תשעה באב

זקנים ונשים היו מתפללים לבוא הרומאים מחוסר אונים, והיו מצפים בקוצר רוח למלחמה החיצונית שתבוא ותגאל אותם מן הפורענויות שבפנים. האזרחים הנאמנים היו אחוזים פחד ובהלה, כי לא היתה להם שעת כושר כל שהיא לשנות את פני הדברים, ואף לא תקווה להסדר, ולא אפשרות של מנוסה אם היו רוצים בכך: כי המשמרות היו בכל מקום ומקום, וראשי השודדים (שהיו מפולגים ביניהם בכל עניין אחר) היו מוציאים להורג כאויבם המשותף כל אדם שהיה אוהד את השלום עם הרומאים…

יוספוס פלביוס, מלחמות היהודים, ספר 5 פרק א(5).

אני די עצבני על חילונים שעושים עצמם עצובים בתשעה באב. לא על שנאת חינם נפלה ירושלים כי אם בגלל שכמה מטורפים, קנאים, פנאטים דתיים, החליטו למרוד ברומאים. על אפם ועל חמתם של הרוב השפוי והדומם שהיה עסוק בעבודות היום. המקבילים של החילונים של המאה הראשונה לספירה היו בעד השלום עם הרומאים. הם חשבו שהמלחמה באימפריה היא טירוף. מולם עמדו קבוצה של קנאים מטורפים, אנשים שהיו מוכנים להקריב את עצמם ואת ילדיהם למען "קידוש יהוה". בכל עיר שהרומאים הגיעו אליה לא היה להם הרבה מה להרוס ולא הרבה מי להרוג, כי היהודים הקנאים הספיקו כבר להחריב ולהרוג את הרוב בעצמם. ירושלים נחרבה הרבה לפני שנכנס אליה טיטוס. טיטוס הרס את בית המקדש בתשעה באב, 70 לספירה הנוצרית, כי ידע שזה הצעד היחיד שישבור את לב המורדים ויוכיח להם אחת ולתמיד את עליונות האימפריה הפוליטית על האל המדברי.

ירושלים עצמה שוקמה ונבנתה מחדש על ידי הרומאים. היהודים חזרו אליה וקיימו בה קהילה עוד אלפי שנים. הריבונות היהודית בירושלים הוחזרה בשנת 1948 על ידי התנועה הלאומית היהודית שכונתה על שמה של ירושלים: התנועה הציונית. מאז ועד היום שולטים היהודים בירושלים בחסד האימפריה הרומית החדשה: ארה"ב. אם גם הפעם יחליטו צאצאי הקנאים למרוד בשם אל מדברי באימפריה, הסוף לא יהיה שונה בהרבה. לא להם ולא לנו.

בתשעה באב נולדה החילוניות. הלקח של תשעה באב הוא שהאל לא יציל את המטורפים מכוחות הקדמה והאימפריה. זכרו זאת, ואל תעשו פרצוף תשעה באב.

8 תגובות

  1. רז, אתה שוכח שתשעה באב מציין את חורבן שני בתי המקדש – השני (זה שאתה מתאר את הלכותיו בכשרון רב), והראשון, שנחרב ע"י נבוכדנאצר מלך בבל והתחיל את גלות בבל, אחד המאורעות החשובים בהיסטוריה של העם היהודי.
    אני חילוני. אני לא צם בתשעה באב, אבל אני צם ביום כיפור, לא בגלל פחד מאלוהים אלא בגלל שאני מרגיש עצמי שייך לעם הזה ואני מוצא שלצום פעם בשנה זה אפילו בריא לי.
    ונקודה נוספת: היום, ישראל היא במובנים מסוימים אימפריה של קדמה בעצמה. מהרבה בחינות. כך שאם יקרה כאן מרד של צאצאי הקנאים, המרד יהיה נגדנו – נגד החילוניות, וזה הפער שיש לגשר עליו לפני שנפיל את הגשרים המחברים את העם היהודי.

    • גלות בבל היא מיתוס שלא היה ולא נברא. אולי הוגלו כמה משפחות אצילים לבבל בבחינת מאסר פוליטי. לא יותר. הישוב היהודי בירושלים המשיך גם המשיך.

      • על סמך מה? או מי? יש דעות היסטוריות לכאן ולכאן,
        אבלל ככל הידוע לי הדברים שלך עומדים בסתירה למה שמקובל בחקר ההיסטוריה.
        אלא אם כן אתה מתכוון רק לפרשנות פרטית שלך למושג "גלות", שאמורה לכלול את כ-ו-ל-ם, וברגע שנשארים כמה – זו אינה גלות.

  2. א. כל מה שכתבת לא נכלל בעיניך תחת שנאת חינם? יהודים שרוצחים אחד את השני בגלל קנאות דתית זה לא שנאת חינם? או שמא אתה מתכוון לומר שהייתה שנאת חינם נוראה, רק שהיא לא הסיבה לחורבן?
    ב. מייד לאחר הטקסט על החורבן אתה מייצר טקסט על בנייתה ושיקומה של י-ם. ושיהודים חזרו אליה. ובכן, בהיסטוריה – בניגוד לטקסט שלך – ישנן פאוזות ארוכות מאוד בין השלבים. ההיסטוריה נמצאת לא רק בדברים שקורים – גם בכאלה שלא קורים.
    ג. בחורבן בית שני נולדה היהדות ההלכתית – זאת שהייתה קיימת אלפי שנים ואשר הציונות קמה והציבה בפניה אתגר שהיא לא מסוגלת לעמוד בו, והיהדות החרדית של היום היא המעט שנותר ממנה.
    ד. אם החילוניות הייתה נולדת לפני אלפיים שנה, אולי מדינת ישראל הייתה קמה כבר אז. ההקשר היחיד בין הולדת החילוניות לתשעה באב הן הקינות הרבות על הפוגרומים הנאמרות במועד זה, ואשר הציונות הציבה את עצמה כאלטרנטיבה להן.

    • א. כן, הטקסט שלי מנסה להיות פרובוקטיבי בכוונה ומנוסח בלשון הגזמה. לגבי שנאת חינם, אפשר לקחת את הביטוי לכל מיני מקומות אבל אני תמיד הרגשתי שהפשט שלו אומר פשוט שאם היהודים לא היו רבים אלא מתאחדים כולם כאיש אחד נגד הרומים, אז היינו מנצחים. זה כמובן שטויות ומי שאשם בחורבן העיר זה רק צד אחד פה.
      ב. לא ציינתי זמנים, אבל אתה צודק כמובן. עברו כ-60 שנה לפני שירושלים נבנתה מחדש. לא ברור לנו עד כמה המשיך להתקיים ישוב מסויים בתקופת הביניים.
      ג. אני מתייחס לחילוניות במובן רחב או מטאפורי יותר. החילוניות כתופעה שאנו מכירים היום לא נפוצה לפני המאה ה-18 אולי ה-19, והחילוניות היהודית אולי רק בסוף המאה ה-19.
      ד. מדינת ישראל היא תוצר של תנועה לאומית ציונית האופיינית לתנועות לאומיות גרמניות מהמאה ה-19. כל דיון על מדינת לאום לפני 2000 שנה זה אנכרוניזם. אפילו ממלכה אגב לא היתה לפני 2000 שנה. מדובר בסה"כ על אריסטוקרטיה יהודית שהורשתה לשלוט בחלק משטח ישראל תחת נציבות רומית. המלך היהודי האחרון ששלט בכל ארץ ישראל היה הורדוס הגדול וגם הוא שלט בחסד הקיסר הרומי בלבד. האריסטוקרטיה הירושלמית (או המודיעינית ליתר דיוק) לא היתה מרוצה משלטון הורדוס וגם לו הם עשו צרות והחתימו אותו בהיסטוריה כלא כיהודי. אבל זה כבר סיפור אחר.

      • אכן לא ברור מתי יהודים חזרו להתיישב בי-ם, אבל נדמה לי שדי ברור שיהודים לא התגוררו בי-ם במשך כמה מאות שנים. אבל מנקודת המבט שלנו גם מאות שנים באלף הראשון לספירה חולפות ביעף…
        ואני מתנצל על הציניות שהייתה בתגובה שלי. אכן חילוניות ומדינת לאום לפני אלפיים שנה זה אנכרוניזם.

  3. מאוד מאוד מעניין

  4. […] 2. היום תשעה באב. הנה תזכורת על דברים שכתבתי כאן שנה שעברה על מדוע מדובר ביום שמח. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: