את תנאי העסקת המורים ואת רמת החינוך בבתי הספר הציבוריים.

* בהצלחה לכל הילדים שמתחילים מחר בית ספר ובמיוחד לשתי האחייניות שלי שמתחילות כיתה ב' וא'  🙂

3 תגובות

  1. בהחלט, ברכות על ההסכם עם המורים.
    עם זאת, להלן ציטוטים מתוך כתבה שפורסמה במעריב, אשר המסקנה המתבקשת היא תביעת התפטרותו של שר החינוך:

    1. "היעד הראשון שאותו הציב שר החינוך לכהונתו הוא הנושא הערכי, בדגש על המורשת הלאומית. בכל שנה הוא דואג לעדכן שורה של צעדים חדשים בתחום זה, דבר שזוכה לכותרות גדולות בכלי התקשורת.

    בין הפעילויות הבולטות: ילדי הגנים יבקרו בכנסת, יכירו את ראשי הציונות, ישירו שירים ציוניים, *ידקלמו בעל פה את המנון "התקווה" ויניפו את הדגל בתחילת כל שבוע.* *תלמידי בתי הספר ייסעו למערת המכפלה בחברון*, ישתתפו בתוכנית מערכתית לעידוד הגיוס לצה"ל וילמדו על תרבות ומורשת ישראל, השנה גם בכיתות ה'.

    *עם זאת, הדיון והוויכוחים בנושאים אלה יישארו ככל הנראה בתקשורת בלבד, משום שלימודי האזרחות יעברו השנה שינויים וטווח הדיון בשיעורים צפוי להצטמצם.*

    *הספר "להיות אזרחים בישראל" יעבור שכתוב ושינוי משמעותי, על מנת להתאימו לרוחו הנוכחית של משרד החינוך.*

    2. חשיבות גובה הציונים, כמו גם כמות הזמן שהתלמידים ישקיעו בהכנה לבחינות, צפויה לשבור השנה את כל השיאים.

    3. יחידת הבחינה הארוכה ביותר, הכוללת לשון, הבעה וחיבור, ואשר אורכת כיום שלוש שעות וחצי, תקוצר בחצי שעה. תלמידי החינוך הממ לכתי-דתי ייבחנו על זוגיות ומשפחה במסגרת יחידת לימוד חדשה בתורה שבעל פה.

    4. הנפגעים העיקריים השנה ממדיניות משרד החינוך יהיו תלמידי החינוך המיוחד: שנת הלימודים של התלמידים האוטיסטים תקוצר בעשרה ימים, והקריטריונים של ועדות ההשמה לקביעת הנזקקים למסגרת החינוך המיוחד יהיו נוקשים יותר.

    5. תלמידי החינוך הממלכתי-דתי ילמדו פחות לימודי ליבה ויותר לימודי קודש, והם יעשו זאת ביותר כיתות מופרדות. תלמידי הישיבות יזכו להקלות משמעותיות ממשרד החינוך ולתקציבים גדולים יותר.

    אכן, זו התשובה של השר גדעון סער לחולי החברתי של המדינה הציונית- לאומנות. מערכת חינוך שאינה מסוגלת להתמודד עם ויכוחים בכיתה, ילדי גן שמניפים את דגל המדינה כל שבוע, קיצוץ בשעות הבעה (הרי ילדי ישראל הם אלופי עולם בכושר הכתיבה והנאום שלהם) ובחינת ילדי הציבור הדתי על זוגיות וחיי משפחה… כי הרי האדם אינו יכול למצוא אושר בצורה עצמאית בעולם.

    והדכאון ממשיך~

    • טוב זו המדיניות החינוכית וסדר העדיפויות שהוא נבחר לקדם. אי אפשר לקרוא לו להתפטר על זה. חוץ מזה אם עד היום מערכת החינוך כנראה נחשבה שמאלנית מידי, ושיעורי האזרחות בכלל היו פוסט ציונים, ובכל זאת על פי הסקרים הנוער ברובו ימני קיצוני אז אולי אם המערכת החינוכית תהיה ימנית הנוער יהיה שמאלי יותר? 😉

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: