פוסט-לאומיות? וצעדת שליט

* הויכוח על האקדמיה ממשיך. שני נסיונות מהשבוע האחרון, כל אחד בדרכו, לחזק את הדו"ח הקומי של אם תרצו בטיעונים כאילו משכנעים. הראשון הוא בן דרור ימיני, פרשן במעריב ומי שכבר מזמן סימן את "הפוסט ציוניות" הרחבה כסכנה הגדולה ביותר לישראל. שבוע שעבר בן דרור ימיני, בבלוג הרישמי שלו באתר מעריב, חושף שהגדרתו לפוסט ציוניות לא רחוקה בהרבה מזו המכלילה של "אם תרצו":

פוסט-לאומיות ואולי אנטישמיות

רוב של קרוב לתשעים אחוז באותה מדינה, עוד "מדינה אחת", הם קתולים. אחת המדינות המפותחות בעולם. מקום 17 במדד הפיתוח העולמי. אין טרור. אין אלימות. אלא שבאותה מדינה יש שתי קבוצות, שדוברות שפות שונות. ובין דוברי שתי השפות יש פערים קטנים. הרוב חושב שהוא נושא על כתפיו את המיעוט. לפי תוצאות הבחירות הtאחרונות, הולך ומתגבש רוב שמעדיף פילוג. לא מדינה אחת. שתיים.

זהו סיפורה של בלגיה. האקדמיה סיפרה לנו שעבר זמנה של הלאומיות. אנחנו בעידן הרב-תרבותי ופוסט-לאומי. רוב המדינות הגדולות הן "מדינות הגירה", ועבר זמנה של מדינת הלאום. אלא שתיאוריות לחוד ומציאות לחוד. ברה"מ התפרקה להרבה מדינות לאום. צ'כוסלובקיה התפלגה לשתי קבוצות לאום. יוגוסלביה התפרקה לחמש מדינות, לפי חלוקה אתנית-לאומית בעיקרה. ורק אצלנו, ברוני האנטי-ציונות מנסים לשכנע אותנו שאין הצדקה למדינת לאום ליהודים. אם היו חומרי הלימוד הפוסט-לאומיים נלמדים כחלק מהליך של חשיבה ביקורתית – ניחא. אלא שאצל חלק מהמרצים מדובר בניצול ציני של האקדמיה לצורך אינדוקטרינציה פוליטית. דרך שקופה לשלילת זכות היהודים למדינה.

האקדמיה סיפרה לנו מה? איזו בורות. אולי בשנות השישים האקדמיה ספרה לנו שעבר זמנה של הלאומיות. היום אין חוקר אחד שאומר את זה. חוץ אולי מהנטיגטון ז"ל וחסידיו, חוקר שדוקא חביב על בן דרור ימיני, שעיצבו את האג'נדה של הימין המתון המדיני האמריקאי; לפיו אין לאומיות כי אם התנגשות ציויליזציונית. זה מעניין שהדוגמאות שבן ימיני מביא לנו בשביל להצדיק את הלאומיות הציונית הן ברה"מ ויגוסלביה' שהתפרקו בתחילת שנות ה-90 בצל מלחמות דמים וטהור אתני. צ'כוסלובקיה ובלגיה בהן היה או יהיה פיצול של מדינת הלאום הקלאסית על בסיס ריג'ינלי כלכלי. מה לזה ולהצדקת הציונות?

ושלא תבינו לא נכון, אין לי שום דבר מיוחד נגד התנועה הלאומית היהודית שהקימה את המדינה ב-1948. אבל להגיד שכל ביקרות על הלאומיות בכללה, היא תקיפה של הציונות זה פשוט מרגיז. מה גם שמה הקשר בין קיום אובייקטיבי של תופעה לבין ביקורת עליה? הימין הקיצוני, הקסנופובי (והאנטישמי אגב) בבלגיה הפך למפלגה הגדולה ביותר אחרי הבחירות האחרונות לפני שבועיים שם, האם זה אומר שפיצול בלגיה היא דבר חיובי שכולנו צריכים לשאוף אליו? האם חוקר בלגי שיבקר את התנועה הלאומית הפלמית בצורה כזו או אחרת יהיה בהכרח פוסט-לאומי?

מזוית אחרת פרסם היום פרופ' אפי יער מאמר דעה בעיתון הארץ בו הוא תוקף את 'המרצים הביקורתיים', השמאל הקיצוני כהגדרתו, שעושים "שימוש לא הוגן בסמכות, במטרה לחנך לחשיבה חד-ממדית, בלי לתת לתלמידים אפשרות לבחור בין גישות שונות בניסיון לחתור לאמת". ההוכחה שלו במאמר, בדומה לדו"ח של אם תרצו, היא תיאור של סילבוס אחד בקורס 'מבוא לחברה בישראל' בחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. בדומה לאם תרצו, יער מבקר סילבוס בצורה סלקטיבית ונותן ציון לחוקרים שנכנסו אליו (רעים) ולחוקרים שלא הוכנסו אליו (הטובים). לא עברתי את הקורס המדובר, אבל כן עברתי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב במדע המדינה ואני יכול להגיד שאת השמות של החוקרים ה"טובים" קראתי ושמעתי הרבה יותר פעמים מאשר את עזמי בשארה. בדיקה במאגר הספרים השמורים לקורסי החובה בספריה באוניברסיטת תל אביב תגלה שמחקריהם של כל החוקרים שיער מזכיר במאמר הדעה שלו נמצאים שם. (יהודה שנהב, החוקר שמעביר את הקורס המדובר, הוא בכלל עוף מוזר. לא ברור שהוא בכלל שמאל קיצוני, הוא למשל לאחרונה חוזר ואומר שאין שום סיכוי לפינוי ההתחלויות ושעדיף פתרון של סיפוח השטחים. פוסט ציוני? אולי. אבל דומה יותר לפוסט ציונות ימנית מאשר שמאלית לטעמי).

בכל מקרה, המאמר של יער הוא עוד מניפולציה זולה שכל מטרתה להמשיך את המגמה הקיימת של תקיפת האקדמיה ולהפחיד את המרצים הנוכחיים שישימו לב למה שהם מכניסים לשנת הלימודים הבאה. כי אם זה ימשיך לא למצוא חן בעיני 'אם תרצו' ודומיהם, אז הרשימות השחורות יעברו לממשלה…

* צעדת גלעד שליט. רעיון טוב לא? חבל שזה קורה רק עכשיו כי כבר קצת מאוחר. בכל אופן מדובר במחאה יפה, בעלת סמליות טובה, משתפת אזרחים רבים ואפקטיבית תקשורתית. זה לא יביא לשחרור שליט כמובן, אבל אולי זה יסביר לממשלה שיש רווח פוטנציאלי ציבורי מעסקה. לקראת ספטמבר זה יכול להיות רלוונטי…

*הסיקור התקשורתי של ידיעות ומעריב לעומת זאת, של הצעדה, הוא פשוט מחפיר. מעריב עושה קמפיין פרסומי לצעדה על גבי העמודים הראשיים במשך יותר משבוע, קמפיין בשיתוף רשתות שיווק ש"תורמות" את הסרטים הצהובים שחולקו עם העיתון של יום שישי לכל קונה. מבצע! קנה עיתון, קבל מחאה פוליטית מתנה! (בחסות רמי לוי, כי קילו עוף בשקל קונים רק ברמי לוי!)

*לגבי שחרור מחבלים, כן, לא, ידה ידה. יש לי רק שאלה אחת, כמה מחבלים עצרנו מאז נחטף שליט לפני ארבע שנים וכמה כבר שחררנו מאז? וכמה עוד נעצור ונשחרר בארבע השנים הבאות? אם היינו משחררים לפני שלוש וחצי שנים חמאס היו רוקדים על הגגות, היום כבר אף אחד לא היה זוכר את זה. אבל שליט היה לפחות בבית, ואנחנו היינו ממשיכים לעצור ולהרוג מחבלים כרגיל.  אם מישהו רוצה באמת להפיל את שלטון חמאס בעזה אז שידע שכל עוד גלעד שליט שם זה לא יקרה.

*מחר בלי נדר אני אביא כאן תמונות מהצעדה של מחר… (לא הסתייע)

(אני מתנצל על ירידה בכמות העדכונים; סוף שנה, עבודות, בדיקת מבחנים… וגביע עולם).

3 תגובות

  1. אחד מהדברים שאפי יער כותב במאמרו הוא שהקורס הזה הוא קורס חובה יחיד בתחום. אם העובדה הזו נכונה, אז יש משהו בבחירה שלו לקחת את הקורס הזה כמקרה בוחן. מצד שני, אולי תוכל לספק מעט פרטים על החוקרים השונים שהוזכרו במאמרו (החוקרים ה'טובים' כפי שקראת להם)? אמנם אני לא שותף לדיעותיהם של יער וימיני אבל לדעתי יש מקום לשקול את הסוגיה הזו לעומקה. במיוחד אם זה נכון ש'קורס חובה יחיד בתחום' זה דבר שאפשרי בכלל.

    • לא למדתי סוציולוגיה, למדתי מדעי המדינה. בקורס חובה על ישראל במדע המדינה בתל אביב (פוליטיקה ומשטר בישראל) לומדים את ליסק למשל. ועוד רבים אחרים אגב. את אייזנשטדט לומדים בפוליטיקה השוואתית שזה קורס חובה בשנה ב'.  הקורס שיער מבקר הוא קורס של פרופ' יהודה שנהב שהוא קורס חובה לתלמידי שנה ג' בלבד בסוציולוגיה. בשנה ג' בדרך כלל לומדים קורסים בגישות ביקורתיות יותר מאלה שנלמדים בשנים הראשונות והם נועדו לרמת יישום של חומר. הקורס הזה אגב, בניגוד לכתוב במאמר בהארץ, איננו קורס מבוא. בשנה א' בסוציולוגיה בתל אביב על התלמידים ללמוד קורס 'מבוא לסוציולוגיה' שמטרתו: "הצגתן של עקרונות החשיבה הסוציולוגית, נדון בסוגיות חברתיות עכשוויות מנקודות מבט תאורטיות שונות". אני לא מוצא את הסלבוס המלא באינטנרנט, אם למישהו שקורא יש גישה שיעדכן. בכל מקרה כל הדיון נראה לי קנטרני במיוחד.

  2. […] פוסט-לאומיות? וצעדת שליט – רז שיינרמן, פוליטאה, 29 ביוני, 2010. […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: