בכל זאת שלי

המירוץ לראשות מפלגת העבודה מתקרב לרגעי הכרעה. התמונה מתחילה להתבהר. ביומיים האחרונים שמענו שבוז'י הרצוג ועמרם מצנע מקיימים שיחות ביניהם בכוונה לאחד כוחות. הם אומנם עדיין מתווכחים על מי צריך לפרוש מהמרוץ, אך כבר ברור שלקראת הסוף אחד מהם יפרוש ויצטרף לשני. יפה, אם כי קצת מאוחר מידי. היום הם יודעים להסביר שההבדלים אינם גדולים, שהם חברים ויכולים לעבוד יחד. לפני שלושה חודשים חבירה משותפת כזו הייתה יכולה להיתפס ככנה ולשרת את שניהם. עכשיו די ברור שמדובר בשותפות מתוך מצוקה. בוז'י ומצנע ראו איך הקמפיין שלהם מתרסק בחודשים האחרונים ובמיוחד מאז החלה המחאה החברתית. אגב דוקא לשניהם היה פוטנציאל: אחד שר רווחה לשעבר שנחשב מוצלח ושני ראש עיר חברתי שירד לשירות לאומי בירוחם, שניהם יכלו לנצל את המחאה החברתית  לטובתם אך כישלונם הגדול ביותר הוא בכך שלא השכילו לעשות מאומה עם המצב. למעשה הם נעלמו מאחורי המחאה, אפילו לא בתוכה. בשבועות האחרונים היחידה שמנהלת קמפיין בחירות אמיתי היא שלי יחימוביץ. יחמוביץ נצלה את נסיונה התקשורתי וידעה בדיוק מה לעשות בזמן של מחאה חברתית גועשת – פשוט להיות קיימת. היא התראיינה, הוציאה הודעות לעיתונות ופרסמה פרסומים בנושאים שונים, כמעט אף אחד מהם אגב לא בנושא המחאה ישירות. אבל המסר עבר: אני קיימת ואני מעניינת. בשביל מישהי שהרבה לפני המחאה אמרה שהנושאים הכלכלים חברתיים הם הנושאים החשובים באמת על סדר היום, זה מספיק. היום, כבר לאף אחד אין ספק, שלי יחמוביץ היא המועמדת המובילה לזכות בבחירות הפנימיות של מפלגת העבודה. בוז'י ומצנע בלחץ.

ואז בא הראיון המדובר משבוע שעבר, הראיון שבו העיזה יחימוביץ להגיד שההתנחלויות אינן חטא או פשע. התבטאות קצרה זו זיכתה אותה בתגובות זועמות וכעוסות מצד אנשי שמאל וכבר הובילו לקמפיין מלוכלך של ממש מולה. לא, אני לא מסכים עם שלי יחומיבץ בעניין ההתנחלויות. אמרתי בעבר ואני מוכן להגיד גם עכשיו שיש סיכוי לא רע ששלי יחמוביץ כמעט ימנית בדעותיה המדיניות. אבל מכאן ועד להפוך אותה לימין קיצוני, סרח עודף של הליכוד או להציג בקמפיין מלוכלך באינטרנט את חברותה האישית עם גדעון סער כקונספירציה ימנית, המרחק גדול.

בוז'י הרצוג יצא נגד שלי יחמוביץ ואמר שדרכה מנוגדת לדרכה של מפלגת העבודה. באמת בוז'י? אתה? שישבת כמעט שנתיים כשר בממשלה של ביבי, ליברמן וישי אומר לשלי יחמויבץ, שסרבה לשבת בממשלה זו על אף שהוצע לה תפקיד כלכלי בכיר, שדרכה אינה הדרך של מפלגת העבודה?

אני לא מכיר את שלי יחמוביץ, אבל מההתנהלות הציבורית שלה, ולמרות ההתבטאות, אני מנחש שעמדתה המדינית לא נמצאת מימין לליכוד, וסביר להניח שלא מימין לקדימה. בכלל חלק מאותם אנשי שמאל שמזדעזעים משלי יחמוביץ,  היו מוכנים לתמוך בציפי ליבני וקדימה שחלק מחבריה מאמינים בארץ ישראל השלמה. כן שלי יחימוביץ אמרה שההתנחלויות אינן חטא,היא לא אמרה שהן עצמן דבר צודק, סלע קיומנו או אבן שאין לה הופכין. היא הציגה תפיסה שמרנית לפיה ההתנחלויות הוקמו כדבר לגיטימי (עובדתית זה נכון, גם אם לא מוסרית) ושהן עובדה קיימת בשטח שיש לקחת אותה בחשבון. זו בדיוק העמדה המסורתית של מפלגת העבודה. אין כאן חדש – זה לא חיובי במיוחד, אבל גם לא מאוד מזיק.

אבל שלי יחמוביץ מביאה באמת אג'נדה שמאלית אחרת, כזו של צדק סוציאלי והתרכזות בנושאים כלכליים. כראש ממשלה היא בודאי שלא תהיה פחות טובה בנושאים המדיניים מ"אנשי שמאל" כמו אהוד אולמרט, עמיר פרץ  ואהוד ברק, אלופי המלחמות. לשלי יחמוביץ יש סיכוי טוב יותר לחתום על שלום מאשר לציפי לבני. אני לא אוהב את עמדותיה המדיניות הפומביות; אני גם לא מאוד מחבב את עמדותיה הכלכליות; ואני אפילו מתנגד לתפיסת עולמה שהנושאים הכלכליים הם הדבר היחיד שחשוב.    אבל אני מגדיר את עצמי כאיש שמאל ריאליסטי ופרגמטי, ומבחינה פרגמטית צריך להודות ששלי יחמוביץ היא כרגע הסיכוי הטוב ביותר של השמאל בישראל. מצנע ועמיר פרץ נכשלו, בוז'י מעולם לא היה אופציה, ועל ציפי ליבני בכלל כבר מיותר לדבר. אם יש מנהיגה כריזמטית, עקבית מאוד בעשייה ובדיבור, עם רקורד מרשים של יושר מקצועי (הזכרתי כבר את סירובה לשבת בממשלה), שמצליחה לסחוף אחריה רבים – וביניהם פעילים אקטיביים מאוד וצעירים, אז צריך לבחור בה. כי המטרה של השמאל צריכה להיות מטרה פוליטית: רק דרך השלטון אפשר להביא לשינויים אמיתיים במדינה. לא דרך שלושה מנדטים של מרץ או הפגנות אווירה לא מדווחת ליד החומה. המטרה הקיומית של מפלגת העבודה צריכה להיות שכנוע הציבור בדרך שמאלית יותר ומציאת קולות של אנשים שמסורתית מצביעים למפלגות הימין. לשלי יחמוביץ היום יש את היכולת לעשות זאת. על כן היא האופציה הטובה ביותר של מפלגת העבודה בימים אלו. שלי יחמוביץ הרוויחה מעמד זה ביושר.

האם היא גם תזכה? בכלל לא בטוח, מול הצעירים הנלהבים שתומכים בה נמצאים זקני המפלגה. אלה שגירשו ממנה בבושת פנים את עמי אילון ובחרו באהוד ברק פעם שניה, רק בגלל שעמיר פרץ העז לתמוך באילון. זקני העבודה עשויים לחשוש מאישה חזקה עם דעות לא שגרתיות ולתמוך במישהו עם רקע צבאי יותר – כמו עמרם מצנע. נחכה ונראה, עוד שלושה שבועות, עדכונים בהמשך.

2 תגובות

  1. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1239614.html
    מאמר מצוין של שטרנהל שמסביר למה יחיימוביץ היא הבחירה הגרועה ביותר.

    גם אני מגדיר את עצמי כ"איש שמאל ריאליסטי ופרגמטי". אבל יש גבול לכל תעלול. זה לא משכנע להכריז על חוסר הסכמה עם הדעות המדיניות והכלכליות של מועמד מסוים ואז לתמוך בו.

    במיוחד לאור העובדה ששלי יחמוביץ הכריזה שהיא לא מתמודדת על השלטון. מה פרגמטי בזה? איפה התקווה של השמאל פה? האם זה השמאל החדש של שלי? אתה כתבה על זה בעצמך בעבר.

    לצערנו, כל המועמדים בינוניים, אבל היא הגרועה מכולם.

  2. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1239507.html

    יחיימוביץ' מגיבה לתגובות על הכתבה משבוע שעבר, וכותבת:
    " כן, אני שוחרת שלום, הומניסטית, סוציאל-דמוקרטית. כן, אני מצדדת במתווה קלינטון – גבולות 67', גושי התיישבות, חלוקת השכונות בירושלים."

    אז לפחות ימנית קלאסית היא לא.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: