התרשים

תרשים: הסכסוך הישראלי פלסטיני בשני מימדים

ניסיתי לחשוב מה לכתוב על שיחות הקבע שמתקיימות עכשיו בלי לחזור יותר מידי על דברים שכתבתי בפוסט על ביבי א' וביבי ב'. הבעיה היא שבגלל שאני כותב עכשיו סמינר על השפעות של ביקמרילזם וחוקי בחירה, אני רואה הכל בעיגולים ומימדים. אז יצא לי תרשים שדורש כמה הסברים.

בתרשים מתרחשת סימולציה לעמדות הצדדים ולתוצאות המו"מ האידיאלי בין הרשות הפלסטינית לבין ישראל בזירה דו מימדית. מה זה אומר דו מימדי? זה אומר שניסיתי לפשט את הסכסוך לשני מימדים בלבד. ברור שיש יותר משני מימדים אבל זה הופך ליותר מורכב וקשה להסבר. יש יתרון בצמצום ו"חסכנות". מנגד יהיו גם כאלה שיטענו שכל סכסוך אפשר לצמצם למימד אחד בלבד, (למשל: כן לצאת מהשטחים או לא לצאת מהשטחים) ושהמוח האנושי מתקשה להתמודד עם החלטות ביותר ממימד אחד. אבל נדמה שזה יהיה פשטני מידי. אולי חלק מהסיבה שלא הגיעו להסכם עד היום היא שממשלות שונות פעלו במימדים שונים עם אותן הצעות. שני המימדים המרכזיים שבחרתי הם רמת הפרדה (ציר ה-X) ורמת כוח יחסי של ישראל (ציר הY). רמת ההפרדה אפשר גם לפרש ככמות התנחלויות. כאשר יותר הפרדה (תנועה ימינה על ציר הX) משמעה הורדת יותר התנחלויות. תנועה שמאלה על הציר בהתאמה משמעה פחות הפרדה, או יותר התנחלויות. הסיבה לשימוש במונח מידת ההפרדה היא שהוא כוללני יותר מהתנחלויות ויכול להתיחס גם להישארות ישראלית בשטחים באופן כללי. עלייה בציר הY לעומת זאת משמעה דומיננטיות ישראלית, צבאית ובטחונית, ביחס לפלסטין.

כאשר חברי כנסת בליכוד אומרים שהם מעוניינים להשאיר את כל גושי ההתישבות, ורוצים מדינה פלסטינית מפורזת לחלוטין אז שמתי את עמדת הליכוד המשוערת בX=0 וY גבוהה.  עמדת המתנחלים היא להשאיר את כל השטח בידי ישראל ולהגדיל את ההתנחלויות (כלומר הפרדה הכי נמוכה) וכוח ישראלי דומיננטי (Y גבוהה). עמדת הסטאטוס קוו הנוכחית לא רחוקה ממצב  זה. אבל הסטאטוס קוו אינו יציב, הוא זז. ההנחה שלי, ושל עוד רבים שמנתחים את המצב, היא שבהנתן המשך המצב הנוכחי, הכוח היחסי של ישראל נמצא בעמדה הולכת ונשחקת. ככה, אם נשאר ברמת ההפרדה הנוכחית, הסטאטוס קוו ילך וירד מטה עד שיגיע למדינה אחת דו אתנית או "דו לאומית". משם  המרחק לעמדת החמאס, של מדינה איסלאמית אחת גדולה, אינו רב.

מנגד שמתי את העמדות האידיאליות של ישראל (בכחול) ושל פלסטין (בירוק). שימו לב ששתי העמדות הן פתרון של שתי מדינות לשני עמים. זה משקף במידה רבה את העמדה הרישמית של שתי המדינות שלכאורה נשמעת אותו דבר. אלא שהיא נשמעת אותו דבר כי היא בנויה רק על ציר אחד. שתי המדינות רוצות בהפרדה, אבל כל אחת רוצה יחסי כוחות שונים. כאמור גם זה עמדות רישמיות או אידיאליות בלבד. העמדה לפיה ישראל רוצה לשמור על גושי התנחלות שמה אותה ברמת הפרדה פחותה מהעמדה האידיאלית.

העיגול הכחול והעיגול הירוק מסמנים את האזור המצח של כל עמדה (ישראלית ופלסטינית בהתאמה) על הסטאטוס קוו. מדובר בעיגולים שמרכזם העמדה האידאלית והיקפם חותך את הסטאטוס קוו. כל נקודה היקפית על העיגול היא נקודה ששווה לסטאטוס קוו, וכל נקודה פנימית למעגל היא עמדה שעדיפה על הסטאטוס קוו. ככול שתוצאה תהיה קרובה יותר למרכז אחד המעגלים ככה היא תהיה יותר קרובה לעמדה האידיאלית של הצד הרלונטי. שימו לב שהעמדות האידיאליות של כל צד נגדי, עדיפות לכל אחד מהצדדים על פני הסטאטוס קוו. זהו מצב מקרי בסימולציה הזו אבל מצב שאני מאמין שהוא נכון. כלומר שעמדת ישראל עדיפה לפלסטינים על פני הסטאטוס קוו הנוכחי, ולהיפך.

דבר נוסף שכדאי לשים אליו לב הוא שאם הסטאטוס קוו באמת יזוז כלפי מטה, אזי הוא יכנס אל תוך התחום העדיף לפלסטינים (על פני הסטאטוס קוו הנוכחי) אבל יהיה רע יותר לישראלים. או במילים אחרות, אם הקו האדום מסמל זמן, אז  הזמן משחק לרעתה של ישראל ולטובתם של הפלסטינים.

הקו שמחבר את שני מרכזי המעגלים הוא קו הליבה. רק החלטות סופיות שיתקבלו עליו יהיו החלטות שבשום משא ומתן לא ניתן יהיה לשנות בהסכמה. כלומר נקודות שיווי משקל, או סטאטוס קוו בלתי מנוצח. הסכם אידיאלי לכן יהיה איפשהו על הקו הזה. איפה על הקו? אמצע זו תשובה מפתה אבל בפועל לא נכונה. זה יהיה קרוב יותר לאחד הצדדים שיהיה בעמדת עליונות במו"מ. בדרך כלל על ידי זה שמציע את ההצעה הטובה ראשון. אבל בעוד שהישראלים מסתכלים רק על עמדת הסטאטוס קוו הנוכחית,, לפלסטינים כדאי להסתכל גם על עמדת הסטאטוס קוו העתידית. אין להם סיבה לקבל עמדה שתהיה באותה רמה יחסית של הסטאטוס קוו העתידי או פחותה ממנו. על כן הצעה שתתקבל עכשיו תהיה הצעה שתהיה קרובה יותר על קו הליבה לעמדה הפלסיטינית. ככול שיעבור הזמן והסטאטוס קוו יזוז (כלומר יתקר יותר לעמדה הפלסטינית) ככה העמדה שתתקבל על קו הליבה בהסכמה תהיה קרובה יותר לעמדה האידיאלית הפלסטינית.

הבנתם?

4 תגובות

  1. מה המשמעות של ערכי Y שליליים?

    • אין ערכים מספריים על הציר ועל כן אין ערכים שליליים. ערכי Y נמוכים הם יחסי כוח נמוכים יחסית בין ישראל לרשות הפלסיטינית. למשל מדינה פלסטינית עם צבא, משטרה, שדה תעופה וכ"ו.

  2. אני חושב שניתוח זה משקף היטב את תפיסת המציאות של מתכנני הסכמי אוסלו. וזה ניתוח פשטני ביותר. מאז החשיבה התפתחה קצת, נראה לי(למרות שהעיסוק התקשורתי בתחום בעיקר התדרדר. ואולי אני סתם נוסטלגי)

    • המ.. לא. זה ניתוח פשטני בכוונה שנועד לענות: בהנתן כניסה למו"מ, מה תהיה תחזית אפשרית לתוצאה. לצורך העניין זה ניתוח על "שיטת אוסלו" ולא ברוח שיטת אוסלו. מוצא חן או לא, מה שקורה כרגע זה כניסה של ישראל והפלסטינים למשא ומתן ישיר תחת חסות אמרקאית בסגנון אוסלו. כן, היינו בסרט הזה כבר 20 שנה כמעט. אני רק אומר לאיזה תוצאות אפשר לצפות מתהליך כזה ע"י הפשטה של המשא ומתן לשני מימדים.
      דעתי האישית של מה צריך לעשות ועל איך לשנות את המזרח התיכון שונה לגמרי. אבל דעתי כרגע לא רלונטית. בטח אגיע לזה מתישהו בבלוג. 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: