אשה נעלה

…נעלה נעלה, ונעלה את הדלת בפני בעלה.

*אדם זורק נעל על נשיאת בית המשפט העליון במהלך דיון משפטי. האדם נשפט ומקבל 3 שנות מאסר. סערה ציבורית. למה? שאלה טובה. הגרסא המקובלת בציבור היא שהעונש מוגזם מידי, ו"לא מידתי" ביחס לעבירות אחרות. הדוגמא שהבליטה התקשורת היא שבפסק דין אחר לגמרי בנושא דריסה של נער על קורקינט קיבלו זוג אשמים גם 3 שנים. על פגיעה שלכאורה חמורה בהרבה. המסקנה שכולם מזמרים היא שבית המשפט מגן רק על אנשיו שלו ומפקיר את הציבור. אלא שמסקנה זו אינה נכונה.

ראשית, חשוב להבהיר שבשיטת המשפט הישראלית עונשים ניתנים בהשוואה לאורך ולא לרוחב. כלומר, לא משווים עבירות שונות על אותה ענישה, בדומה למה שעשתה התקשורת. אלא משווים לאורך עבירה ספציפית, בדרגות חומרה שונות, ובנסיבות שונות, איזה עונש ניתן.

שנית, לא מדובר כאן בהגנה אישית על דורית ביניש. האדם שזרק את הנעל לא זרק אותה על ביניש בגלל היותה דורית ביניש. על פי עדותו הוא בכלל לא ידע מי זו לפני הדיון האמור. האדם זרק את הנעל על נשיאת בית משפט עליון. מדובר בפעולה המקבילה להתנקשות פוליטית. פגיעה באדם בשל תפקידו הציבורי. זוהי הדרגה החמורה ביותר של עבירות שכן הן אינן מכוונות כנגד אדם אחד כי אם כנגד החברה כולה. הנעל נזרקה על הסדר החברתי, לא פחות.

שלוש, העונש לא ניתן על תקיפה, העונש ניתן על ביזוי בית המשפט. החוק קובע עד שלוש שנות מאסר לעבירה של בזיון בית משפט. לסיכום: אדם זורק נעל, במהלך דיון משפטי, אל עבר נשיאת בית משפט עליון במדינה, הוא אינו מביע חרטה על המעשה גם בדיאבד, ויש לו עבר פלילי. אלה הנסיבות המחמירות ביותר שיכולות להעלות על הדעת לעבירה של בזיון בית משפט. על כן העונש של שלוש שנות מאסר הוא לא רק ראוי, הוא מתחייב בחוק.

אז למה רוב הציבור כועס? כי היום לתקוף את בית המשפט בישראל זה בון-טון. בית המשפט עובר עכשיו מה שהכנסת עברה לפניו, ירידה מתמשכת ושיטתית במעמד וביוקרה. לאליטה הישנה יש חשבון פתוח עם בית המשפט מאז פרשות אולמרט ורמון (וחלק מהסוציולוגים יגידו שמאז בג"ץ זכות לחיות בכבוד). לימין יש חשבון עם בית המשפט בנושא הבנייה הלא חוקית בשטחים. כבר מזמן לא מקיימים את פסיקות בג"ץ בשטחים הכבושים ופגיעה במעמד ובלגיטימיות של בית המשפט בציבור עוזרת לזה לעבור בשקט. החרדים מעולם לא סבלו את קיומו של בית המשפט והפרשות האחרונות סיפקו להם הזדמנות טובה לתקוף אותו. העובדה המצערת שהמערכת המשפטית אכן במצוקה מערכתית, של כוח אדם ושל תקציב, עוזרת מאוד לכל המקטרגים לתקוף אותה.

הבעיה היא שבמצב הזה, בלתי אפשרי לתקן וליעל. להיפך, לכל מתנגדי בית המשפט יש אינטרס רק להעמיק את המצוקה המערכתית ובכך לפגוע עוד יותר בלגיטימיות הציבורית של בית המשפט. לא קשה לתקוף את בית המשפט אם רוצים. בית המשפט מטבעו מתעסק במחלוקות על בסיס יום יומי. מתוקף תפקידו הדמוקרטי הוא נאלץ להכריע. כל הכרעה של בית המשפט בהכרח תעמיד מישהו לא מרוצה. לכן, במדינה דמוקרטית, קריטי לשמור על בית המשפט בלב הקונסנזוס, לקבל וליישם כל הכרעה שלו. כאשר יש כוחות פוליטיים חזקים שפועלים נגד בית המשפט כי התפיסה הליברלית-אוניברסלית שלו לא מתיישבת היטב עם התוכניות שלהם, אז גם החלטה הגיונית במיוחד, כמו לתת את העונש המקסימאלי למי שפגע ביודעין בנשיאת הבית, הופכת למחלוקת ציבורית. חבל.

* ובנתיים בארה"ב, אלנה קייגן, מי שמונתה על ידי אובמה לבית המשפט העליון האמריקאי, סיימה את שלב השימוע בסנאט ומינויה צפוי לקבל אישור סופי בימים הקרובים. איזה תהליך נפלא יש בארה"ב, השימוע הוא אולי אחד המוסדות הפוליטיים הטובים ביותר שיש בארה"ב. אפילו שהשימועים שטחיים ולרוב לא באמת משנים, עצם העניין עצמו, לפיו פקיד ציבור עומד לחקירה פומבית בפני נציגי ציבור לפני קבלתו את התפקיד, הוא מרשים וחשוב. בארה"ב שופטי בית המשפט העליון הם מינויים פוליטיים של נשיא נבחר. קייגן עצמה הצהירה בדיון שהיא בעלת השקפת עולם פרוגרסיבית (היום שם קוד ל"שמאלית" באמריקה, לא בעבר). ואף על פי כן מרגע שהשופטים מתמנים, לכל החיים, הפסיקות שלהם הן ללא עוררין. יש להם סמכות מלאה והם זוכים לכבוד רב. אפילו שכל אמריקאי יודע בדיוק מה דעתו הפוליטית של כל שופט, זה לא משנה לכבוד שלו זוכות הפסיקות של בית המשפט.

* ואפרופו, נציין מזל טוב לארצות הברית של אמריקה! ארצות הברית הכריזו עצמאות מהכתר הבריטי היום לפני 234 שנים, ב-4 ליולי 1776. ארצות הברית הפכו למדינה פדראלית כעבור 12 שנים עם קבלת החוקה הפדראלית של ארצות הברית ב-1788. כמעט שלוש שנים אחר כך הוכנסה לחוקה האמריקאית מגילת זכויות האדם. ארצות הברית אולי קיבלו עצמאות בנפרד ב1776, והתאחדו בברית פדראלית ב1788, אבל רק ב-1865, עם סיום מלחמת האזרחים העקובה מדם, הוקמה סופית הרפובליקה של ארצות הברית כפי שאנו מכירים אותה היום. מדינה אחת, ארה"ב, שהקימה ממשל של העם, בידי העם ולמען העם. יום עצמאות שמח.