השריפה

"כואבת לי ההסתה, כואב לי הניסיון להחדיר שנאה, אבל יותר מכל כואב לי אישית ההרוגים והפצועים" הדברים האלו נאמרו לא על הנערים הדרוזים מעוספייה, ולא על ידי ראש הממשלה. הם נאמרו על ידי לא אחר מאשר שר הפנים, אלי ישי, על עצמו. כנראה שאין גבול לציניות ולהעדר הבושה של אלי ישי שבמקום לעשות חשבון נפש עם עצמו ועם הציבור, הוא בורח באוטומט ומעורר את השד העדתי. שר הדתות, יעקוב מרגי, המשיך את הדברים של ישי ואמר שכל הביקורת הציבורית על אלי ישי היא רק בגלל שהוא דתי, ספרדי, וימני. פתטי קצת, בהתחשב בזה שרוב מוחלט של המדינה הזו הוא דתי או מסורתי, הקבוצה האתנית השכיחה במדינה היא מזרחים, והימין נמצא בשלטון. אבל במיוחד זה פתטי בגלל שבמקרה הזה, אין כל ספק, שיש על אלי ישי אם לא אחריות אישית, הרי שלפחות אחריות מיניסטריאלית ישירה לאסון.

הא האחריות המיניסטריאלית, אותה תופעה מופלאה המוכרת לרוב דרי העולם המערבי אך מעולם לא התקיימה בישראל. הרעיון פשוט: אם קורה מחדל גדול שבתחום אחריות של משרד שלטוני, השר הממונה לוקח אחריות מיניסטריאלית על מה שקרה, גם אם לא ניתן לקשור לו אחריות אישית למחדל. הסיבה היא לאפשר למערכת להשתקם מבפנים במהירות, ללא זעזועים בתחתית, תוך כדי נטילת אשמה מלאה של היחיד שמסוגל לקחת אותה- היינו ראש המערכת. מאחורי השיטה עומדת תפיסה ערכית לפיה תפקיד שר הינו שליחות ציבורית, תפקיד שעומד מעל ומעבר לגודלו של כל אדם ספציפי; זאת בניגוד לתפיסה המקובלת בארץ לפיה תפקיד שר הוא מקום עבודה, זכות של מי שמונה אליה, ועד שלא מוציאים אותו מהתפקיד בכוח, אין שום סיכוי שהוא יוותר על מה שנתפס כקניינו- המושב. כמו שניסח זאת אהוד אולמרט בצורה הטובה ביותר: "זה מקום העבודה שלי" וכידוע על מקום עבודה לא מותרים ללא מאבק עיקש, שימוע, פנייה לוועד העובדים וקבלת פיצויים הולמים.

אבל מעבר לסיבה הערכית, יש לאחריות מיניסטריאלית גם הטבה פוליטית: מי שלוקח אחריות מיניסטריאלית, גם מרגיע את הציבור מיידית בכך שנעשים שינויים, וגם יכול להישאר בתפקיד בכיר בשירות הציבורי. השיקום התדמיתי הוא כמעט מידי. אם למשל, אלי ישי היה מוחל על כבודו לכאורה, ולוקח אחריות מיניסטריאלית- הוא היה מתפטר מתפקיד שר הפנים ומחליף מקומות עם אריאל אטיאס בתפקיד שר השיכון- ישי היה יכול לטעון ביתר צדק, שהוא לא אחראי למחדל במצב כזה; ההפסד שלו לא היה גדול (אם בכל): גם הוא היה נשאר בתפקיד בכיר בממשלה, מפלגתו היתה משאירה את תפקיד שר הפנים בידיה, וגם הוא עצמו היה נתפס כאדם ישר שקיבל אחריות במקום שבו אחרים לא.

בבריטניה אגב, אחריות מיניסטריאלית היא חלק מהמנהגים של החוקה הלא כתובה. במשך השנים התפתחה שם אסטרטגיה משוכללת של איך לנצל לקיחת אחריות מיניסטריאלית להתמודדות טובה עם משברים תקשורתיים ופוליטיים.

* יחד עם זאת, יש לציין שאינני חושב שאלי ישי הוא האשם המרכזי בפרשה, גם לא משרד הפנים בכללותו. דליקות מתרחשות אחת לכמה זמן. זה עניין סטטיסטי: גם בשמירה, התרעה וחינוך מלאים, עדיין יהיו את האחוזים הבודדים של מקרי דליקה. השאלה האמיתית היא מדוע דליקות הופכות לשריפות ענק שלא ניתן להשתלט עליהן בפרק זמן סביר. שריפה קטנה ליד עוספייה דווחה ביום חמישי בבוקר. אז יכול להיות שאיזה נער שעישן נרגילה אשם בדליקה הזו. אבל מי שאשם בכך שהדליקה הפכה  לשריפה הגדולה בכרמל היא קודם כל העובדה שמרגע שהאש הזו דווחה, עברה יותר משעה לפני שהגיעה ניידת הכיבוי הראשונה. את מי שאחראי על זה שבעוספייה, מועצה של יותר מעשרת אלפים תושבים שנמצאת בלב יער (שמועד לשריפות), אין אפילו כבאית אחת קטנה- אותו צריך לשים בבית המעצר עד תום ההליכים.

האשם הזה, כך יש לקוות, יתגלה ביום רביעי בדו"ח מבקר המדינה המלא. בהתבסס על המידע שנמצא לפנינו, אפשר לצפות ללא  הפתעה, שהאשם הוא משרד האוצר וספציפית נערי האוצר החביבים שסירבו בתוקף להגדלות משמעותיות של מערך הכיבוי בישראל. זאת לאחר לפחות שני דוחות (מ1998 ומדו"ח וינוגרד על מלחמת לבנון השניה ב2007), ועדה ממשלתית (מ2002), שביתת הכבאים לפני שנה וחצי (שהייתה מהשביתות הבודדות במדינה הזו שהייתה סביב ציוד ותנאים ולא סביב העלאות שכר).  וכמובן 0 השינויים שנעשו מאז טיוטת הדו"ח של מבקר המדינה שהוגשה לממשלה  בקיץ האחרון.

* מה שהכי מפחיד בשריפה הזו לעתיד זה דוקא עניין אחר: רעידת האדמה. מדינת ישראל יושבת על השבר הסורי אפריקאי. על פי הסטטיסטיקה אחת ל60-120 שנה מתרחשת כאן רעידת אדמה גדולה. רעידת האדמה הגדולה בוא תבוא עלינו. וזה יכול לקרות בכל יום. העדר ההערכות המוקדמת שהתגלתה בשריפה תהיה כאין וכאפס לעומת רעידת האדמה. בדיוק כמו בשריפה, יקרה כאן כל מה שכל הגורמים המקצועיים מזהירים שיקרה כבר עכשיו. בתרחיש הגרוע, יש סיכוי שפשוט לא תישאר לנו מדינה.

תגובה אחת

  1. מפחיד ומדוייק. כל הכבוד

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: