אופוזיציה קדימה

כן הקפאה, לא הקפאה, אולי הקפאה, מחר הקפאה… אלי ישי, ביבי, אובמה… מלאכת האופוזיציה לא יכולה להיות קלה יותר. אופוזיציה לוחמנית היתה פועלת במרץ להציג את נתניהו כמה שהוא: גורר רגליים, לחיץ, פועל מתוך אינטרס לשימור עצמי בלבד וללא שום תוכנית מדינית, נכנע לקיצונים, קיצוני בעצמו, שקרן. מפלגת העבודה, התנועה שאיימה על ממשלות הימין בעבר, יושבת בתוך ההמשלה ולא פוצה פה. כל זה אמור להוות גן עדן לסיעה הגדולה בכנסת- מפלגת האופוזיציה קדימה. אלא מסתבר שמלאכת האופוזיציה כנראה כן קשה- כי קדימה פשוט לא עושה כלום. אם לא עכשיו, אז מתי?

הגיע הזמן להודות על האמת: ציפי ליבני, מקבלת ציון נכשל אחד גדול על תפקודה כיו"ר אופוזיציה. הטעות של ליבני היא הניסיון לחקות את האסטרטגיה של נתניהו בכנסת הקודמת כנגדו: משמע להעלם מהתקשורת; להופיע רק לעיתים נדירות עם מסר אחיד של דאגה כנה; לחכות שנתניהו יפול לבד; ולקטוף את הפירות. אבל מי שיעץ לה לנהוג כך עשה טעות חמורה. ראשית, כי מצבה של לבני אינו מצבו של נתניהו בבחירות הקודמות- נתניהו עמד בראשות הסיעה השלישית בגודלה עם 12 מנדטים בלבד, ציפי ליבני עומדת בראש הסיעה הגדולה ביותר. על כן חוסר המעש של קדימה בולט כל כך לעין. שנית, בנימין נתניהו היה בעבר ראש ממשלה ועמד בראשות פוטנציאלית של מחנה תומכים גדול- ליבני לא. לבסוף, גם זה לא הספיק לו, השינוי הגדול בא רק אחרי שאהוד אולמרט נתפס כזה שהוביל את מדינת ישראל להפסד במלחמה. האוטומט של הציבור במקרה זה היה ללכת לאלטרנטיבה הכי בטוחה מימין- הוא מצא שם את בנימין נתניהו. לציפי ליבני זה לא עומד לקרות.

השמאל ברובו כבר תומך בה ממילא. השמאל בישראל  לא מספיק לשום דבר. בשביל לזכות בבחירות צריך את המרכז המתלבט. המתלבטים, שתיאוריות מסוימות מכנות אותם "המטומטמים", לא ילכו ללבני כאוטומט במקרה של כשלון בשיחות שלום. שלום זה לא מלחמה ואין לו אפקט דומה על מצביעים. אם תהיה הרעה במצב הביטחוני [בין אם כתוצאה מאי עשיית השלום של ממשלת נתניהו, או כתוצאה מהתלקחות בצפון] ונגיד אפילו שנתניהו יהיה במצב דומה לאולמרט וייתפס כמפסיד במלחמה, האוטומט של הציבור במקרה כזה לא יהיה לכיוונה של ליבני כי אם שוב ימינה, לליברמן אולי. כי בכל פעם שיש הרעה ביטחונית בישראל הציבור הישראלי הולך ימינה.

אסטרטגיה של מפלגה כמו קדימה לא יכולה להתבסס על לשבת בשקט ולחכות. קדימה איננה ברירת המחדל של הציבור, נתניהו הוא ברירת המחדל. ועל כן אין לצפות לרגרסיה לממוצע חזרה לקדימה. הניצחון של נתניהו בבחירות הוא ניצחון של ממוצע. קדימה צריכה לזכות בציבור על ידי שכנוע וקביעת סדר יום; על ידי החרגת הממוצע ולא ברגרסיה אליו.

כל זה גרם לי לחשוב על ציפי ליבני כאלטרנטיבה באופן כללי. רבות מהתקוות שנתלו בציפי ליבני לא מבוססות. היא היתה אשת ימין, אשת ליכוד שבתקופת ההתנתקות עברה מהפך פרגמטיסטי שהפך אותה לתומכת בהסכמי שלום ובפתרון שתי המדינות. אבל אני בספק אם היא מסוגלת לספק את הפתרון הזה בעצמה. השינוי שהיא עברה היה בעקבות שרון בלבד, האם יש בתוכה את הכוח לעשות ולהוביל שינויים גדולים בעצמה? היא חסרה את ההתלהבות מהפתרון מצד אחד, ואת היוזמה והחדשנות לדברים אחרים מצד שני. אך מעל לכל, התפקוד שלה הן כשרת חוץ אצל אולמרט והן כיו"ר אופוזיציה בשנתיים האחרונות לא מלמד טובות על כך. בשני התפקידים האחרונים היא תמיד פעלה על אוטומט- הובלה ולא הובילה.  אחרי דו"ח הביניים של ועדת וינוגרד לדוגמא, היא יצאה נגד אולמרט בקול כל כך חלוש (ונשארה בממשלה) שאף אחד כמעט לא זוכר שזה קרה. כיו"ר אופוזיציה, התפקיד הראשון שבו היא עומדת ישירות בראש פירמידה, היא לא יצרה סדר יום מעניין אפילו פעם אחת, ולא שלא היו לה הזדמנויות. במצב הדברים הזה צריך להודות על האמת, גם אם ציפי ליבני תהיה ראש ממשלה, יש סיכוי גדול שהיא תהיה ראש ממשלה לא מוצלחת.

תבינו, חתימה על הסכם שלום, פתרון הסכסוך, או אפילו סתם פינוי התנחלויות וסוף הכיבוש, הם אירוע כל כך דרמתי ומכונן בהיסטוריה של ישראל, שפשוט בלתי אפשרי לגמגם אותו;  התוצאה של גמגום תהיה גרוע מלא לעשות כלום. מדובר במהלך שצריך לעשות בלב שלם ובעוצמה. על כן אין לי ספק בכלל (בניגוד לכמה אופטימיסטיים בתקשורת) שנתניהו לא יהיה האיש שיעשה זאת. ובימים האחרונים אני חושב שגם אם ציפי לבני תקבל את ההזדמנות, היא לא תדע לנצל אותה.

ובכל זאת, קדימה היא הפלטפורמה הפוליטית האלטרנטיבית היחידה כרגע לממשלת הימין של נתניהו. אז, ואני לא מאמין שאני כותב את זה, אולי הגיע הזמן להתחיל לחשוב על להחליף את ציפי ליבני בראשות התנועה. לא כי היא לא רוצה, פשוט כי יותר ויותר נראה שהיא לא יכולה. לא כתבתי אף מילה על שאול מופז. אולי ביום אחר.

 

3 תגובות

  1. למנהיג אופוזיציה ולאופוזיציה בכלל יש תפקיד כל כך חשוב במדינה דימוקרטית וכוח אמיתי. איכשהוא ההבנה הזו התפספסה אצלנו לגמרי. ליבני החליטה שהפסידה והלכה לשבת בצד עד שיגיע תורה, שכמובן לא יגיע. אולי הפחד הכי גדול שלה ,שחס וחלילה היא עוד תבחר יום אחד ותצטרך לנהל את המדינה הזאת, דבר שהיא כנראה רק חשבה שרצתה, אבל הרצון עבר לה לגמרי.

  2. א. לא בטוח שאתה צודק את זה נדע רק בבחירות הבאות , הציבור לא אוהב בדרך כלל מנהיגים לעומתיים. אני לא מדבר על הציבור האינטלגנטי אלא על עמך שהם מה לעשות הרוב.
    ב.
    עוד עובדה שאתה שוכח שכמעט חצי מסיעת קדימה יותר ימנית בדיעותיה מרבים משרי הליכוד, כך שכל אמירה של ליבני גוררת מיד תגובות נזעמות ממפלגתה , מה עוד שכל אחד בעשירייה המובילה רואה עצמו מתאים להתמודד מולה. ( לבנימין נתניהו לא היה אופציה בתוך מפלגתו )
    ג.
    נראה לי שיועציה ( ארד ושות' ) מספיק שנים בנבכי המדמנה הפולטית כדי להבין את הנפשות הפועלות . ואפילו שזמנית היא מאבדת נקודות , לטווח רחוק ( כנראה ) יהיה ברכה לשתיקתה.

    י מ י ם י ג י ד ו

  3. […] אם יהיו, אולי יבואו מכיוונה של האופוזיציה שכרגע פשוט לא קיימת. אבל בחירות לראשות העבודה בספטמבר ובעוד שנה לכל המאוחר […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: