איסונומיה

יואב גלנט הצטייר בתקשורת כאיש מלא אגו, יהיר וכוחני. מקורביו ודורשי טובתו לעומת זאת, תיארו אותו כאדם המתאים ביותר לתפקיד הרמטכ"ל. את ביטול מינויו לתפקיד הגדירו כהפסד גדול לישראל בכלל ולביטחונה בפרט. והכל, האשימו, בגלל פרשיית נדל"ן קטנה.  סוגיה זו העלתה אצל כולנו דיון מעניין מאוד בנושא ; כאשר אני מחלק אותו לשתי שאלות מרכזיות:

הראשונה היא האם דוקא רצוי שרמטכ"ל יהיה אדם כוחני ויהיר בעל שאיפות גדולות? אולי פגם אישיותי כזה ברמה האישית, הוא דוקא נחוץ עבור מצביא. אולי זה ראש הצבא שהיינו רוצים לראות. מאמר ברוח כזו פרסם אתמול פרופ' גבי הרמן בעיתון הארץ. הרמן כתב כי "מצביאים מנצחים סחבו מאחוריהם קופות שרצים, שפרשיית הקרקעות של גלנט מתגמדת לעומתן… כדי לנצח בקרב נדרש שילוב תכונות נדיר, שמעטים ניחנים בו. מנהיג צבאי העומד בראש המערכת היה חייב לפלס את דרכו לעמדה זו" וכ"ו.

השאלה השניה מורכבת ומעניינת יותר: האם דמוקרטיה ליברלית בה מתקיים שלטון חוק, מפסידה את האנשים הטובים ביותר שלה בגלל הרצון הדמוקרטי האובססיבי לדכא את כוחם של אנשים השואפים לכוח? האם, בעצם, מדובר בפגם מהותי בדמוקרטיה? בהקשר של ישראל צריך גם להוסיף: האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו את הפגם הזה, במידה והוא אכן קיים? נדמה לי שתשובה לשאלה השניה תענה במידה רבה גם על השאלה הראשונה.

הטיעון שמסתתר מאחורי הטענה הראשונה הוא שמצביאים טובים צריכים להיות כוחניים, ואולי אפילו מושחתים כמעט בהגדרה. במאמרו של הרמן הוא מביא שורה של דוגמאות היסטוריות שלכאורה מבססות את הטיעון. רק שהמשותף לכל הדוגמאות של הרמן הוא שמדובר בדיקטאטורים אימפריאליסטים ששאיפתם לכוח הביאה לא רק למפלתם האישית בסופו של דבר, אלא גם למחיר כבד למדינה עליה שלטו. את זאת הרמן שוכח לציין. לצד אלכסנדר, קיסר ונפוליאון טוב שלא הביא גם את אדולף היטלר כדוגמא למצביא דגול. האם לא היו מצביאים מפוארים והגונים בהיסטוריה? בוודאי ובוודאי שהיו, פרופ' מכובד להיסטוריה עתיקה כמו גבי הרמן צריך לדעת זאת ולא להסתפק בקלישאות של "סלבריטאים" היסטוריים.

אבל אני רוצה כאמור להתמקד בשאלה השניה. כמו הרמן גם אני הולך להיסטוריה עתיקה: באתונה העתיקה היה מצביא דגול ומפורסם בשם תמיסתוקלס. תמיסתוקלס היה זה שבמלחמה הגדולה עם הפרסים הגה את האסטרטגיה של נסיגה ולוחמה מהים. אסטרטגיה זו לא רק שמנעה את נפילת יוון לפרסי, אלא גם הביאה לתור הזהב של אתונה. אתונה הפכה לאימפריה ימית אדירה ולמעשה באותן שנים עיצבה את כל העולם המערבי מאז ועד היום. בלי תמיסתוקלס אין אתונה, אין אפלטון ואריסטו, אין פיתגורס וכ"ו. תמיסתוקלס אפשר את ערס התרבות.

תמיסתוקלס היה נערץ ביותר בזמנו, ובצדק גמור יש לציין. ואף על פי כן, שנים אחרי המלחמה ניצל תמיסתוקלס את כוחו הפוליטי והיה מעורב בפרשיית שחיתות (הוא בנה מקדש מכספי ציבור ליד הבית הפרטי שלו- מוכר למישהו?). באתונה הדמוקרטית הוא הועמד לדין בפני אסיפת העם והוגלה. מאוחר יותר מצא את מותו מחוץ לגבולות אתונה. הדמוקרטיה האתונאים תעשה כמעשה זה שוב לעוד מצביאים ומפקדים רבים. אלקיבאדיס לדוגמא, המצביא הגדול ביותר של המלחמה הפלופנוסית בספרטנים, הואשם בשחיתות ומעורבות בפרשייה כואבת של ניפוץ פסלים ציבוריים מקודשים. ערב הקרב החשוב ביותר בסיציליה אותו יזם בעצמו הוא הואשם, ברח והוגלה. יהיו שיטענו שאובדן זה עלה לאתונאים במלחמה.

לכאורה אם כן הוכח הפגם הדמוקרטי שדוקא רציתי לשלול, אך לא כך אני חושב שיש לקרוא את הדברים. כוחה של הדמוקרטיה היא בחדשנות ובאפשרויות שהיא נותנת לצמיחת מנהיגים חדשים ומקוריים. הדמוקרטיה לבדה מאפשרת למנהיגים פוטנציאלים לצמוח ולהגשים את שאיפותיהם. הדמוקרטיה מספקת הזדמנויות וקרקע פורייה לחשיבה מקורית. אם נולדת בדמוקרטיה יש לך לאן לשאוף, אם רק תרצה בכך.

אבל על מנת להגן על העתיד, הדמוקרטיה גם מפעילה מנגנון של ריסון ובלימה. לדמוקרטיה יש דרישות ובראשן שוויון בפני החוק לאזרחים ושליטים כאחד. המילה היוונית לדמוקרטיה בתקופתם של תמיסתוקלס ואלקיבאדיס היתה "איסונומיה"- שלטון השווים בפני החוק. אכן שם ראוי. ריסון המנהיגים איננו החולשה של הדמוקרטיה, זהו חוזקה הגדול ביותר. גם אם במבט צר על אירוע בודד כזה או אחר לא רואים זאת.

הרודוטוס, היסטוריה, ג' 80: "לשלטון האנשים השווים יש את השם היפה ביותר- איסונומיה"

9 תגובות

  1. מילים כדרבנות. תודה שפרשת באופן חד כתער את השקפת עולמך ההיסטורית והדמוקרטית.

  2. מצויין. חומר למחשבה. תודה רז

  3. אני לא בטוח שהוכחת את הטענה שלך.
    כולם יודעים שאחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה היא שוויון בפני החוק. אף אחד לא רוצה לוותר על זה ולא רוצה לתת למנהיגים את הכוח לעשות כל העולה על רוחם.
    הדילמה שנבעה מתוך מקרה גלנט (ואתה היטבת לתאר מקרים רבים ומעניינים אחרים בהיסטוריה) היא אחרת. מהו הפשע שבגינו יש לסלק איש ציבור? האם עבור עבירה מסוג שכזה ראוי למנוע קידום לתפקיד בכיר?
    דין האדם הפשוט הוא כדין המנהיג. אך זה לא משנה את נכונות הדילמה עצמה.
    למשל, במקרה גלנט- אילו היו מתגלים חריגות ולאחר פניה של הרשויות האיש היה מפנה את השטח כנדרש בחוק, והיה עונה ומתייחס לתקשורת כנדרש וכמצופה, ולא היה מתייחס לעצמו כ-"מיועד"- אז אני לא חושב שעבור חריגות בנייה הוא היה צריך להיות מסולק מתפקיד הרמטכלות.
    בנוסף לכך, ובלי קשר לדילמת הדמוקרטיה, אני טוען שישנו מרכיב אישיותי מסויים בתוך אנשים שהמקצוע שלהם הוא להיות חייל קרבי. המרכיב הזה בא על חשבון משהו. אם זה לשקר שאישתך לא נהגה במכונית הצבאית, ואם זה בחריגת בנייה "כי לי מגיע". אני לא טוען שזה הליך תקין, ואני אפילו אאמץ את מילותיו של דב ויסגלס "שעל התנהגות כזו מגיע שתי סטירות לחי"- אבל אני לא בטוח שעל זה צריך לסלק אנשים מהצבא. בסופו של דבר צריך להכיר בעובדה שאנשים הם לא מושלמים.

    • עידן, אני חושבת שאתה יוצר ערבוב. כשיש חריגות בניה- אז צריך להחליט אם בגינן מסלקים איש מתפקיד ציבורי או שלא. זה לא אמור להיות קשור להתייחסות שלו לתקשורת.
      אם מסלקים איש בשל התיחסויות שממקמות אותו "מעל האדם הפשוט" וגם מעל החוק, זה נושא אחר לגמרי. לפי דעתי זה הנושא בו דן הפוסט, ולא הנושא הראשון.
      דעתי האישית? הנטיה לפעול כאילו מגיע לך יותר היא לא תכונה נאהבת במיוחד. לא חכם לפעול כך באופן גלוי.

      • אבל לאיך הוא התנהל לאחר בקשת הרשויות לחזור לשטחו שלו כן.

  4. זה מה שנקרא לעשות סדר פשוט בנושא שניתחן עד אימה ב"זיוני שכל" של אנשים אינטרסנטים לכל הכיוונים.
    רז- כל הכבוד

  5. ניטחן כותבים בט' ולא בת'- גיליתי והבנתי בעצמי- אני יודעת שזה בלוג של אינטלקטואלים אז אני מבקשת סליחה ואל תזרקו אותי מהבלוג.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: